כמה עובדות על בלוטת הערמונית;היא איבר שנמצא באגן הגבר, מייצרת את רוב נוזל הזרע, גודלה הממוצע בקרב גברים בגיל 50 הוא 40 מ"מ, כגודלו של פרי עץ הערמון, וככל שהגיל עולה, גדלה גם היא. זהו גם הגיל בו מתחילות רוב הבעיות בערמונית עם גדילתה באופן שפיר או ממאיר. הגדלה שפירה מתבטאת בזרם חלש יותר, תכיפות במתן שתן ועד זיהומים בדרכי השתן או עצירת שתן במצבי קיצון. הגדלה ממאירה משמעה סרטן הערמונית, מחלה המתפתחת באופן שקט, ואם לא בודקים אותה באופן אקטיבי בבדיקת PSA, לא יודעים על קיומו.
סרטן הערמונית נחשב לסרטן השכיח ביותר בגברים, ומאובחן אצל 1 מתוך 9 גברים. בשל תוחלת החיים העולה של הגברים, עולה גם שכיחותו. הגיל החציוני שבו הוא מופיע הוא 69 והופעת תסמינים היא מצב המעיד על גידול מפושט. "מחקרים הראו שבדיקות סקר לסרטן, בבדיקת דם פשוטה, מורידות תמותה", אומר פרופ' דוד מרגל, מומחה באורולוגיה אונקולוגית, המנהל הרפואי של בית החולים רפאל והמנהל המייסד של המרכז לבריאות הגבר. "אבל הבדיקה אינה חד משמעית. רמה גבוהה של PSAיכולה להעיד על גידול חלילה, אבל גם על הגדלה שפירה, על דלקת ועוד. בנוסף, יש ערך היסטורי שמקובל כנורמה – עד 4, אבל הוא לא בהכרח נכון. לגבר בן 50 זהו ערך גבוה פי 5 ממה שאמור להיות, כלומר 0.7. ממחקרים שנעשים ידוע שאנשים שה-PSAשלהם בגיל 50 הוא מעל 1, הם בעלי סיכוי למות מסרטן הערמונית ולכן אחריהם צריך לעקוב".
פרופ' מרגל טוען שבעבר בדיקות הסקר היו נעשות אחרת. ההמלצה הייתה לעשות PSA אחת לשנה מעל גיל 50 ואם ערכו מוגבר, לבצע ביופסיה מונחית אולטרסאונד לערמונית. "זה אולי טוב לערמונית, אבל לא לסרטן". ב-2014 החל פרופ' מרגל לבצע ביופסיות חכמות שאותן עושים רק לאחר MRI, בדומה לתהליך שעוברת אישה לפני ביופסיית שד. "קודם מבצעים PSA, ואם הוא גבוה פונים ל-MRI. אם עולה חשד, ממשיכים לביופסיה חכמה. MRI מזהה 85 אחוז מהסרטנים, מצב טוב בהרבה מהמצב הקודם".
מהי ביופסיה חכמה?
"זוהי ביופסיה ממוקדת, המאפשרת בטכנולוגיה של פיוז'ן (בניית מודל תלת ממדי של הערמונית ובתוכו הנגע החשוד), אבחון מדויק של הגידול בערמונית, ובכך ממזערת את הטעות בגילוי ומאפשרת טיפול נקודתי עם מינימום פולשנות ומקסימום הצלחה. הדמיית ה-MRI מאפשרת לזהות, למקם ולמדוד סרטן בערמונית. הביופסיות האלו שיפרו את דיוק הבדיקה ביותר מ-30%".
10% מהמקרים בסרטן הערמונית בישראל קשורים בגנטיקה בגלל הורשה של גנים בקרב יהודים. "בקרב נשים יודעים שנשאות ל-BRCA עלולה לגרום לסרטן השד או השחלות, אבל גם אצל גברים נשאים קיים סיכוי לסרטן שד וסרטון הערמונית", מסביר פרופ' מרגל. "כל רופא משפחה ואורולוג צריך לשאול במפגש עם מטופל אם יש סרטן כלשהו במשפחה. סרטן שד, שחלות, לבלב מחשידים לנשאות של הגן BRCA ומופיע באותה שכיחות אצל נשים וגברים. לילדים לאימא או לאבא נשאי BRCA, יש סיכוי של 50% להיות נשאים גם הם, בנות ובנים".
