ותיקי כפר סבא בוודאי זוכרים את בית היולדות של העיר, שקם ברחוב גלר בשנת 1947. 3 עשורים חלפו עד שבשנת 1978, עבר בית היולדות לאחריותו של בית החולים מאיר, והתמקם בין כתלי בית החולים.
כיום אגף נשים ויולדות מציע 11 חדרי לידה מעוצבים, המצוידים במכשור הרפואי המתקדם ביותר, והכוללים גם מערכות שמע וכורסאות נפתחות לנוחיות המלווים.
"מה שבאמת מייחד אותנו הוא הטיפול שאנחנו מעניקים וניתן בהתאם לרצון האישה ולמעורבות שלה בהחלטות הטיפוליות", מסבירה פרופ' בירון שנטל, "אנחנו משתפים את האישה בכל הדיונים בעד ונגד כל החלטה רפואית ומגיעים יחד להחלטות הסופיות. נשים באות היום ללידה עם ידע ועקרונות שמשקפים את אופי הטיפול שהיו רוצות לקבל. טוב שהן תהיינה מעורבות בטיפול, ואנחנו משתפים עם זה פעולה בשמחה".
מה קורה היום בחדר הלידה במאיר שלא קרה בעבר?
"בעבר הנשים היו פחות מעורבות בתהליך הלידה. כיום הקשב ליולדות משמעותי ביותר. היולדות מקבלות אוטונומיה רחבה לבחור את העדפותיהן: כיצד מתאים להן ללדת, מי הן רוצות שיהיה לצידן בלידה, כיצד הן רוצות שהדברים יתבצעו, איך ואיפה הן רוצות להיות עם התינוק לאחר הלידה. הפתיחות לבקשותיה השונות של היולדת היא גדולה, וכך גם שיתופה בהחלטות. במקומות בהם אין חובה לנקוט בצעד חד-משמעי כזה או אחר, אנחנו מסבירים את האפשרויות, ממליצים על אלו הנכונות ביותר בעינינו ומאפשרים ליולדת להחליט.
אישה יכולה להחליט על לידה פחות קונבנציונלית: לידה טבעית, לידה במים, לידה בתנוחות שונות ובתנועות שונות. כל עוד אין סכנה בריאותית לאישה ולעובר - אנחנו מאפשרים את זה. גם הסטנדרטים של הבינוי השתנו מאד. אם פעם היה ברור שכל הנשים יולדות בחדר אחד גדול וביניהן מפריד וילון פשוט, היום כל אישה יולדת בחדר פרטי. ואם פעם צעקות כאב היו חלק אינטגרלי מתהליך הלידה, כיום אם נשמעות צעקות מחדר לידה, בדרך כלל מדובר ביולדת שבחרה ללדת ללא אפידורל", משיבה פרופ' בירון שנטל.
רצונה של האישה מופיע לעיתים אל מול דעה שונה של הצוות המקצועי?
"בהחלט. אנחנו בעלי המקצוע והניסיון ויש לנו אחריות גדולה לבריאותם של המטופלת ושל העובר. הנשים זוכות לכל ההסברים כדי שיידעו ויבינו מדוע דברים נעשים כך ולא אחרת. ההסברים משפרים את הביטחון שלהן כמטופלות ואת התחושה שהן בידיים טובות. בזכות תקשורת טובה, רוב הנשים מקבלות בסופו של דבר את ההמלצות שלנו".
הצוות המוביל את אגף המיילדות במאיר הוא צוות של נשים. האם יש לכך ערך מיוחד?
"מעבר למקצועיות הרבה, לצוות הנשי יש הזדהות אישית עם הרבה מהחוויות שעוברות על הנשים במהלך ההיריון והלידה הדבר מוסיף פן רגשי מיוחד. בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר הוא שהרופא או הרופאה, בלי קשר למגדר, יגלו אמפטיה ואכפתיות למטופלת. מרבית חדרי הלידה בבתי החולים השונים, דומים מאוד מבחינת המבנה והנראות, והתחרות ביניהם מבליטה פרטים חיצוניים. אבל ליולדות חשוב יותר שיקשיבו להן, שיתחשבו בבקשות שלהן. יש לנו, במאיר, חדרי לידה יפים מאוד, אבל המאמצים שלנו מכוונים בעיקר למקומות המשמעותיים יותר – יחס, הקשבה. זה מה שנותן למטופלות את ההרגשה שרואים אותן, שאכפת מהן".
פרויקט אלמה, כיצד הוא נולד ומה מיוחד בו?
"פרויקט אלמה, שמבוצע בבית החולים מאיר מביא לידי ביטוי אלמנטים של יחס ותשומת לב מיוחדים. המטרה היא מתן מענה לנשים שחוו בעבר טראומה מינית או טראומה אחרת, ועקב כך מתקשות להתמודד עם הלידה, עם הבדיקות ועם החשיפה סביבה. הנשים במסגרת הזו לא צריכות להסביר או לספר דבר, כל אחת משתפת רק את מי שהיא רוצה ורק במה שהיא רוצה. מספיק שתגיד את מילת הקוד 'אלמה', ואנחנו יודעים שקשה לה יותר ועוטפים אותה. הכול נעשה ברגישות ובסבלנות יתרה. אנחנו מטפלים בה בזוג נוסף של כפפות משי, ולא חודרים לפרטיות שלה. הפרויקט נולד מאכפתיות של הצוות, כיוזמה של שתי רופאות צעירות, שמובילות את המיזם".
כל ההתחלות קשות?
"לא בהכרח. החיבור בין היולדת לבין אגף מיילדות במאיר מתחיל הרבה לפני הלידה. אנחנו מעודדים פגישה בין האישה העומדת ללדת לבין מיילדת לצורך הכנה של תוכנית לידה.
בפגישה, האישה מתבקשת לדבר על כל הדברים שחשוב לה שיקרו, או שלא יקרו, בלידה הצפויה. חשוב בעיני לתאם ציפיות לפני הלידה, שכן ניכר בשטח פער בין האג'נדות, התיאורטיות לפעמים, שבולטות ברשתות החברתיות ושאיתן היולדת מגיעה, לבין מה שמתאים לה ברגע האמת. יש מקום לקרוא ולשמוע דברים לפני שמגיעים ללדת, אבל חשוב שתהיה ליולדת גמישות מחשבתית כדי שהיא תוכל לבצע התאמה בין מה שהיא חשבה עליו לבין מה שקורה לה בפועל. לדוגמה, אי שימוש במשככי כאבים: יש נשים שהחליטו מראש שהן לא מעוניינות במשככי כאבים, אבל הלידה שלהן מתארכת מאוד והן חוות צירים רבים והן כואבות ונחלשות, ובסוף נכון להן יותר להשתמש במשככים".
מהם החידושים שהכנסתם לאחרונה בחדרי הלידה של מאיר?
"לידה היא מאורע משמח ומרגש אשר עלול להיות מלווה בחששות והתמודדות עם כאב ולכן התחלנו לאחרונה במתן טיפולי רפלקסולוגיה, שיאצו ועיסוי רפואי היכולים לסייע במהלך הלידה ואחריה", מסבירה פרופ' בירון ומוסיפה: "טיפולי הרפואה המשלימה מצטרפים למגוון חידושים בחדרי הלידה שהחלו לאחרונה, בהם: לידות מים המאפשרות התמודדות טובה יותר עם צירי הלחץ וניתוח קיסרי באווירה ידידותית. בנוסף, המיילדות של מאיר עוברות כול הזמן הכשרות על מנת שיוכלו לסייע ליולדת בתהליך הלידה, והוכשרו בשיטת Spinning Baby המאפשרת התברגות טובה יותר של התינוק בתעלת הלידה, באמצעות תנועות אגן וגוף".
מזל טוב, מה קורה אחרי הלידה?
"בתקווה ובהנחה שהכול עבר בשלום – האם והתינוק בריאים – המקום הכי טוב לתינוק, בתפיסת עולמנו, הוא ליד אמא שלו. במצב זה התינוקות רגועים יותר ויונקים טוב יותר. זו גם הזדמנות לאם לטפל בתינוק בנוכחות צוות מקצועי שיכול לעזור ולייעץ. לכן אנחנו מעודדים שהייה של אם ותינוק יחד במחלקת יולדות, וגם מעודדים הנקה.
אבל חשוב להגיד שזה לא מתאים לכולן. יש נשים שמרגישות שהן צריכות שמישהו אחר יטפל בהתחלה בתינוק עד שהן יתאוששו. לכן יש תינוקייה שאפשר להעביר אליה את התינוק לחלק מהזמן, או למשך כל האשפוז. וזה בסדר גמור. גם כאן היולדת במרכז ויש קשב רב לרצונותיה: האם להניק או לא, איזה חיסונים לתת לתינוק אחרי הלידה, איזה טיפולים לתת לו. המלצות הצוות במאיר תואמות את המלצות משרד הבריאות בנושאים אלה, ועדיין, לכל אם יש זכות לעשות כרצונה", מסכמת פרופ' בירון שנטל.
בשיתוף מרכז רפואי מאיר
