תחום הרוקחות בישראל ניצב בשנים האחרונות בתנופת פיתוח והתמקצעות מרשימה למדי. זו מתבטאת בשורה רחבה של תחומים בעלי ממשק רפואי שנועדו לקדם שתי מטרות על – מניעה והפחתה של תחלואה תרופתית.
בארגון הרוקחות בישראל הפועל מעל 2 עשורים, כ-4,500 רוקחים מכל רחבי הארץ, מתוך כ-9,000 רוקחים בישראל.
"הרוקחים מוגדרים כמטפלים בחוק זכויות המטופל. משכך השאיפה שלנו כארגון היא שכמה שיותר אנשים יתייעצו כדרך קבע עם ציבור הרוקחים, לצורך קבלת מידע תרופתי אמין והפחתה של תחלואה", מבהיר פרופ' איל שורצברג, יו''ר ארגון הרוקחות בישראל, המשמש גם כסגן מנהל בית הספר לרוקחות בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון, ומי שצבר רזומה רפואי עשיר בשירות הציבורי, כולל כראש אגף רוקחות במשרד הבריאות בין השנים 2018-2012.
התגלמות החברה הישראלית
פרופ' שורצברג נבחר לתפקיד יו"ר ארגון הרוקחות בישראל לפני כשנה, תקופה שבמהלכה חווה הארגון פיתוח מרשים, שבבסיסו מתן כלים לימודיים נרחבים עבור ציבור הרוקחים, המתבטאים בקיום של סדנאות וקורסים מקצועיים בנושאים שונים, כנסים רבי-משתתפים ומגוון פעולות נוספות שנועדו לקדם את מעמד ציבור הרוקחים בישראל.
לאחרונה עתרו בארגון לבג"ץ כנגד משרד הבריאות, בדרישה להחיל את הייעוץ התרופתי הכלול בסל התרופות תחת הגדרה של "טכנולוגיה חיונית להפחתה ומניעה של תחלואה". תשובת בג"ץ בנושא קבעה כי על משרד הבריאות יחד עם המועצה הלאומית לרוקחות להקים ועדה משותפת שבראשה יעמוד פרופ' איל שורצברג שתפקידה להגדיר את הקריטריונים לטובת נגישות הייעוץ התרופתי לכל אזרח.
"קיים הבדל בין המידע שהרוקח נותן בדלפק בית המרקחת לבין תכלול כלל הנתונים הרפואיים, שהינם נחוצים עבור הבריאות של כולנו", אומר פרופ' שורצברג. "הבג"ץ הזה מהווה נקודת מפנה שמטרתה להציב את המטופלים במרכז וכן למצב את מעמדם של הרוקחים כגורם מטפל בעל חשיבות עליונה. לא מדובר כאן רק על מתן מידע תרופתי, אלא גם על אחריות גדולה שהרוקחים לוקחים עליהם, כמו מעקב אחר תופעות לוואי, ייעוץ ופיקוח ועוד. ההתייחסות ההוליסטית על תיק המטופל במפגש שבין הרוקח והמטופל, חיונית במיוחד כשמדובר במטופלים מבוגרים הנוטלים כמות גדולה של תרופות".
הישג נוסף אותו ניתן לזקוף לארגון ממש בימים אלה, הוא פתיחה של קו חם לייעוץ תרופתי המיועד לציבור הרחב שהושק לרגל יום הרוקח הבינלאומי שחל ב-11 בנובמבר. הקו הפועל בשיתוף האגודה לזכויות החולה בישראל, מנגיש עבור כל אזרח מידע תרופתי רחב היקף, כשהוא זוכה כבר עם פתיחתו לביקוש רב עם עשרות שיחות המתקבלות אליו מדי יום. לכך מתווסף גם פיתוח קוד אתי שגיבש הארגון בשיתוף המועצה הלאומית לרוקחות שתפקידו לשמש כמצפן למקצוע וכחלק מניסיון מתמיד לשפר את מעמדם של הרוקחים בישראל.
"מקצוע הרוקחות הוא התגלמות פני החברה הישראלית. הוא מתאפיין מאז ומתמיד בחלוקה מגדרית ומגזרית המתפרסת על פני כל הרבדים באוכלוסייה הישראלית. רוקחים ורוקחות מכל העדות, התרבויות והדתות בישראל, פוגשים את הקהל שצורך תרופות. הסיבה לכך טמונה בעובדה שבריאות בסופו של יום היא מצרך לו זקוק כל אדם, ללא הבדל דת, גזע או מין. כולם יחד ניצבו בחזית המאבק בנגיף הקורונה ועבדו מסביב לשעון לספק תרופות ולשמש גורם מסייע לצוותים הרפואיים. המטרה שלנו כארגון היא להמשיך למנף את המקצוע הזה ולהפוך אותו לאטרקטיבי וחיוני אף יותר, שכן נכון להיום אנחנו עדיין נמצאים במחסור של כ-500 רוקחים במדינת ישראל".
מהו מעמדם של הרוקחים הישראלים בהשוואה לעולם?
"יש לנו במה להתגאות, הרוקחים הישראליים נחשבים למקצועיים מאוד. הם עוברים לימודי בסיס מעמיקים ובהמשך מתעדכנים באופן שוטף בתחום דינמי שמתפתח בקצב מאוד מהיר. לעיתים יש תחושה שהתפקיד שלהם מתרכז רק במתן תרופות, אבל זו הנחה שגויה מיסודה. הרוקח נדרש לתכלל מאפיינים רבים מאחורי הקלעים, והוא למעשה החוליה הרפואית האחרונה שמצויה בקשר עם המטופל".
אז נתייחס לגברים הישראלים, האם הם נחשבים לצרכני תרופות?
"מניסיוני, גברים ישראלים פחות אוהבים לבקר אצל רופאים, ובהתאמה גם לצרוך תרופות. עם זאת, המודעות לבריאות בשנים האחרונות הולכת וגדלה, גם אצל הגברים הישראלים. העצה הטובה שאני יכול לתת היא לא להתבייש, ולהיוועץ עם רוקחים בכל נושא רפואי הדורש טיפול תרופתי. חשוב לא להדחיק או להתעלם מבעיה רפואית מכל סוג, ולהיעזר ברוקחים, הנחשבים שלא בכדי לגורם מקצועי בעל ידע נרחב".
עד כמה תחום הרוקחות צפוי להשתנות בעתיד?
"צפויים לנו עוד שינויים משמעותיים כבר בשנים הקרובות, תחילה בתוכניות הלימוד באוניברסיטאות שיעמידו את הרוקחים בחזית הייעוץ התרופתי, יחד עם דגש משמעותי על רפואה פרסונלית ורוקחות שתהפוך ליותר ויותר מותאמת אישית. אנחנו רואים כבר כיום כניסה של רובוטיקה לתוך התהליכים הלוגיסטיים שימשיכו להשתכלל, ויאפשרו לרוקחים להקצות זמן רב יותר לטובת פעולות ייעוץ, הדרכה, ליווי מטופלים ומתן מידע תרופתי בצורה נרחבת הרבה יותר. אנחנו צפויים גם לשינוי ניכר בסביבה בה אנשים רוכשים תרופות. הצורך להגיע לבתי המרקחת ילך ויפחת, בעוד הרוקחים ידרשו לפעולות אחרות למניעת תחלואה, כדוגמת מתן חיסונים, ביצוע בדיקות רפואיות, קבלת תשובות מהירות ועוד. אנו רואים את המגמה הזו כבר בארצות הברית ובבריטניה, כך שזה עניין של זמן עד שהיא תתפוס תאוצה גם אצלנו. חשוב להזכיר גם את הקונספט של אשפוז ביתי, שכדי ליישמו נדרשת הכנת ורקיחת תרופות מותאמות אישית, אותם מכינים הרוקחים במעבדות ייעודיות. בנוסף, רוקחים הם הגורם היחיד שרשאי להכין טיפולים תרופתיים לסרטן, לרבות התאמת מינונים ובדיקת יציבות התרופות והכל בתנאי קפדניים של סטריליות. חשוב שכל רוקח או רוקחת יידעו כי מדובר במקצוע שפותח אינספור דלתות לתחומים נוספים, כמו פיתוח, מחקר, אסדרה ועוד".
בשיתוף ארגון הרוקחות בישראל
