טרשת העורקים בלב, שהיא היצרות עורקי הלב בשל נזק לדופן הפנימי של העורק, מהווה את סיבת התחלואה והתמותה העיקרית בעולם המערבי. בין גורמיה: עישון, יתר לחץ דם, סוכרת, עליית רמת שומני הדם ושקיעת סידן. במרבית המקרים נגרמת טרשת העורקים מהצטברות של שומן וכולסטרול על דופן העורק, שמצרה את כלי הדם עצמם ופוגעת בזרימת הדם. טרשת העורקים עלולה להתרחש ברוב העורקים הקיימים בגוף האדם, אך קשורה בעיקר לעורקים הכליליים (עורקי הלב), עורקי הצוואר, העורקים האחראים על הובלת הדם למוח, אבי העורקים ועורקי הרגליים. לרוב אין המחלה מלווה בסימפטומים מוקדמים, אך בשלביה המתקדמים היא עלולה לגרום לכאבים בחזה, אוטם שריר הלב, אי ספיקת לב, הפרעות קצב ואפילו להוביל למוות.
מסיבות אלה חשוב לבצע גילוי מוקדם של טרשת העורקים, שיאפשר טיפול שימנע התפתחות והתקדמות של התהליך הטרשתי בעורקי הלב. דרך מתקדמת לבצע גילוי מוקדם כזה היא צנתור וירטואלי. מדובר בהדמיית לב תלת ממדית המאפשרת לבצע הערכה כמותית של קיומה או חומרתה של טרשת העורקים בדופן כלי הדם בלב, לזהות מיקום היצרויות ו/או חסימות של כלי הדם המספקים דם לשריר הלב, לזהות את טיב הרובד הטרשתי ואפילו לגלות סרטן ריאה כבר בשלביו המוקדמים.
"הצנתור הווירטואלי מסייע לנו רבות בבדיקה אם יש למטופל מחלה טרשתית, אם ישנם רבדים טרשתיים, כמה הם משמעותיים ולאיזו היצרות הם גורמים", אומרת ד"ר טטיאנה יוהנס, רופאה רדיולוגית במכון מור, בעלת התמחות בדימות הלב. "זו בדיקה המיועדת לבירור כאבים בחזה אצל אנשים ברמת סיכוי נמוך עד בינוני של מחלה תורשתית בעורקים הכליליים, לאלה שהחלו לסבול מכאבים לא טיפוסיים בחזה או תלונות לא ספציפיות אך עדיין מחשידות למחלת לב איסכמית והם כן בעלי גורמי סיכון כהשמנת יתר, סוכרת, עישון כבד והיסטוריה משפחתית של מחלת לב. קבוצה נוספת של מטופלים שהבדיקה מאוד יעילה בשבילם זה ולאנשים שעברו ניתוח מעקפים ויש צורך לבדוק אם המעקפים פתוחים ומטופלים לאחר הכנסת סטנט , לשלילת חסימה בתוכוץ בעזרת הצנתור הווירטואלי אנו מצליחים להסתכל אל תוך כלי הדם, לראות את הטרשת, למפות אותה, לאפיין את רבדיה ואת המאפיינים המסוכנים שבהם. כך אנו יכולים לקבל החלטה על המשך טיפול, בין אם הוא מצריך בדיקות נוספות, תרופות או צנתור טיפולי. זוהי בדיקה לא פולשנית שמספקת את אותו המידע כמו הבדיקה הפולשנית הוותיקה, וברמות דיוק גבוהות מאוד של 95% לשלילת מחלה משמעותית . בנוסף לשלילת מחלה, הצנתור הווירטואלי מאפשר לזהות פלאקים בגדלים בפנים ובחוץ. ובניגוד לשיטות אבחון קודמות, הוא מאפשר לקבל את המידע ללא הרדמה, אשפוז, דקירות , הכנסת ציוד לאאורטה וכל הסיכונים הקשורים לכך לרבות דימום. כל זה הופך את התהליך לקל יותר עבור המטופל. הוא פשוט שוכב על מכשיר למשך כמה דקות, זה הכול".
הצנתור הווירטואלי לא התאפשר עד לא מזמן.
"התחום הזה יחסית לכול שאר התחומים בדימות הוא צעיר בו זמני הוא אחד התחומים הכי מאתגרים בכול הדימות.
בכל דימות אחד התנאים החשובים לקבלת תמונות טובות טכנית היא העדר תזוזה. ובאופן טבעי לב הוא איבר שנמצא בתנוע כל הזמן . כדי להתגבר על זה בדיקת סיטי עורקים קורונריים יש לבצע סריקה מתוזמנת עם קצב הלב של המטופל, וכך לתפוס את הלב במילי-שניות, בהן הוא יחסית סטטי לפני הפעימה הבאה.
