מכירים את האמרה: "ידע במוחו של אחד הוא פוטנציאל, אך כשהוא משותף עם אחרים – הוא הופך לכוח"? ובכן, במרכז הרפואי שיבא תל השומר מיישמים אותה. שיבא, (המכונה גם עיר הבריאות של ישראל), הוא אחד המרכזים המובילים בעולם בתחום מדעי המוח. בשנה האחרונה הוחלט לאחד כוחות ולהקים אגף חדש לבריאות המוח ומערכת העצבים. מטרת המהלך, היא להציע טיפול רב תחומי מתקדם במחלות המוח ומערכת העצבים ההיקפית, לצד קידום תחום חקר המוח בעולמות הרפואה והמדע.
ד"ר יעל פרנקל-ניר, מנהלת בית החולים הכללי בשיבא ומנהלת האגף לבריאות המוח ומערכת העצבים, יחד עם סגניתה ד"ר רוני לבנשטיין, מסבירה: "האגף מהווה מכפיל כוח ביעדים מרכזיים: מיקוד באבחון, מעקב וטיפול במחלות המוח ומערכת העצבים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וקידום חדשנות; פעילות סינרגטית בתחום המוח בין כלל היחידות לשיפור הרצף הטיפולי; ביצוע התערבויות נוירוכירורגיות ונוירולוגיות פולשניות ברמה הגבוהה ביותר; הובלת תשתית מחקרית מתקדמת, הכוללת פיתוח תרופות וטיפולים חדשניים; ובניית מסגרת הוראה אקדמית למתמחים וסטודנטים. מטרת השילוב ביניהם היא לצבור מיומנות מקצועית בתחומי הטיפול והמחקר במחלות מוח".
שיתוף הפעולה באגף מתבטא בהיבט הקליני בגישה מולטי דיסציפלינארית המציבה את המטופלים במרכז, ומאפשרת להתאים לכל מקרה תוכנית טיפולית ושיקומית אישית המותאמת לצרכי המטופלים.
"הצוותים במרכז מקיימים ישיבות וכנסים משותפים על בסיס קבוע כדי לדון במקרים קליניים מורכבים", מספרת ד"ר פרנקל-ניר. "טיפולים וניתוחים מורכבים מתוכננים מראש על ידי צוות הכולל לרוב נוירולוגים, נוירוכירורגים ונוירו-רדיולוגים, ובאופן ייחודי בשיבא משולבת בצוות גם חוקרת קלינית התורמת לשילוב טיפולים מתקדמים".
לצד הפעילות המשותפת בתוך האגף, המומחים משתפים פעולה גם עם צוותי השיקום הנוירולוגי ושיקום נפגעי ראש של שיבא, "באופן הזה אנו יוצרים למטופלים רצף בהתמודדות עם תהליכי האבחון והטיפול ובהמשך בשיקום", מדגישה ד"ר פרנקל-ניר.
חמישה תחומי טיפול תחת אגף אחד
במסגרת השקת האגף החדש, נפתחה יחידה לאבחון נוירולוגי מהיר בחדר המיון של שיבא (המלר"ד), אליה מופנים אנשים המגיעים למיון עם תסמינים נוירולוגיים חריגים כמו כאבים עצביים וכאבי ראש קשים.
"היחידה מאפשרת לטפל בהם בסמיכות לחדר המיון הכללי ולהציע בטווח של 24 שעות מרגע הגעתם את כל הבדיקות המידיות השוללות אירוע נוירולוגי חמור כמו שבץ מוחי, ומתן המלצות להמשך בירור בקהילה", מפרטת ד"ר פרנקל-ניר.
הפעילות באגף משלבת חמישה עמודי תווך קליניים: נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, נוירווסקולר, נוירוקוגניציה ונוירואימונולוגיה. השילוב הכולל של תחומי הטיפול המוחי תחת מבנה ארגוני אחד הוא ייחודי בישראל ונחשב ליוצא דופן גם בהיבט העולמי.