הטיפולים החדשים
אבחון סרטן הערמונית השתנה וכך גם הטיפול בו, ואם בעבר טופלה הערמונית בכללותה, אמצעי ההדמיה היום יכולים לזהות סרטן גם בחלק ממנה. "הערמונית נמצאת במקום שלא ניתן כירורגית להוציא רק חלק ממנה, אבל אפשר לכוון אליה אנרגיה ולהרוס בה גושים. זהו טיפול פוקלי - ממוקד, שעדיין לא נמצאבמודעות של כולם. ניתוח או קרינה עלולים לגרום להפרעות במתן שתן עד אי מתן שתן או לפגוע בתפקוד המיני, ולכן נעדיף טיפול בגידול, ולצדו לשמר את איכות החיים".
פרופ' מרגל מדגיש שעם הזמן למדו שלא כל סרטן ערמונית חייב טיפול. "יש סרטנים מדרגת אלימות נמוכה, שאפשר לערוך אחריהם מעקב פעיל ורק אם הגידול מתקדם, נטפל בו".
כיצד מתנהל טיפול פוקלי?
"יש דרכים שונות לכוון אנרגיה ולהרוס גידול, והאנרגיה הנפוצה היא קריותרפיה – טיפול ניתוחי שנעשה בלי חתכים. הוא מתחיל כמו ביופסיה פיוז'ן עם הגדרת גבולות הגידול, ודרך מחטים מזרימים גז ארגון שגורם ליצירת כדור קרח בטמפרטורה של עד 120 מעלות, בה כל התאים מתים. הרס הגידול מתבצע בגבולות הגזרה וכך נשמרים עצבי הזקפה שעוברים ליד הערמונית והתפקוד המיני, צינור השופכה עם סיכון קטן לדליפת שתן ושאר האברים".
הטיפול מתאים לקבוצה מסוימת של אנשים עם דרגת סיכון נמוכה או בינונית, אבל ככל שיעבור הזמן, הוא יותאם ליותר אנשים וסיכויי ההצלחה מגיעים לכ-80%. "במרכז בריאות הגבר ברפאל, ביצעתי כבר מעל 500 טיפולים, במהלך 6 השנים האחרונות, כך שהטיפול נחשב די חדש".
טיפולים אחרים שמבוצעים במקרים של סרטן הערמונית הם ניתוח כריתה של בלוטת הערמונית באמצעות זרועות רובוטיות המופעלות על ידי אדם, עם סיכויי ההצלחה של כ-90%. תופעות הלוואי הן הפרעות בזקפה באחוזים גדולים והפרעה בשליטה על השתן עד 7% מהמטופלים. טיפול נוסף הוא קרינתי ומלווה בטיפול הורמונלי שמוריד את הטסטוסטרון. הוא ניתן בזריקות אחת לכמה חודשים והתופעות זהות לתקופת הבלות של האישה - גלי חום, חולשה ובעיות בספיקת העצם.
מהו מסע המטופל בסרטן הערמונית?
"מתחילים מבדיקת סקר ל-PSA על ידי רופא המשפחה, ואם הערך גבוה אורולוג מפנה ל-MRI. אם בבדיקת ה-MRI יש נגע חשוד, מבוצעת למטופל ביופסיה בגישת פיוז'ן, שבה מאפיינים את הגידול, את מיקומו, גודלו ואת דרגת האלימות שלו. בהתאם לייעוץ אחרי הביופסיה האורולוג או האונקולוג מחליט על דרכי הטיפול: מעקב פעיל בדרגת סיכון נמוכה או טיפול פוקלי, ניתוח או קרינה. ב-10% מהמקרים בישראל הגידול מתגלה בשלב גרורתי, כשכבר יצא מהערמונית, ואז הטיפול הוא אונקולוגי".
מה צופה העתיד?
"מאחר שאיכות החיים חשובה לכולנו ואנשים יבינו שניתן לטפל בטיפול חוזר, אני מאמין שהטיפולים הפוקאליים יתפסו מקום נרחב יותר. זמן ההמתנה מ-PSA לביופסיה אורך עד 6 חודשים, תקופת המתנה לא סבירה. כשאמצעי ההדמיה ישתפרו, ובהם בדיקת ה-MRI, זמינותה תעלה: אנו עובדים על קיצור הפרוטוקולים לבדיקה שתיארך 15 דקות ללא הזרקה של חומר ניגוד על ידי רופא, במקום 45 דקות היום. בעתיד הרחוק יותר, אני מאמין שאפשר יהיה לאבחן ולטפל באותו זמן. לפגוש מטופל, לראות את הנגע, לבצע ביופסיה אבחנתית ולכוון אנרגיה להרס הגידול".
בשיתוף מדטכניקה
