המוח שלנו הוא האיבר החשוב ביותר בגופנו ואין חיים בלי המוח. הזיכרונות וסיפור החיים שלנו אגורים במוחנו. גם המשאלות, התוכניות, הרגשות, היכולת לתקשר ולהבין סיטואציות חברתיות, היכולת ליזום דברים, לפתור בעיות, להתארגן ביעילות, להתרכז וכל תפקוד מנטלי אחר – כולם נובעים מהמוח.
אובדן התפקודים הקוגניטיביים האלה נקרא "דמנציה", וזו נגרמת ממחלות ניווניות שונות. הסיבה הנפוצה ביותר לדמנציה היא מחלת אלצהיימר, והסיכון להתפתחות מחלה זו עולה ככל שאנחנו מתבגרים.
כשאנחנו צעירים התפקוד הקוגניטיבי התקין נראה מובן מאליו, אבל עם ההתבגרות מתחיל להתפתח חשש לבריאות המוח בכל פעם שאנחנו שוכחים משהו, כשאנחנו לא מצליחים לשלוף שם או אירוע מהזיכרון, כשאנחנו טועים בדרך או מתבלבלים במשימה.
בריאות המוח היא הגורם החשוב ביותר לרמת תפקוד גבוהה ולאיכות חיים טובה בגיל המבוגר, ושמירה על בריאות המוח היא משימה מרכזית ככל שאנחנו מתבגרים.
רבים שואלים איך אפשר לזהות את מחלת אלצהיימר ומה אפשר לעשות בעניין.
עד לפני 20 שנה התאפשרה האבחנה של מחלת אלצהיימר רק בבדיקה פתולוגית בנתיחה שלאחר המוות. כאשר אין דרך לאבחן את המחלה בחיים – לא ניתן לפתח נגדה תרופה, וזו הייתה הסיבה המרכזית לכך שלא היו תרופות שיכלו לעצור את המחלה. לפני 20 שנה נכנסה לראשונה בדיקת מיפוי מוח המזהה שקיעת עמילואיד במוח. בעשור שלאחר מכן נכנסו לשימוש בדיקות לאבחון המחלה מתוך נוזל המוח והשדרה שהתקבל באמצעות ניקור מותני. על אף חשיבותן של ההתפתחויות האלה, לא היה אפשר ליישם אותן בקנה מידה רחב ולסרוק את כל האוכלוסייה, וכך לא התאפשר אבחון שגרתי של המחלה במוח בכלים זמינים, יעילים וזולים, ההכרחיים לפיתוח תרופה. בשנים האחרונות התפתחו טכנולוגיות חדשות שמאפשרות לאבחן את מחלת האלצהיימר על ידי בדיקת דם פשוטה, ובדיקת דם חדשנית זאת נמצאת בשימוש שוטף אצלנו בהדסה. זו המהפכה שחיכינו לה.
ההתפתחויות הטכנולוגיות ואבחון המחלה
למדנו, למשל, שהמחלה דוגרת במוח במשך עד 20 שנה לפני שהיא מתפרצת; למדנו שכשמופיעים הסימנים לירידה קוגניטיבית כבר נוצרה פגיעה משמעותית במוח, כלומר יש לאבחן את מחלת אלצהיימר בשלב מוקדם, לפני שיש ירידה קוגניטיבית. הבנו שמילת המפתח היא מניעה, וכן שיש חלון זמנים ארוך להתערבות מוקדמת שעשויה למנוע את התפרצות המחלה.
בדיקת הדם שאנחנו מבצעים מודדת את רמת חלבון טאו בצורתו המזורחנת בדם, וקיימת התאמה ישירה וטובה בינה לבין השינויים הפתולוגיים במוח. אנחנו מבצעים גם בדיקות של סמנים נוספים בדם, שמלמדים אותנו על מידת הדלקת והנזק המוחי. בדיקות דם אלה מזהות את המחלה עוד לפני שיש לה ביטויים קליניים. בכך הן מאפשרות לנו להעריך את הסיכון לירידה קוגניטיבית ותפקודית ומעניקות לנו הזדמנות – שחסרה עד כה – לאבחון ולהתערבות מוקדמים.
מה אפשר לעשות עם המידע הזה? הרבה מאוד!
כמו בכל מחלה אחרת כמעט, כ-50% מהסיכון לחלות תלויים במטען הגנטי שאנחנו נושאים ואיננו יכולים לשנותו, ו-50% תלויים בגורמים סביבתיים, שניתנים לטיפול ולתיקון.
ישנם גורמי סיכון סביבתיים רבים למחלות האלצהיימר והדמנציה שאפשר להתערב בהן. ככל שנעשה זאת מוקדם יותר כך תגבר היעילות בהפחתת הסיכון למחלה, גם אצל אנשים שהסיכון שלהם גבוה בגלל גנטיקה לא טובה.
את גורמי הסיכון אפשר לחלק ל-4 קבוצות עיקריות:
- גורמי סיכון למחלות לב, כלי דם ושבץ, שמגבירים גם את הסיכון למחלת אלצהיימר ודמנציה. אלו כוללים סכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם וכדומה.
- מחלות דלקתיות וזיהומיות בגוף, ובפרט: דלקת כרונית בחניכיים, זיהומים חוזרים בעור ובדרכי השתן, מצבים דלקתיים סיסטמיים כרוניים. כל אלה מגדילים משמעותית את הסיכון למחלת אלצהיימר ולדמנציה, וחשוב לטפל בהם.
- אורח חיים: חסך שינה (ובפרט דום נשימה בשינה), עישון, צריכת יתר של אלכוהול, חוסר פעילות גופנית אירובית, תזונה לא בריאה וירידה בשמיעה שאינה מטופלת. גם אלה מהווים גורמי סיכון חשובים למחלה.
- שינויים מנטליים כמו דיכאון וחרדה כרוניים וחוסר פעילות מנטלית.
כל אלה הם גורמי סיכון שהטיפול בהם לאורך שנים עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה, בבחינת "מי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת".
מונעים את הירידה הקוגניטיבית
לרובנו קשה להתמודד עם גורמי הסיכון ולהקפיד על אורח חיים בריא, וכולנו היינו שמחים לתרופה פשוטה, בטוחה, יעילה וזולה שתשמור על המוח שלנו.
כיוון מעניין וחדשני שאנחנו חוקרים ומפתחים הוא שימוש בחיסונים למניעת המחלה. מחקרים שבוצעו בהדסה ובאוניברסיטה העברית העלו לראשונה את הרעיון שלפיו חיסון אנשים בתרכיב— BCG, תרכיב שקיים כבר מאה שנה ופותח כנגד מחלת השחפת – עשוי למנוע גם את מחלת אלצהיימר. מחקרים נוספים מצאו שגם החיסון כנגד נגיף השלבקת (זוסטר) עשוי להפחית את הסיכון למחלה. תרכיבי החיסון האלה משפעלים את מערכת החיסון כך שתוכל להילחם במחלה, לנקות את המוח ממשקעי החלבונים הרעילים ולהגן על תאי העצב במוח ביעילות רבה מכפי שהיא עושה בלי הטיפול.
היום, בעזרת בדיקת הדם החדשנית, יש בידינו כלים לבדוק ישירות את השפעת החיסון; אנחנו מזהים אנשים שמחלת אלצהיימר דוגרת במוחם עוד לפני שהמחלה מתפרצת, מחסנים אותם ועוקבים באיזו מידה הצלחנו להפחית את עומס המחלה במוח.
עד כה השגנו תוצאות ראשוניות והן מבטיחות ביותר; החיסון גרם לירידה משמעותית ברמת חלבון טאו המזורחן בדמם של מקבלי החיסון, אנשים שאובחנו כבעלי סיכון גבוה לחלות. אנו סבורים כי זה מעיד על שיפור במצב המחלה במוח, ורומז על האטה בהתפתחותה. המחקר בעיצומו, ועם הזמן אנו מקווים להוכיח שבעזרת חיסון פשוט ולא יקר אפשר למנוע, או לפחות לדחות, את מחלת אלצהיימר. יש למה לצפות!
פרופ' תמיר בן-חור MD, PhD הוא מנהל האגף לרפואת המוח במרכז הרפואי הדסה ויו"ר החברה לנוירו-אימונולוגיה בישראל
בשיתוף הדסה
