סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בעולם המערבי. זהו למעשה הסרטן השני בשכיחות לתמותה בגברים בקרב מדינות המערב, כשלפניו ניצב בראש הרשימה סרטן ריאות. על פי נתוני משרד הבריאות, מדי שנה מתגלים בישראל כ-2,500 מקרים חדשים של סרטן ערמונית, מגמה שגדלה משנה לשנה ונובעת, בין היתר, מעלייה בביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם. זהו סוג הסרטן אשר שכיחותו עולה עם הגיל. כך למשל, עבור גברים בגילאי 80 ומעלה השכיחות להימצאות גידול בבלוטת הערמונית הינה גבוהה במיוחד ומסתכמת במעל 50%.
"הסיכוי לחלות בסרטן הערמונית גדל באופן משמעותי עם הגיל. על כן, ההמלצה היא לקיים בדיקות סקר מקדימות החל מגיל 50, ובמידה וקיים רקע משפחתי למחלה, כבר מגיל 40", אומר ד"ר אלי רוזנבאום, מנהל היחידה לאונקולוגיה אורולוגית, במרכז דוידוף לחקר הסרטן בבילינסון. ד"ר רוזנבאום, מתאר את הבדיקות באמצעותן ניתן לעקוב אחר התפתחות סרטן ערמונית על תצורותיו ושלביו השונים.
בדיקת הסקר המומלצת לגילוי סרטן ערמונית הינה בדיקת סמן PSA (Prostate Specific Antigen) בדם, הזמינה דרך קופות החולים ותפקידה לבחון את רמות חלבון המצויות בדם ומיוצרות מתאי ערמונית, ומופרשות ביתר מתאי סרטן הערמונית. כדאי לדעת כי בשל רגישות הבדיקה, יש להימנע 5 ימים מראש מביצוע של בדיקה רקטאלית, מקיום יחסי מין ואף מרכיבה על אופניים הגורמת לחיכוך באזור האגן, וכן מכל פעולה אחרת המגרה באופן מכאני את בלוטת הערמונית, שכן הדבר עלול לפגום בתוצאות הבדיקה. כמו כן, אין לבצע את הבדיקה בעת זיהום בדרכי השתן.
"במידה וקיים חשד סביר להימצאות סרטן ערמונית, חשוב לבצע בדיקת MRI ולאחריה ביופסיה המכוונת על סמך תוצאות הבדיקה. כך ניתן לוודא שלא מתפספסים אזורים חשודים", מדגיש ד"ר רוזנבאום.
גורמי הסיכון להיווצרות סרטן ערמונית הם רבים, ביניהם רקע גנטי, גיל והיסטוריה משפחתית. קיימים מחקרים המקשרים אורח חיים 'מערבי' כגורם סיכון פוטנציאלי, לרבות צריכת שומן רווי בתדירות גבוהה, תזונה לקויה ואורח חיים יושבני. עם זאת, טרם הוכח באופן חד משמעי כי זהו גורם ישיר המשליך על התפתחות סרטן הערמונית.
יש להבחין בין טיפולים לסרטן ערמונית המיועדים עבור מחלה המוגדרת מקומית, או מחלה גרורתית. את סוג ההתמודדות והטיפול המוצע עבור שלבי המחלה השונים, שוטח ד"ר רוזנבאום באופן מעמיק. "ההבחנה בין רמות האגרסיביות השונות בסרטן הערמונית המקומי נקבעת בהתאם לרמות ה-PSA בדם, לדירוג הפתולוגי שניתן לסרטן ושלב המחלה המקומי.
על מנת לדעת אם המחלה היא מקומית או גרורתית, ישנה בדיקת הדמיה הנקראת PET CT PSMA (Prostate-Specific Membrane Antigen שנועדה לבחון את מידת התפשטות הגידול. "למעשה, מדובר בבדיקת ההדמיה המדויקת ביותר בעולם נכון להיום, לשלילת פיזור גרורתי של סרטן הערמונית, הנכללת במסגרת סל הבריאות בישראל".
מהן השלכות הבדיקה עבור המטופלים?
"אם מתגלה מחלה מקומית, הטיפולים השכיחים כוללים ניתוח רדיקלי כירורגי, שפירושו כריתה מלאה של בלוטת הערמונית, ביצוע סדרת הקרנות חיצוניות או הקרנה פנימית המכונה 'ברכיתרפיה' הכוללת החדרה של מקורות קרינה על טהרת חומרים רדיו-אקטיביים אל תוך רקמת הערמונית. במקרים מסוימים ניתן לשקול טיפול פוקאלי כדוגמת הקפאה או חימום של הגידול וישנם גם טיפולים פוקאליים נוספים.
ישנים גם מצבים בהם מתגלה מחלה מקומית בסיכון גבוה, עקב פריצה של קופסית הערמונית, דירוג פתולוגי גבוה או רמות PSA גבוהות. כאשר יש שילוב של אותם גורמי סיכון, ולמרות שהמחלה מקומית, ההעדפה הרפואית היא לרוב לבצע הקרנה חיצונית למטופל בשילוב עם טיפולים הורמונליים. חשוב לציין שמשך וסוג הטיפול ההורמונלי תלוי בדרגת סיכון של הסרטן המקומי. לעיתים תוספת תרופות הורמונליות פומיות על הזריקה הסטנדרטית משפרות עוד יותר את הסיכוי לריפוי של מחלה מקומית למטופלים המצויים ברמת סיכון גבוהה.
אם אדם עבר ניתוח רדיקלי ורמות ה-PSA עולות בהדרגה, חשוב להגיע לייעוץ אונקולוגי מוקדם לגבי אפשרות טיפול הצלה בקרינה, ולרוב בשילוב טיפול הורמונלי נלווה. ככל שהייעוץ האונקולוגי ניתן בשלב מוקדם יותר, וככל שטיפול הההצלה באמצעות קרינה יינתן עם PSA נמוך יותר, סיכוי הריפוי גבוהים יותר וכן הסיכוי להתפתחות מחלה גרורתית נמוך יותר.
ומה לגבי מחלה גרורתית?
"הטסטוסטרון התגלה כהורמון הגדילה של תאי סרטן הערמונית. הטיפול היעיל והמוכח ביותר מתבסס על זריקות הורמונליות שתפקידן לדכא את ייצור הטסטוסטרון המיוצר ברובו באשכים. זהו עדיין הטיפול הטוב ביותר מבחינת משך התגובה ואחוזי ההצלחה. הבעיה היא שזו רק שאלה של זמן עד שהגידול מפתח עמידות למחסור בטסטוסטרון, דבר שגורם למחלה הגרורתית להתפרץ שוב. עבור שלב זה פותחו בשנים האחרונות מספר תרופות שתפקידן 'להנחית מכה מחודשת על הגידול', לגרום לנסיגה ואף להקטנה שלו, תוך הורדת רמות ה-PSA בדם והקלה על סימפטומים. תרופות אלו כוללות כדורים הורמונליים מסוגים שונים, תרופות רדיו-אקטיביות וטיפולים כימותרפיים. אופציה אחרת כוללת טיפול ביולוגי שנועד עבור כ-20 אחוז מן החולים הגרורתיים אשר המחלה התפרצה אצלם על רקע מוטציה גנטית שהתקבלה 'בירושה' או שמקורה בגידול עצמו. על מנת לאתר את החולים הללו, מתבצעות בדיקות גנומיות. יתרה מכך, ישנם גם טיפולים אימונותרפיים המיועדים עבור אחוז קטן מהמטופלים (כ-3%). כל התרופות המתוארות פותחו עבור סרטן ערמונית גרורתי העמיד לטיפול הורמונלי. בשנים האחרונות הוכח שבמידה ומכניסים את הכדורים ההורמונליים ולעיתים גם כימותרפיה כחלק מהקו הראשון של הטיפול במחלה הגרורתית, יש שיפור משמעותי בתוחלת החיים של המטופלים".
איזה מיתוס קיים על סרטן ערמונית?
"הבעיה העיקרית בבדיקות סקר היא 'אבחון יתר', דבר המביא ל-'טיפול יתר'. בסרטן הערמונית, בשונה כמעט מכל סרטן אחר, ישנם גידולים שעדיף 'לא למצוא אותם'. אלה גידולים סרטניים איטיים שלא אמורים להשפיע על איכות ותוחלת החיים. לכן, התפיסה הרווחת ברפואה המודרנית היא לקיים בדיקת סקר אחת לשנה. ואם אכן מדובר בסרטן ערמונית מקומי, ניתן בחלק לא מבוטל מהמקרים להשאיר מטופלים במעקב פעיל בלבד, כל עוד הפרמטרים השונים אינם אגרסיביים. בנוסף, ישנן בדיקות גנומיות שיכולות לדייק מי מהגידולים ברמת סיכון נמוכה, וכך מאפשרות בסופו של יום לאתר בצורה מדויקת יותר את אותם מטופלים שאינם זקוקים לטיפול רדיקלי ובכך מונעות מצב של 'טיפול יתר' ".
לאן מתפתח הטיפול בסרטן ערמונית?
"ישנן התפתחויות טכנולוגיות רבות, כדוגמת שיפור ודיוק הטיפול הקרינתי. בנוסף, אנו עדים לפיתוח תרופות יעילות חדשות שמוכיחות את עצמן בצורה משמעותית. דוגמה אחת הן התרופות הרדיו-אקטיביות שמאריכות חיים ומשפרות את איכות החיים. כיום התרופות כבר נבדקות בשלבים מוקדמים יותר של המחלה הגרורתית. עם זאת, למרות התפתחויות אלו עדיין אין תחליף לאבחון מוקדם, שהינו קריטי ביכולת לאתר את הגידולים האגרסיביים בזמן המחלה המקומית הניתנת לריפוי".
האמור אינו מהווה המלצה ו/או ייעוץ רפואי, להמשך בירור יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
לאתר >>> חברת טבע
בשיתוף חברת טבע
