מחלות לב וכלי דם הפכו בעשורים האחרונים לסיבת המוות הנפוצה ביותר בעולם המערבי יחד עם מחלות סרטן. העלייה בהיקפי התמותה כתוצאה ממחלות קרדיווסקולריות מורגשת היטב גם במדינת ישראל, כאן הן מהוות כיום את סיבת המוות השנייה בשכיחותה. מנתוני משרד הבריאות עולה כי כ-15% מכלל מקרי התמותה בארץ בכל שנה הם תוצאה של מחלות לב וכלי דם.
"בכל העולם המערבי, מחלות לב וכלי דם מהוות גורם מוביל לתחלואה ולתמותה", מסביר פרופ' אלי לב, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי אסותא אשדוד ונשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל.
"השכיחות הגבוהה של המחלות הקרדיווסקוליות מתבטאת בכל שכבות האוכלוסייה, נשים וגברים, טווח גילים רחב, ובמיוחד לאחר גיל 50. אנחנו מדברים כאן על קבוצה מגוונת של מחלות שונות, ובהן מחלות לב איסכמיות, הפרעות קצב, מחלות מסתמיות ואי ספיקת לב".
האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מייצג יותר מאלף מומחים ישראלים לרפואת לב: "התפקיד שלנו הוא להנחות ולהוביל את תחום הקרדיולוגיה במדינת ישראל, אנחנו מפרסמים קווים מנחים לרופאים, והמלצות לציבור, עורכים סקרים ומחקרים מקצועיים, מייצגים את המדינה מול גופים מקבילים בחו"ל ומארגנים כנסים, ימי עיון מקצועיים ומלגות מחקר והשתלמות. נכון להיום, אני גאה לומר שהקרדיולוגיה בארץ היא מהמתקדמות ומהמובילות ביותר בעולם", מציין פרופ' לב.
לדבריו, מערכת הבריאות בארץ מצטיינת בכל השוואה בינלאומית בתחום הקרדיולוגיה. "הדבר מתבטא בכל רמות הטיפול והמניעה, במענה הזמין לאוכלוסייה, בטיפולים חדשניים וגם בשיעורי תמותה נמוכים בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. למרות שמדובר במערכת בריאות ציבורית, ולמרות פערים בין המרכז לפריפריה, איכות הטיפול הקרדיולוגי בארץ היא מהמובילות במערב. מהבחינה הזו, ישראל מהווה מודל לחיקוי למדינות אחרות".
אבל, הקרדיולוגיה לא נחה על זרי דפנה: "עדיין הרבה עבודה לפנינו, אנחנו צריכים להשתפר לא רק בטיפולים הקרדיולוגיים עצמם, אלא גם במניעה. אחד הדברים החשובים ביותר בכל הקשור למניעת מחלות לב וכלי דם הוא הקפדה על פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון ושמירה על משקל גוף תקין. לאורך השנים האחרונות ראינו התקדמות משמעותית בתחומים אלה, והיום אנחנו עוסקים רבות במניעת השמנה ובטיפולים להשמנה. לצד איגודים רפואיים נוספים, האיגוד הקרדיולוגי החליט לשים דגש על מאבק במגפת ההשמנה מתוך הבנה שיש לכך השפעה ישירה על תחלואה לבבית".
מודעות לבבית
במקביל, האיגוד הקרדיולוגי בישראל פועל גם בחזית ההסברה והעלאת המודעות.
"כל אחד ואחת מאיתנו חייבים להכיר את התסמינים המקדימים ולהיבדק בשלב מוקדם ככל האפשר", מדגיש פרופ' לב. "תעוקת חזה, כאב לוחץ במרכז החזה, קוצר נשימה במנוחה או במאמץ, אחד או יותר מהתסמינים האלה צריך להדליק אצלנו נורה אדומה ולהביא אותנו למיון בהקדם. חשוב להבין שלזיהוי מוקדם יש חשיבות קריטית בהתקפי לב ובמחלות קרדיווסקולריות אחרות. ברמת המניעה, ההמלצה החד-משמעית שלנו היא להקפיד על פעילות גופנית, להימנע מעישון ולשמור על אורח חיים בריא, כמו גם לזהות ולטפל מוקדם בגורמי סיכון קרדיווסקולריים כגון סכרת, יתר לחץ דם ורמת שומנים גבוהה בדם (היפרליפידמיה)".
כאמור, המונח "מחלות קרדיווסקולריות" מאגד תחתיו רשימה ארוכה של מחלות שונות הפוגעות במערכת הלב וכלי הדם. אחת הקבוצות הנפוצות ביותר של מחלות לב וכלי דם היא מחלות לב איסכמיות או מחלות לב כליליות.
מה מאפיין מחלות לב אלה?