לשמחתי ההתקדמות הטכנולוגית בתחום בעשור האחרון הייתה מדהימה והביאה אותנו למצב בו אנו יכולים לבצע בדיקות באיכות טובה יותר עם רמות קרינה נמוכות יותר שזו גם שיקול חשוב."
כיצד מתנהל ההליך מבחינת המטופל?
"לפני ההחלטה על הצנתור מתבצעת בדיקת התאמה, הכוללת מילוי שאלון, בדיקה גופנית על ידי רופא, בדיקות דם לתפקודי כליות ובדיקת א.ק.ג. במנוחה. בבדיקה זו רואים אם ישנן סיבות רפואיות שבגינן אין לבצע את הבדיקה. במידה שאין מניעה, ישנה שורה של הכנות לבדיקה אותה מפרט הרופא למטופל לפני הצנתור, ביניהן צום של 6 שעות לפניה והימנעות מקפה 24 שעות לפניה. מכיוון שעדיף שהדופק של המטופל יהיה מתחת ל-65, והדופק הבסיסי הוא לרוב יותר גבוה, רוב המטופלים מקבלים מראש תרופות להורדת דופק. בבדיקה עצמה מזריקים חומר ניגוד יודי לווריד. באמצעות מכשיר ה-CT ותוכנות מחשב נבנית הדגמה תלת ממדית של כלי הדם וכן נעשית בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של הריאות. התהליך נטול כאב כלשהו למטופל ובסופו הוא יכול לחזור מיד לשגרת חייו הרגילה. במכון מור מפענחים את הבדיקה רדיולוג וקרדיולוג מומחים בתחום, ותוצאותיה ניתנות למטופל לאחר 7 ימי עבודה לכל היותר. במידה שהתוצאות תקינות - אין צורך בצנתור לב פולשני".
ומהם חסרונות הצנתור הווירטואלי?
"בינו לבין צנתור רגיל יש הבדל משמעותי אחד: אם מוצאים משהו, בצנתור אמתי ניתן לטפל בו מיד, למשל להכניס תומכן או להרחיב היצרות עם בלון. בצנתור וירטואלי אין אפשרות התערבותית. זו רק הדמייה , בדיקה אבחנתית. בנוסף אם ישנן הסתיידויות רבות בכלי דם, הן מורידות אפשרות להעריך במדויק את ההיצרות והבדיקה לא יעילה".
למי הצנתור הווירטואלי אינו מתאים?
" אנשים עם הפרעות קצב, קשישים ולנשים בהריון. ישנה גם שורה של מצבים רפואיים שהסובלים מהם אינם יכולים לבצע אותו. בין השאר: משקל של מעל ל-150 ק"ג, הפרעות כרוניות בקצב הלב, אי ספיקת לב, מחלה מסתמית, רגישות או אלרגיה ליוד, הפרעה בתפקוד הכלייתי ומחלות נשימה קשות".
הערכת סיכויים
מכון מור הוא ממובילי הצנתור הווירטואלי בישראל. הקרדיולוגים והרדיולוגים המבצעים ומאבחנים אותה בו נותנים למטופלים יחס אישי ומקיף, מההכנות לבדיקה ועד לאחר קבלת האבחון ומייעצים להם כיצד מומלץ לנהוג בהתאם לתוצאותיה. ממצא נוסף שניתן לגלות בעזרת צנתור וירטואלי הוא כמות הסידן בעורקים הכליליים של הלב, מדד שקרוי Calcium Score. בבדיקה זו, שאינה מצריכה הזרקת חומר ניגוד, נערכת סריקת CT של אזור בית החזה והלב, ומתבצעת הערכה לגבי ממדי הלב וכמות הסידן שהצטברה בעורקים הכליליים שבו. על סמך ממצאי ה- Calcium Score מופנה הנבדק להמשך בירור קרדיולוגי או לפעימים גם מתחילים טיפול תרופתי.
"ה-Calcium Score הוא ממד מובהק לרמת הטרשת אצל המטופל. לפי האיגוד האמריקאי זהו אחד הקריטריונים לחישוב רמת הסיכון של המטופל למחלה תורשתית, כך שזהו מדד אבחוני חשוב", אומרת ד"ר יוהנס. " פעם היה נחשב שאם תוצאת הבדיקה היא 0 משמע שהסיכוי לקבל אירוע לב גדול הוא 0. עכשיו מאמרים מראים שיש הסתייגויות למשפט הזה אך זה נשאר מדד חשוב וקרדיולוגים בוחרים פעמים רבות לשלוח לבדיקה זו בנפרד כי היא נותנת להם את היכולת לחשב היטב את כל גורמי הסיכון של המטופל ולהתאים לו טיפול תרופתי טוב יותר".
בשיתוף מכון מור
