פיתוחים מתקדמים למניעת זיהומים עמידים באמצעות AI, שיפור יכולות ניתוחיות מורכבות בכירורגיית כלי דם, מעבדה הנדסית לפיתוח אבות טיפוס לפתרונות ייחודיים לאתגרים רפואיים. אלה הן דוגמאות אחדות מפעילותו של מרכז החדשנות במרכז רפואי מאיר, שמניע תהליכי מחקר ופיתוח עם גורמים רבים באקוסיסטם החדשנות הרפואית בישראל. המרכז פועל באופן רב סקטוריאלי והוא בעל יכולות חוצות ארגון.
"אנו עוסקים רבות בחשיבה על דרכים לשיפור הטיפול והיכולות שלנו מבחינה רפואית ותפעולית בסיוע טכנולוגיה. היכולת להשתמש בצורה נאותה ומבוקרת בדאטה שנאגר במערכות שלנו, היא אחת הצורות שתופסת נפח משמעותי בעשייה שלנו. בעזרת מחקרים בדאטה ניתן ללמוד וליצור אלגוריתמים ופתרונות בינה מלאכותית, המדייקים ומאפשרים ביצוע אינטגרציית נתונים שלבן אנוש קשה לבצע בעצמו", מסביר אורי גורן, העומד בראש מרכז החדשנות במאיר.
כיצד מיושמת בפועל התפיסה הזו בבית החולים?
"אנו עובדים עם מספר חברות סטארטאפ, חלקן בשלבים ראשוניים, ביחסי היזון חוזר" מסבירה פרופ' טל בירון-שנטל, מנהלת מערך נשים ומיילדות במאיר. "אנחנו נעזרים בהן ברמה הטכנולוגית והן נעזרות בהיבטים הקליניים והמקצועיים שלנו עבור פיתוחיהן. לאחרונה פתחנו את 'קליניטק' - קליניקה שהוקמה בשיתוף מרכז החדשנות של בית החולים, המספקת לחברות סטארט אפ בתחום בריאות נשים ייעוץ קליני ושדה קליני למחקרים, כניסוי לקראת בניית אבטיפוס, ובשלבים מתקדמים יותר".
דוגמה לשימוש חכם בדאטה שנותן גורן היא פיתוח אלגוריתם להתמודדות עם זיהומים הנרכשים בבתי חולים. שתי קלינאיות ביחידה למניעת זיהומים של מרכז רפואי מאיר, ד"ר פנינה שטרית, מנהלת היחידה וד"ר הדר מודריק, העלו את הרעיון להיעזר בנתונים הקיימים כדי לנהל חקירה אפידמיולוגית באופן אוטומטי וחכם יותר.
"במקרה של התפרצות זיהומית, עוברים ידנית על התיקים של המטופלים שנדבקו ומבצעים מעין עבודת בילוש: באילו חדרים שהו, עם מי היו במגע, באילו חדרי בדיקה, וכך מבינים את הקשר לאנשים שנבדקו ומוצאים מי חשוד בהדבקה ושולחים אותו לבדיקה", מסביר גורן. "במערכת, ששלב פיתוח א' שלה כבר הסתיים, נוצר אלגוריתם שבונה את רשת הקשרים של כל מטופל ומצליח למצוא גם את מי שיש לעשות לו סקירת הדבקה ומנסה להסביר את הקשר עם נדבקים שונים באותו חיידק. בכוחו של האלגוריתם לעזור להבין מה קרה ואיפה - ולטפל במקור ההתפרצות. מדובר בפיתוח חשוב שנוכחנו בשנים האחרונות עד כמה הוא קריטי במערכות בריאות והשאיפה היא שבסופו יסייע גם לאחרים".
דברים שרואים מהמיון
דוגמה נוספת היא מערכת שליטה ובקרה חדשה שפותחה עבור המלר"ד החדש (מיון) שנחנך לאחרונה במאיר, המתפרס על גודל של כ-6,000 מ"ר. כדי לנהלו בצורה היעילה והטובה ביותר נעשתה חשיבה מחודשת, שכן בעוד שבחדר המיון הקודם ניתן היה לראות הכל במבט, בחדר המיון החדש והגדול לא זה המצב.
כדי לעבוד בצורה נכונה יותר ולספק לכל הצוותים המקצועיים שבמשמרת את הכלים הדרושים לניהול יעיל של מהלך הטיפול והשירות למטופל, פיתח מערך המחשוב והאו"ש, בראשות רעות גלר, מערכת דיגיטאלית ייחודית, המאפשרת ניהול של כל נושא הקשור בתהליך – החל מרפואה ועד היבטים של אוכל וניקיון. גורן מסביר: "כך, במקום להרים טלפון למי שמבצעת בדיקות דם, ברגע שנכנסת דרישה לבדיקת דם למטופל היא תקבל התראה באפליקציה ייעודית. לאחר לקיחת הדם, כשהיא תסרוק את המבחנות, הקריאה תתעדכן ותיסגר אוטומטית. הקלינאי יראה שהפעולה בוצעה וכשיהיו תוצאות - יראה גם אותן. הכל בדאשבורדים ברורים ופשוטים להבנה ולניהול".
חדשנות נשית
במרכז רפואי מאיר, חדשנות היא לא רק רעיון טכנולוגי; היא גישה כוללת והבנה כי כל תחום רפואי דורש גישה מתקדמת ומותאמת אישית.כן, גם כשמדובר במהלך הטבעי, העתיק והמרגש ביותר– הריון ולידה.
פרופ' בירון מאמינה שרופא טוב הוא כזה שמעבר למקצועיותו וליחסו למטופלים לא מפסיק לחקור ולחדש.
"בעידן של היום, רופא טוב, מחלקה טובה ובית חולים טוב חייבים להיות חדשניים טכנולוגית", אומרת פרופ' בירון. "מי שלא יתקדם ויוביל הכנסת אלמנטים חדשים, למעשה ילך לאחור. לכן אגף הנשים פתוח מאוד לכל הקשור לחדשנות. אנו עובדים הרבה מאד עם נתונים, ברשותנו מאגרי מידע גדולים, שלנו ושל הכללית. הם כוללים מידע מותמם בהיקפים משמעותיים ביותר המאפשר ללמוד ממגמות, מתופעות ומהשלכות לאורך שנים רבות. בזכותו ניתן לטפל טוב יותר במטופלות שלנו. כשאנו מנתחים נתונים לבד - יכולת הניתוח היא די מוגבלת. בשיתוף עם מדעני נתונים נוצרת יכולת להגיע הרבה יותר רחוק, לתוצאות הרבה יותר מעניינות. למדענים אלה יש יכולות סטטיסטיקה מתקדמות המאפשרות להגיע לרפואה נכונה ומותאמת אישית וזהו בהחלט כיוון שאנו משקיעים בו רבות".
יכולות ניבוי
פרופ' בירון מספרת שבשנים האחרונות היו למרכז רפואי מאיר מספר התנסויות חיוביות בשיתוף מדעני נתונים. בין השאר השתתפו נציגיו בהאקתון של מיקרוסופט, בו נבחנה היכולת לנבא למי מהנשים המגיעות עם כאבי בטן לחדר מיון נשים יש שיזור (תסביב) שחלתי, מצב שבו השחלה מסתובבת סביב עצמה, המביא לפגיעה באספקת הדם לשחלה ומכאן לסכנת נמק בה. "כמובן שכשמדובר בנשים בגיל הפוריות יש לכך משמעות קריטית מבחינת יכולת הכניסה להריון. כיום, בכל העולם היכולת לספק אבחון מדויק בהתבסס על נתוני הבדיקות הנעשות למטופלת מגיעה לסדר גודל של 70%-60%. על מנת לטייב את האבחנה ולמנוע ניתוחים מיותרים לנשים ללא שיזור שחלתי, לקחנו את הנתונים שלנו ובשיתוף מדעני נתונים של מיקרוסופט בנינו מודלים שביכולתם לנתח גם טקסט חופשי. הדס ביטרן, האחראית על נושא הרפואה במיקרוסופט ישראל ואירופה, וצוותה עזרו לנו לבנות מודלים ששיפרו את יכולת הניבוי לכמעט 90%. אמנם מדובר בפיילוט, ביכולת התכנות, אך זה מדגים היטב עד כמה שיתופי פעולה כאלו יכולים לשפר מהותית את עולם הרפואה".
"דוגמה לשיתוף פעולה משמעותי נוסף הוא עם פרופ' יורם לוזון וצוותו מאוניברסיטת בר אילן, בהובלת ד"ר גל כהן מהמערך שלנו, שעזרו לנו לעבד נתונים של נשים שמגיעות למיון עם צירים מוקדמים. כ-50% מהנשים המגיעות עם צירים מוקדמים לבתי החולים בסופו של יום לא ילדו מוקדם. מכיוון שאין את היכולת להבדיל נחרצות מי כן ומי לא, כולן מתאשפזות, חלקן מקבלות טיפול שלעיתים מיותר ואף יכול להוסיף חרדות. בעזרת מחשבונים המבוססים על נתונים רטרוספקטיביים ושיתוף פעולה עם הקלינאים שלנו, פיתחנו יכולת ניבוי טובה יותר, המאפשרת לחזות מי תלד מוקדם - תוך יומיים או תוך שבוע. בקרוב נתחיל לבדוק את הפיתוח בשדות הקליניים".
תחזיות עתידיות ו"ראיית הנולד" הן בהחלט חלק מרוחו של מרכז רפואי מאיר, ויישומן באמצעות מערכות דיגיטליות, יוביל לרפואה איכותית וטובה יותר.
"יש לנו בקנה פרויקטים טכנולוגיים רבים, המערבים דאטה ואלגוריתמים ואנו קוראים לאנשי טכנולוגיה: הצטרפו אלינו. אתם תביאו את הידע הטכנולוגי, אנחנו נביא את הידע הקליני והמומחיות הרפואית ובמפגש הזה בין טכנולוגיה, רפואה ודאטה ייווצר קסם", מבטיח גורן.
לאתר >>> מרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית
בשיתוף מרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית
