טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis – MS) היא אחת המחלות הנוירולוגיות המאתגרות ביותר, מבחינה רפואית, רגשית וחברתית. מדובר במחלה כרונית שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את מערכת העצבים המרכזית, ובעיקר את מעטפת המיאלין – שכבה שומנית שעוטפת את סיבי העצבים ותורמת להעברת מסרים עצביים בין המוח לגוף. כאשר המיאלין נפגע, ההולכה העצבית משתבשת, והתוצאה היא תסמינים נוירולוגיים מגוונים ובלתי צפויים. במקרים רבים החולה ייראה "בריא" אך יתמודד עם קושי פנימי עמוק כמו עייפות כרונית, נימול בגפיים, קושי בהליכה, הפרעות בראייה ואפילו פגיעה בזיכרון ובריכוז.
ההערכה היא כי בשנת 2025, כ-2.9 מיליון אנשים ברחבי העולם חיים עם טרשת נפוצה – מחלה אוטואימונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. בישראל שיעור החולים נמצא בעלייה עקבית בעשורים האחרונים, והאגודה הישראלית לטרשת נפוצה מדווחת על כ–7,500 חולים רשומים בישראל.
קיימים מספר סוגים של טרשת נפוצה: RRMS, הסוג השכיח ביותר, המאפיין כ-85% מהחולים, עם התקפים של תסמינים חדשים או החמרת תסמינים קיימים, שנמשכים ימים או שבועות, ואחריהם תקופות של רגיעה חלקית או מלאה. עם הזמן חלק מהחולים עלולים לעבור למצב פרוגרסיבי – כלומר החמרה הדרגתית וקבועה ללא הפוגות ברורות. הסוג השני, SPMS, מתקדם יותר, ובו חלה הידרדרות נוירולוגית הדרגתית, לעתים בלי התקפים ברורים. הסוג השלישי, PPMS, מאופיין בהידרדרות קבועה מההתחלה, סוג פחות נפוץ, אך בעל השפעה תפקודית קשה יותר. סוג נוסף נדיר ביותר הוא PRMS, שבו חלה התקדמות מחמירה מתחילת המחלה וכוללת התקפים חדים מדי פעם.
הגורמים לטרשת
הגורם המדויק לטרשת נפוצה אינו ידוע, אך מדובר בשילוב של נטייה גנטית וגורמים סביבתיים. נמצא קשר מובהק בין המחלה לבין זיהום קודם בווירוס אפשטיין-באר (EBV), מחסור בוויטמין D, עישון ומגורים באזורים גיאוגרפיים מסוימים, בעיקר באזורים קרירים עם חשיפה מועטה לשמש. למרות זאת, טרשת נפוצה אינה מחלה תורשתית ישירה, ורוב החולים אינם מדווחים על בני משפחה נוספים עם המחלה.
סימנים
תסמיני המחלה משתנים ותלויים במיקום הנגעים במערכת העצבים. בתסמינים הנפוצים: עייפות כרונית, בעיות ראייה (כגון דלקת בעצב הראייה), חולשה או שיתוק חלקי בגפיים, נימול, קושי בהליכה, איבוד שיווי משקל, הפרעות בשליטה על הסוגרים וכן פגיעה בזיכרון ובריכוז. חלק מהחולים גם סובלים מדיכאון או משינויים במצב הרוח.
אבחון וטיפול
אבחון טרשת נפוצה מתבסס על שילוב של תסמינים קליניים, הדמיית MRI, בדיקות נוזל שדרה (ניקור מותני) ובדיקות נוירולוגיות נוספות. תהליך האבחון אינו תמיד פשוט, ולעתים נמשך חודשים ארוכים. במהלך העשורים האחרונים חלה התקדמות אדירה בטיפול במחלה. כיום קיימות תרופות רבות לשינוי מהלך המחלה (DMTs), כגון תרופות ביולוגיות ואוראליות חדשניות, חלקן ניתנות בזריקות, אחרות בכדורים או בעירוי. תרופות אלה אינן מרפאות את המחלה, אך יכולות להפחית משמעותית את תדירות ההתקפים, לעכב נזק עצבי ולשפר את איכות החיים של המטופל. בנוסף, קיימים טיפולים תומכים הכוללים פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול פסיכולוגי, ייעוץ תזונתי ותרופות סימפטומטיות להקלה על תסמינים שונים. בישראל סל התרופות לשנת 2024 הורחב, וכעת מאפשר שימוש בכל התרופות המאושרות לטרשת נפוצה גם בחולים עם מחלה מתקדמת שניונית פעילה (SPMS).
חיים משמעותיים
אף על פי שמדובר במחלה כרונית שאין לה כיום ריפוי, רבים מהחולים מצליחים לנהל חיים פעילים, לעבוד, ללמוד, לגדל משפחה ואף לעסוק בספורט. המפתח הוא אבחון מוקדם, טיפול נכון וסביבה תומכת רפואית וחברתית.