"מחלות אלה נגרמות כתוצאה מהיצרות של העורקים הכליליים שמספקים דם ללב. המצב הקיצוני ביותר של המחלות הללו הוא סתימה של עורק כלילי, הפוגעת באספקת הדם לשריר הלב, שאותה אנחנו מכירים בתור התקף לב חריף.
קבוצה נוספת היא הפרעות קצב. אם מחלות כליליות מתרחשות ב'צנרת' של הלב – אז הפרעות קצב מתרחשות ב"מערכת החשמל" של הלב. קצב פעימות הלב מנוהל על ידי מערכת חשמלית עדינה. בעיות בזרימת והולכת הסיגנל החשמלי עלולות לגרום להפרעות בקצב הלב – מה שמשפיע מאוד על איכות החיים וגם על תוחלת החיים של המטופל. הפרעת הקצב השכיחה ביותר היא פרפור פרוזדורים".
קבוצה נפוצה של מחלות לב וכלי דם היא מחלות מסתמיות, מה ייחודה?
"מדובר במחלות לב מבניות שפוגעות בפעילותם של אחד מארבעת המסתמים בלב, כתוצאה מהיצרויות או מאי ספיקה (דליפה). פגיעה במסתמים מובילה לפגיעה חמורה באיכות החיים של המטופל – ובמקרים מסוימים אפילו לסכנת חיים".
פרופ' לב מציין קבוצה שכיחה נוספת היאאי ספיקת לב, חולשה של הלב, וחוסר יכולת לספק את הצרכים המטבוליים של הגוף, שיכולה להיגרם כתוצאה מכל אחת ממחלות הלב שהוזכרו.
"חולים שסובלים מאי ספיקת לב נוטים להתעייף ולחוש קוצר נשימה גם ממאמצים פיזיים מאוד קלים. ברשימת המחלות הקרדיווסקולריות הנפוצות נמצאות גם מחלות קרדיומטבוליות, שהן למעשה שילוב של גורמי סיכון שהוזכרו עם התפתחות מחלות לב,מחלות מיוקרדיאליות (שריר הלב) ומחלות פריקרדיאליות (קרום הלב)".
התפתחויות טכנולוגיות דרמטיות
"בשנים האחרונות אנחנו רואים התקדמות מאוד גדולה בטיפול במחלות לב וכלי דם", מספר פרופ' אלי לב. "ההתקדמות הטכנולוגית מורגשת בכל התחומים השונים של עולם הקרדיולוגיה. אחת הדוגמאות הבולטות היא החלפה או תיקון של מסתמים. בעבר ניתן היה לבצע את הטיפולים האלה רק בהליך כירורגי, אבל היום אנחנו מסוגלים גם להחליף מסתם אאורטלי או לתקן מסתם מיטרלי באמצעות צנתור. דוגמה נוספת היא הפרעות קצב. טיפולי צריבה חדשים מאפשרים לנו לטפל בהפרעות קצב שונות בצורה מאוד בטוחה ויעילה – גם בשלבים מוקדמים של התפתחות המחלה. אנחנו רואים התפתחויות לא פחות דרמטיות גם בתרופות חדשות לאי ספיקת לב, טיפולים תרופתיים לקרדיומיופטיות, טיפולים מניעתיים שונים וחידושים בצנתורים כליליים".
לא בלי בינה
לדברי פרופ' לב, ההתפתחות הטכנולוגית בתחום הקרדיולוגיה נמשכת גם בימים אלה – בין היתר בעקבות כניסתם לשימוש של כלי בינה מלאכותית חדשים. "כמו בתחומים רפואיים אחרים, גם בעולם הקרדיולוגיה אנחנו מרגישים היטב את מהפכת הרפואה הדיגיטלית וה-AI. כבר היום אנחנו רואים כיצד הבינה המלאכותית בפרט מסוגלת לשפר את אמצעי ההדמיה ואת היכולות האבחנתיות שלנו. בקרדיולוגיה, לבדיקות הדמיה כגון אקו לב,CT לב ("צנתור וירטואלי") ו - MRI לב תפקיד מאוד חשוב ומרכזי באבחון ובבחירת הטיפול המתאים לכל מטופל עם בעיה לבבית. יישומים של בינה מלאכותית יכולים לתרום רבות לשיפור הזמינות והפענוח של בדיקות אלה. אגב, תוכנות AI גם מסייעות לפענוח מהיר של אק"ג, ומסוגלות ללמוד מתרשימי אק"ג רגילים על חשד למחלות לב כגון מחלות מסתמיות. מהבחינה הזו, הטכנולוגיות החדשות הללו עשויות לאפשר לנו לזהות מוקדם יותר מחלות מסתמים ומחלות שריר הלב", הוא מסכם. "חשוב לציין שמדינת ישראל משחקת תפקיד משמעותי מאוד בתהליכים אלה – ובתי החולים בארץ מובילים כיום שורה ארוכה של פרויקטים לשילוב בינה מלאכותית בתחום הקרדיולוגיה".
בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל
