מערך הלב במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, הוא אחד המובילים והחדשניים בישראל: אלפי חולים מאושפזים בו מדי שנה, מתבצעים בו יותר מ-3,000 צנתורים, מעל 500 קוצבים מושתלים, ויותר מ-10,000 מטופלים נמצאים במעקב שוטף. בראש המערך עומד פרופ' עבד עסלי, שנכנס לתפקידו לפני כשש שנים. "אנחנו רואים מהפכה אמתית ברפואת הלב, מטיפולים שבעבר לא היו זמינים לחולים בסיכון גבוה, דרך יכולת לנבא אירועים לבביים עוד לפני שהם מתרחשים, ועד דרכים חדשות לשיקום ולשמירה על רציפות טיפול", מספר פרופ' עסלי.
המערך כולל יחידות מתמחות מגוונות ובכללן צנתור לב, טיפול בהיצרויות מורכבות בעורקי הלב מהיצרות בעורק ראשי ועד לחסימה מלאה, השתלת מסתם אאורטלי בצנתור, טיפול צנתורי בדליפה של המסתם המיטראלי, מרפאות קרדיולוגיות, מרכז למניעה ולשיקום חולי לב, אי ספיקות לב, אלקטרופיזיולוגיה והפרעות קצב לב. בנוסף פועלות יחידת דימות לב מתקדמת כולל בדיקות CT ובדיקות MRI של הלב, מעבדת אקו לב, יחידה לטיפול נמרץ לב ואשפוז ביניים, וכן היחידה למחקרים קליניים.
המגוון הרחב מאפשר מתן מענה מקיף, מטיפול חירום מיידי ועד מעקב ארוך טווח ושיקום, והוא יצר קרקע להכנסת טכנולוגיות מתקדמות שהפכו את הקרדיולוגיה לאחד התחומים המתפתחים ביותר ברפואה.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא מהפכת ה-TAVI, השתלת מסתם אאורטלי בצנתור. "עד סוף העשור הראשון של שנות ה-2000", מסביר פרופ' עסלי, "חולים עם היצרות קשה במסתם האאורטלי שלא התאימו לניתוח נותרו ללא מענה יעיל. הטיפול התרופתי לא באמת עזר".
"היום ניתן לבצע צנתור ביותר מ-95% הצלחה והחולה קם על רגליו תוך יומיים-שלושה. מדובר בשינוי דרמטי ששיפר את איכות החיים של אלפי מטופלים שבעבר לא נותחו בשל סיכון גבוה, וממחיש את חשיבות ההתפתחות בתחום".
החדשנות במערך הלב מתבטאת גם בזיהוי מוקדם של חולים בסיכון גבוה. "שאלת מיליון הדולר היא מי צפוי לפתח התקף לב בשנה או בשנתיים הקרובות. הדמיית עורקי הלב ב-Cardiac CT, "צנתור וירטואלי", מאפשרת לזהות היצרויות בסיכון גבוה, והנתונים מוזנים למודלים מבוססי ביג דאטה. כך ניתן להעריך מראש ולנבא את רמת הסיכון של כל מטופל ולהתאים את הגישה הרפואית", מסביר פרופ' עסלי.
על מה מתבססים המודלים לניבוי התקפי לב?
"הניבוי מתבסס על שיטות ניקוד [סקורינג], כלומר שימוש במדדי ניקוד שנבנו מתוך מאגרי נתונים גדולים שבהם משוקללים גורמי הסיכון הידועים כמו גיל, מין, עישון, סוכרת ויתר לחץ דם. בסופו של דבר מתקבלת הערכה אם המטופל נמצא בסיכון גבוה, בינוני או נמוך".
וכיצד משפיע הדבר על ההחלטה הטיפולית?
"על סמך אותה הערכת סיכון, ניתן לדעת אם נדרשת התערבות אינטנסיבית או שמספיק מעקב. מטופל שמוגדר בסיכון גבוה יקבל טיפול תרופתי אגרסיבי יותר כבר בשלב מוקדם ולעיתים צנתור טיפולי במטרה ל'יצוב' היצרות שיכולה להביא להתקף לב, לעומת מי שמוגדר בסיכון נמוך, שאצלו אפשר להסתפק במעקב שגרתי", מסביר פרופ' עסלי.
מודלים לניבוי
כיום מיושמים מודלים כאלה בשירותי בריאות כללית שהמרכז הרפואי הוא חלק ממנה, וכן בקופות חולים נוספות. גם האיגודים הקרדיולוגיים הגדולים, האירופי והאמריקאי, אימצו כל אחד את סולם הניקוד המועדף עליו, שעל בסיסו מתקבלות ההחלטות.
מעבר לניבוי, פרופ' עסלי רואה חשיבות עליונה במניעת אירועים לבביים. הוא מחלק את גורמי הסיכון לשני סוגים: כאלה שניתן להתערב בהם ולשנותם - עישון, סוכרת, שומנים ויתר לחץ דם, וגורמים שאינם בשליטתנו, כמו גיל, מין וגורמים גנטיים. "יש גורמים גנטיים שאותם אנחנו מכירים ומנסים להתערב בהם", הוא אומר, "ויש כאלה שאין לרפואה מספיק מידע אודותם". התפתחות עתידית צפויה בתחום הרפואה הקרדיולוגית המותאמת אישית, שתשלב את הפרופיל הגנטי של המטופל. "היום הדבר אולי נשמע דמיוני, אבל אלה כיוונים שהולכים ומתפתחים".
הולכה חשמלית
לצד המאמצים למנוע את האירוע עוד לפני התפרצותו, ישנם גם מצבים קיצוניים בהם המטופל כבר מגיע עם התקף לב חמור והלם לבבי. זהו מצב שבו שיעורי התמותה גבוהים מאוד, עד 60%. בשנים האחרונות נכנסה לשימוש טכנולוגיה של לב מלאכותי זמני המושתל בחדר הצנתור, המספק תמיכה לשריר הלב ברגע הקריטי ויוצר חלון התאוששות. "נכון, מערך הלב במאיר אימץ את השיטה כבר לפני כחמש שנים, עוד לפני שהייתה חלק מפרוטוקול הטיפול הסטנדרטי, אז בית החולים שילם על הלב המלאכותי הזמני. היום ברור שזו טכנולוגיה שעוזרת לחלק מהחולים בצורה משמעותית, לראיה גם משרד הבריאות הבין את החשיבות וכיום הוא מממן את הטיפולים האלה".
תחום נוסף שעבר קפיצת מדרגה משמעותית הוא האלקטרופיזיולוגיה, תחום העוסק בהולכה החשמלית של הלב ובהפרעות קצב. במקום להסתפק בקוצבים סטנדרטיים שמכתיבים ללב קצב מלאכותי, המגמה כיום היא לשחזר את מערכת ההולכה החשמלית הטבעית. "המטרה היא לייצר קיצוב שמחקה את מערכת ההולכה הפיזיולוגית", אומר פרופ' עסלי, "והתוצאות בשנים האחרונות מצוינות".
טכנולוגיות מתקדמות ומודל שיקום היברידי
גם בשיקום הלב חל שינוי משמעותי שהתרחש דווקא במהלך הקורונה. במקום להחזיר את המטופל שוב ושוב לבית החולים, פותח מודל היברידי. "המטופל מקבל תוכנית עבודה מלאה ומערכת ניטור מהבית", מסביר פרופ' עסלי. "הנתונים משודרים באמצעים טכנולוגיים ישירות למרכז השיקום, ואנחנו יכולים לעקוב ולהדריך מרחוק".
מה היתרון של טיפול במודל הזה?
"החולה משלב את השיקום בשגרת החיים שלו. כשהוא עושה זאת בזמן שנוח לו, שביעות הרצון עולה, ובעיקר משתפר שיתוף הפעולה", מדגיש פרופ' עסלי.
הלב האנושי
במערך הלב במאיר מאמצים טיפולים חדשניים, אולם פרופ' עסלי מדגיש גם את חשיבות ההיבטים האנושיים. "אנחנו יודעים שסביבה תומכת חשובה מאוד להתאוששות של חולים אחרי אירועים קרדיולוגיים מכל הסוגים. מחקרים שנעשו ביחידה לטיפול נמרץ לב הראו שמטופלים רבים סובלים מחרדה ודיכאון שאינם תמיד ניתנים לזיהוי, ולכן המערך משלב פעילות של עובדת סוציאלית ופסיכולוג בטיפול בחולי לב".
המערך מתמודד עם בעיית ההיענות לטיפול התרופתי. "לפי הסטטיסטיקה, עד 40% מהמטופלים יפסיקו ליטול תרופות או להגיע לביקורות", מספר פרופ' עסלי, "ולכן יש לנו אחות מייעצת שיוצרת קשר אקטיבי עם המטופלים לצד שליחת תזכורות דיגיטליות".
לתפיסתו של פרופ' עסלי, העתיד נמצא בהרחבת תחום המניעה: "אנחנו חייבים לזהות מוקדם יותר את המטופלים בסיכון גבוה, ולהתערב מבעוד מועד. זה לא רק הטיפול באירוע עצמו ומזעור הנזק הבלתי הפיך, אלא היכולת למנוע אותו. שם נמצא האתגר הגדול".
בשיתוף מרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית
