כ-10% מכלל הגידולים הסרטניים הם על רקע תורשתי. המשמעות היא שברוב המכריע של המקרים איננו יודעים מהו הגורם לגידול, ההנחה הרווחת היא שמדובר בשילוב של גורמים סביבתיים, חשיפה, היסטוריה משפחתית, הרגלי חיים ועוד. אולם, ב-10% הגורם המשמעותי הוא המטען התורשתי. למידע אודות התרומה התורשתית חשיבות עליונה בהבנת תהליכי מחלה בכלל, ובחקר מחלות הסרטן בפרט. המידע עשוי לאפשר גילוי מוקדם של גידולים סרטניים, ואפילו מניעה, אפילו עד להצלת חיים.
"הרפואה מכירה בלא מעט גנים שעוסקים בסינון רעלים, בשמירה על שיווי משקל ביולוגי, ובזיהוי ותיקון טעויות ב-DNA. כשגנים כאלה נפגעים, כלומר, יש בהם מוטציה המשבשת את פעילותם, הסיכון לחלות בסרטן עולה. תפקיד הגנים האלה הוא לשמש כמעין 'ש.ג' על ה-DNA ולוודא כי הוא פועל בצורה תקינה. כשפעילותם משתבשת, הסיכוי לטעויות בדנ'א עולה, התיקון פחות יעיל ויש סיכון מוגבר לסרטן", מסבירה פרופ' יעל גולדברג, מנהלת היחידה לגנטיקה של מבוגרים ואונקו-גנטיקה, סגנית מנהלת מכון רקנאטי לגנטיקה בבילינסון ואונקו-גנטיקאית בכירה בהרצליה מדיקל סנטר. לדבריה, כל עוד הגנים השומרים תקינים, הסיכון להתפתחות גידול סרטני אינו מוגבר. הבעיה מתחילה כאשר השומרים לא מתפקדים ואז 'מסתננים' גורמים לא ידידותיים ומצטברים "נזקי DNA", המובילים לסרטן.
מניעה מותאמת אישית
כיום ידועים כמה עשרות גנים שהוכחו כבעלי השפעה זו או אחרת על אפשרות להתפתחות גידולים סרטניים. המפורסם שבהם הוא גן ה-BRCA, שמוטציה בו מעלה סיכון לחלות בעיקר בסרטן השד או השחלות או לסרטן ערמונית בגברים. גן זה זכה לכינוי "הגן של אנג'לינה", לאחר שאנג'לינה ג'ולי, השחקנית האמריקאית, התגלתה כנשאית וחשפה את נשאותה לפני שנים אחדות.
פרופ' גולדברג מתארת גנים נוספים שיכולים להנחות מניעה מותאמת אישית, כלומר מעקבים ייחודיים המאפשרים מניעה, גילוי מוקדם, ולעתים אף טיפול מוכוון גן. ביניהם גן ה-53TP שהימצאות מוטציה בו מגדילה את הסיכון בקרב נשים לחלות בסרטן השד ועלולה להגיע עד ל-100%, כמו כן כרוכה בסיכון מוגבר בקרב ילדים. גן נוסף ש"מועד לפורענות'" הוא APC, שעלול להגדיל את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. ישנם גם גנים אחרים שהשפעתם על היווצרות של תאים סרטניים קיימת, אם כי במידה מועטה יותר. אחד מהם הוא 6MSH הגורם לתסמונת 'הנרי לינץ', ומעלה סיכון לחלות בסרטן המעי והרחם. לפי ההערכות, הסיכוי של נשאי המוטציה בגן זה לחלות בסרטן היא סביב 50%".
מה תפקידה של האונקו-גנטיקה בארץ כיום?
"אחד הביטויים הנפוצים בשיח הרפואי וכשמדברים על חידושים בתחום, הוא 'רפואה מותאמת אישית'. האונקו-גנטיקה לקחה את המונח הזה לכיוון נוסף. האונקו-גנטיקה מאפשרת 'מניעה מותאמת אישית'. ייעוץ אונקוגנטי איכותי מאפשר לעתים הצלת חיים. הוא כולל אפשרות לזהות מיהו הנשא במעגל המשפחתי הקרוב, ובהתאמה להגדיר את תכנית מעקב המניעה האופטימלית. יש לכך חשיבות עצומה הן עבור האדם הפרטי והן עבור מערכת הבריאות".
חשש לפתוח את התיבה
תחום האונקו-גנטיקה ממשיך להתפתח בצעדי ענק בארץ ובעולם, הודות לעבודת מחקר אינטנסיבית, והשקעת משאבים כבירה המתבצעת על ידי מוסדות רפואיים וחברות בינלאומיות מובילות.