מסלול עוקף מיון
מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולאריות בניהולו של ד"ר דוד אוריון, מרכזת את הטיפולים ההתערבותיים בשבץ מוחי באגף החדש, לצד טיפולים נוירולוגים ונוירוכירורגים במפרצות מוחיות.
במצב של שבץ מוחי חריף, נוצרת חסימה של עורק מוחי ומתים כ-2 מיליון תאי מוח בדקה ולכן נדרש טיפול מהיר ויעיל לחידוש זרימת הדם למוח.
לאחרונה, הפך שיבא לבית החולים היחיד בישראל שמפעיל שירות פורץ דרך למטופלים עם חשד לאירוע מוחי, באופן שמאפשר פינוי ישיר למתחם ייעודי שהוקם במרכז הלב החדש בשיבא, מבלי לעבור בחדר המיון הכללי של בית החולים.
"המטופלים מפונים באמבולנסים ישירות למתחם ייעודי, עוברים בדיקה נוירולוגית ו-CT מוח מהיר באמצעות מכשור מתקדם, ומטופלים לפי הצורך לצמצום הסיכון לפגיעה מוחית נרחבת ", מסביר ד"ר אוריון. "בהמשך, מטופלים שנמצאו מתאימים, מועברים ישירות לחדר צמוד במתחם לצורך ביצוע צנתור מוח מידי שבאמצעותו ניתן לשלוף את קריש הדם מהמוח, לטפל בחסימה ולמנוע נכויות מתמשכות".
הטיפול בשבץ באמצעות צנתור מוח הוכיח עצמו כמונע נכות בשיעור גבוה ואפילו תמותה. "הכניסה המידית לחדר ניתוח במסלול עוקף מיון, חוסכת זמן יקר ומעניק טיפול מציל חיים באופן מידי", מדגיש ד"ר אוריון.למרכז הרפואי שיבא ניסיון נרחב במיוחד בתחום צנתורי המוח, בהובלת ד"ר אוריון, ובעשור האחרון טופלו אלפים בצנתורי מוח שונים ובצנתורי שבץ שהוכחו כמועילים לצמצום הסיכון לנזקים בלתי הפיכים כשהיא מבוצעת תוך 24 שעות מהופעת שבץ מוחי איסכמי.
המודל החדש הוא ראשון מסוגו בישראל, ולדברי ד"ר אוריון, "מדובר בתהליך שדורש הכשרות ופעילות מול בתי חולים שכנים ושיתוף פעולה עם מד"א לפינוי נפגעים עם חשד לאירוע מוחי ישירות למתחם החדש. התהליך יצא לדרך, והוא צפוי להשתפר ולהשתכלל עם הזמן".
לאחר צנתור המוח עובר המטופל ליחידת טיפול נמרץ ייעודית לשבץ. החיבור של היחידה, שלה יכולות טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם עם מכון הלב, נותן גם מענה מידי לכל השלכה או בעיה לבבית בכלי הדם של הלב או בקצב הלב שקשורים באירוע מוחי.
במחלקתו של ד"ר אוריון מבוצעות גם פעולות פורצות דרך לטיפול במפרצות מוחיות ובמחלות נוירווסקולריות למטופלים בכל הגילים – מינקות ועד זקנה, וכן טיפול בחסימות בוורידי המוח, גורם סיכון משמעותי לשבץ ורידי בעיקר בקרב נשים צעירות, לעיתים סביב ההיריון והלידה. בשנים האחרונות מחליפים צנתורים מתקדמים לטיפול במפרצות את הניתוחים המסורתיים. "כיום נהוג להשתמש בשיטות צנתוריות פחות פולשניות כדי לסגור מפרצות מדממות ולתקן עיוות מבני בכלי הדם במוח, כולל מומים מולדים. הצנתורים שהיו מבוצעים דרך המפשעה ולאחרונה בעיקר דרך עורק בכף היד, ללא צורך בניתוח מוח פתוח. במקרים מורכבים נערכות התייעצויות עם נוירוכירורגים לתכנון טיפולים משולבים".
תיקון תקלות מוחיות באמצעים פורצי דרך
תחום נוסף באגף החדש הוא נוירוכירורגיה תפקודית, המטפלת באזורים העמוקים והמורכבים של המוח ומערכת העצבים, לתיקון תקלות המתבטאות בהפרעות ומחלות מוחיות, בהן הפרעות תנועה כמו פרקינסון ורעד ראשוני, דיסטוניה המתבטאת במתח שרירי לא תקין, אפילפסיה וספסטיות ואף כאב כרוני.
בשיבא מבוצעים מזה שנים ועל בסיס קבוע טיפולים מרתקים ופורצי דרך בנוירוכירורגיה תפקודית, שמטרתם להשיב את מערכת העצבים לתפקוד תקין, ובמצבים בהם הטיפול התרופתי, הצנתורי והשיקומי אינו מספיק לשיפור המצב.
"השיטות המרכזיות המשמשות כיום בנוירוכירורגיה תפקודית, כוללות חשיפה של האזור הבעייתי במוח שבו ממוקדת התקלה וצריבתו, או השפעה עליו באמצעות קיצוב כדי לתכנת אותו מחדש", מסביר ד"ר ליאור אונגר, סגן מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה ומנהל תחום נוירוכירורגיה תפקודית והמרכז לעל קול מוחי ממוקד באגף החדש. בשיבא נצברה לאורך השנים מיומנות ראשונה מסוגה לטיפול באזורי המוח הפגועים באמצעות השתלת אלקטרודות תוך מוחיות או אבלציה לצריבת המוקד התקול בטיפולים לאזורי מוח פגועים. כך למשל, ניתן באמצעות שיטה מתקדמת לצרוב אזורי מוח תקולים באמצעות קרני אולטרסאונד ממוקד בהכוונת MRI – שיטה שבמקרים מסוימים מסייעת להעלים רעד בידיים שעמיד לכל טיפול אחר. בטכנולוגיה נוספת, מושתלות באיסורים שונים משאבות המזליפות חומרים פעילים תרופתיים התורמים לטיפול במצבים רפואיים מורכבים כמו ספסטיות, דיסטוניה וכאב ולשיפור התפקוד.
"אני ממליץ לקבל מידע על הטיפולים המתקדמים בתחום הנוירוכירורגיה התפקודית שביכולתם לשפר משמעותית את איכות החיים", מדגיש ד"ר אונגר.
לאחרונה מיושמת במסגרת המחקרים באגף החדש שיטה פורצת דרך להשתלת גנים באתרים ספציפיים בעומק המוח בהם מאובחן ליקוי, במטרה לנטרל את התפקוד המזיק ולשפר את התפקוד הכולל. השימוש בשיטה, מסייע בטיפול במחלות נדירות, אפילו בגילי ינקות.
"התוצאות מדהימות. פעוטות שעברו השתלת גן מסוג זה לאחר שהיו פגועים ביותר, החלו לזחול וללכת", מספר ד"ר אונגר, "במקצוע הזה אנחנו משמשים כטכנאים מתוחכמים שמחפשים את המוקד הבעייתי במוח ובמערכת העצבים המרכזית, ומפתחים שיטות לכוון לאזורים האלה כדי לטפל בהם באופן מדויק ובטוח".
שיתוף הפעולה של הנוירוכירורגים עם צוותים נוספים באגף החדש מפתח ומקדם טיפולים חדשים לתסמונות נוירולוגיות מורכבות כמו פיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית. בטיפולים נעשה שילוב של שיטות התערבותיות שמביאים הנוירוכירורגים לצד תרומת הצוותים המטפלים מתחומי הנוירולוגיה והשיקום והתובנות מעולמות חקר מדעי המוח.
לצד הנוירוכירורגיה התפקודית, באגף החדש מקודמים גם תחומי נוירוכירורגיית ילדים; נוירוכירורגיה אונקולוגית המטפלת בגידולי מוח וחוט השדרה; וטיפולי רדיוכירורגיה להסרת גידולים מוחיים באמצעות טיפול ממוקד במנה גבוהה של קרינה מייננת או טכנולוגיית לייזר ממוקד מתקדמת.
טרשת נפוצה: בדיקה לאבחון מהיר, שימוש בבינה מלאכותית והתאמה אישית
באגף החדש שולב גם הטיפול במחלות הנוירואימונולוגיות ובמרכזן טרשת נפוצה. במחלות אלה, תקלה במערכת החיסון מובילה לפגיעות במוח ובמערכת העצבים ההיקפית. בטרשת נפוצה נרשמה בשנים האחרונות פריצת דרך של ממש עם אישורם של תרופות ביולוגיות וטיפולים מתקדמים נוספים המסייעים במניעת התקפים ומאטים את קצב התקדמות המחלה באופן משמעותי.
כיום, שיבא הוא המרכז הגדול בישראל בטיפול במחלות נוירואימונולוגיות, כשהוא מטפל בכשליש מכלל החולים במדינה.
"אנחנו מובילים גישה הוליסטית ייחודית המשלבת מעקב רפואי רב-תחומי אחר המטופלים תחת קורת גג אחת", אומרת ד"ר טלי דרורי-שניר, מנהלת המרכז לנוירואימונולוגיה וטרשת נפוצה באגף החדש. הצוות המולטי דיסציפלינארי מורכב מנוירולוגים, אימונולוגים ומומחים מתחומי רפואה נוספים המושפעים ממחלות אלה, בהם ראומטולוגים, אורולוגים ואורתופדים, רופאי נשים ופסיכיאטריה, לצד מומחים שיקומיים מתחומי הפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, הידרותרפיה, קלינאות בתקשורת ועוד.
"מחלות נוירואימונולוגיות הן מחלות כרוניות הדורשות התמודדות ממושכת עם מגוון רחב של תסמינים שעלולים להתפתח עם הזמן. יש חשיבות גדולה לנגישות של המטופלים לאנשי מקצוע בתחומים השונים, שמתמצאים גם בטרשת נפוצה ויכולים לסייע בהתמודדות עם המחלה ועם התסמינים והסיבוכים שלה", מדגישה ד"ר דרורי-שניר.
כחלק מתהליך החדשנות, במרכז לנוירואימונולוגיה וטרשת נפוצה בשיבא הוכנסו לאחרונה לשימוש בדיקות חדשות לרמות נוירופילמנטים בדם. רמות חריגות של נוירופילמנטים, מעידות על טרשת נפוצה פעילה או על תגובה חלקית או חסרה לטיפול.
בשיבא מוצעת הבדיקה באופן שגרתי למתמודדים עם טרשת נפוצה, לאבחון שלב המחלה ולבירור יעילות הטיפולים בהאטת קצב התקדמות המחלה. "מקובל לבצע את הבדיקה בשלב האבחנה, כשהערך הראשוני מעיד על חומרתה, ובהמשך אחת לחצי שנה ככלי למעקב אחר התגובה לטיפולים", מסבירה ד"ר דרורי-שניר, "מדובר בכלי נגיש שמסייע בהערכת התקדמות המחלה כנדבך נוסף להדמיות MRI שלעיתים המתנה לתור לבדיקה עשויה להיות ממושכת".
במרכז נפתחה לאחרונה גם יחידה לאבחון מהיר של טרשת נפוצה, עם נגישות מהירה לבדיקה נוירולוגית ולבדיקות הדמיה אבחנתיות מסוג MRI לטרשת נפוצה בתוך שבועיים, לזירוז שלב האבחון.
"כיום, הגישה הטיפולית בטרשת נפוצה מדגישה את חשיבות הטיפול בשלב מוקדם ככל האפשר כדי למנוע סיבוכים ונכויות עתידיות. הבדיקה החדשה והשירות לאבחון מהיר מאפשרים לזהות מצבים של טיפול לא מועיל ולשנות אותו בהקדם כדי למנוע הידרדרות", מבהירה ד"ר דרורי-שניר.
במרכז לנוירואימונולוגיה וטרשת הוכנסו לשימוש עזרים דיגיטליים, חלקם מבוססי בינה מלאכותית, שביכולתם לשפר את המעקב אחר מדדים תפקודיים אצל המטופלים, כמו תנועתיות והליכה. "הטכנולוגיות מסייעות להתאים טיפולים בצורה הטובה ביותר לכל מטופל ומטופלת", מציינת ד"ר דרורי-שניר, "כך מתאפשר כיום טיפול בטרשת נפוצה שהוא מדויק, יעיל ואישי יותר מאי פעם". במסגרת בדיקות המעקב נעשה שימוש בסמנים (ביומרקרים) דיגיטליים כדי לעקוב אחר תסמיני המחלה, ובהם תפקודי הליכה, רמת עייפות ושינויים קוגניטיביים.
הפעילות המשולבת באגף החדש לבריאות המוח ומערכת העצבים תורמת לקידום מחקרים פורצי דרך. לאחרונה, השתתפו הרופאים והחוקרים באגף בתוכנית ייחודית בת יומיים שכללה הרצאות וסיעור מוחות, "המטרה היתה לחשוב יחד על רעיונות חדשניים לשיתופי פעולה מחקריים", מסבירה ד"ר פרנקל-ניר.
בימים אלה מתבצעים באגף מחקרים בשדות נרחבים ומגוונים, בהם מחקרים ברמת העצב הבודד שנחשבים לנדירים בעולם הבוחנים לעומק את פעילותם של עצבים ספציפיים בגוף, לצד מחקרים המשלבים מספר דיסציפלינות לחקר מערכות מוחיות.
תחום הטיפול וחקר המוח ומערכת העצבים הוא מהתחומים המבטיחים ביותר ברפואת העתיד. בכל זמן נתון מפותחות בעולם שיטות חדשות שמטרתן לשפר את ההתמודדות עם מחלות המושפעות מתפקודי המוח והעצבים, ובמטרה לחדש פעילות מוחית שנפגעה או שותקה ולהשיב יכולות מוחיות אבודות. שילוב הכוחות באגף החדש בשיבא צפוי לתרום לקידום התחום בשיפור המענה הקליני הניתן למטופלים שמתמודדים עם המחלות המורכבות וגם בקידום מחקרים על שיטות טיפול, התמודדויות חדשות ומעל לכל: שיפור באיכות חיי המטופלים.
בנק המוחות היחיד במזרח התיכון
תחת אגף בריאות המוח ומערכת העצבים בשיבא נמצא גם בנק המוחות היחיד במזרח התיכון ומהבודדים בעולם. בבנק נשמרים מוחות של אנשים שתרמו את גופם למדע לצורך קידום המחקר בתחום. המחקרים משלבים בחלקם גם הדמיות מוח מהמתקדמות שקיימות כיום בעולם, לרבות הדמיות MRI והדמיות MRI תפקודי, שמאפשרות לזהות קישוריות בין אזורי המוח ולחקור פתולוגיות מוחיות מורכבות במיוחד. המרכז שואף לקדם גם פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך בתחום חקר המוח, תוך שיתוף פעולה עם המרכז לחדשנות בשיבא.
לאתר >>> אגף בריאות המוח ומערכת העצבים בשיבא
בשיתוף המרכז הרפואי שיבא