"אין ספק שנעשתה כברת דרך משמעותית בשנים האחרונות בתחום האונקוגנטיקה, אולם עדיין יש לא מעט חסמים, בעיקר בשל עלות גבוהה של חלק מהבדיקות, ובשל העובדה שהתחום מתפתח בקצב מאד מהיר וחסר ידע רב להשלים את התמונה. למשל, קיים קושי בהבנת התפקוד של חלק מהגנים,ומה תרומתם להיווצרות מחלות, וכפועל יוצא מזה, המגבלה בתפירה של תכנית מעקב מומלצת". יש גם מחסור בגנטיקאים שעוסקים בתחום הספציפי הזה. אומרת פרופ' גולדברג.
לדבריה, החסם העיקרי הוא חוסר מודעות מספקת בקרב הציבור הרחב ובקרב חלק מהרופאים. "עם זאת הצפי הוא שבעתיד הלא רחוק בדיקות האונקו-גנטיקה תהיינה הרבה יותר זמינות ואחוז השימוש בהן יגדל בהתאמה".
היכן ניצבת ישראל בתחום ביחס לעולם?
"מדינת ישראל בהחלט מתקדמת בתחום. אחת הדוגמאות לכך היא בדיקת הסקר למוטציות הנפוצות בגן ה-BRCA בקרב אשכנזים. לאור העובדה כי ידע מוקדם בתחום התורשתי מאפשר מניעת מחלות, הוחלט במשרד הבריאות לפני מספר שנים לאפשר לכל אישה אשכנזית לבצע בדיקה לגילוי מוטציות נפוצות בגן. הבחירה באשכנזים נעשתה פשוט בגלל השכיחות המאד גבוהה של מוטציות בגן בקרבם - 1 מכל 40 אשכנזים נושא מוטציות בגן זה. חשוב לציין את העבודה המאומצת המבוצעת במכונים הגנטיים ברחבי הארץ, המנסים לאתר מוטציות בגנים נוספים הקשורים לסרטן, בכל הקבוצות באוכלוסייה".
לאן פניו של הייעוץ האונקו-גנטי בעתיד?
"הצפי שהתחום ילך ויתרחב – הבדיקות יהיו יותר רחבות, יותר נגישות ופחות יקרות. היכולת לשלב בין אפיון גנטי של הגידול ואפיון גנטי של החולה תגדל, אפשרויות המניעה המותאמת והטיפול המותאם יגדלו. כבר כיום בחלק מהמקרים התרופות נבחרות על פי האפיון הגנטי – 'תרופות מונחות גן' לדוגמא בסרטן השחלה. הצפי שמגמה זו תתגבר. לגבי מניעה – ניתן יהיה להתוות תכנית מעקב מדוייקת יותר לנשאים. לא פחות חשוב הוא הנושא המניעתי, במובן של העברת המוטציה לדור הבא. כמו במצבים תורשתיים אחרים. אם ידועה המוטציה אצל ההורה, ניתן עקרונית לבצע אבחון טרום-הריוני (PGT). כאשר הזוג מבצע הפריית מבחנה, ניתן לאתר עוד בשלב המבחנה - עוברים הנושאים מוטציות בגן, ולבחור להחזיר לרחם רק את העוברים שאינם נושאים את המוטציה".
בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר מובילה פרופ' גולדברג את הייעוץ האונקו-גנטי, בבית החולים מציעים עבור מטופלים בכל הגילים ייעוץ גנטי מקיף למטופל ולבני משפחתו במידת הצורך, לרבות בדיקות לאיתור מחלות הסרטן לסוגיו. במרכז מדגישים כי תכלית השירות היא להפחית את ממדי התחלואה, תוך חתירה מתמדת לאבחון מוקדם ואף מניעה של סרטן מבעוד מועד.
"יש כאן התלבטות מובנת, שכן מצד אחד אנשים חוששים לפתוח את 'תיבת הפנדורה', שמא יגלו כי הם נושאים מוטציה בגן מסוים. החשש הזה הוא של כולנו והוא מובן, אולם חשוב להבין שלעתים, במקרים בהם הידע מספיק בכדי לאפשר מעקב מונחה, פתיחת התיבה הזו היא קריטית ועשויה להיות מצילת חיים", מסכמת פרופ' גולדברג.
לאתר >>> הרצליה מדיקל סנטר
בשיתוף הרצליה מדיקל סנטר
