המהפכה התעשייתית הראשונה רתמה את הקיטור, השנייה את החשמל והשלישית את האלקטרוניקה. המהפכה הרביעית, הדיגיטלית, מחברת בין העולם הפיזי לעולם הווירטואלי ומשנה מהיסוד תעשיות שלמות. ייתכן שהיא המוצא שלנו מהמרוץ המטורף.
לפני שנגיע למהפכה הרביעית, נספר מעט על חדשנות ואונקולוגיה לה חדשנות איננה זרה. כבר מספר שנים שאנו חיים ונושמים אותה כאשר אחד הנדבכים הבסיסיים של כל מערך אונקולוגי גדול הוא המחקר הקליני, ומי שעוסק בו הוא צוות גדול ומיומן שזו התמחותו וזה כל מקצועו. הרב המכריע של המחקרים הקליניים בישראל נעשה בשיתוף פעולה ומימון חברות התרופות המובילות. המחקרים הגדולים, הבודקים מתן תרופות לרב בתוספת לטיפול המקובל על קבוצה גדולה של חולים מכונים מחקרי פאזה שלישית. כך נבחנו היסטורית הכימותרפיות וכך נבחנת כמעט כל תרופה חדשה שמאושרת לשימוש.
אך סוג מאתגר יותר של מחקרים הוא מחקרי הפאזה הראשונה בהם מנסים לעיתים לראשונה אי-פעם על בני-אדם שימוש בתרופות חדשות המנסות לעקוף את מנגנוני עמידות הסרטן בעזרת מנגנונים מתוחכמים. במחקרים אלו אנו לומדים להכיר את התרופות ממש תוך כדי תנועה, ולכן עלולה להיות סכנה הן לצוות הרפואי והן למטופל מאחר ולא כל תופעות הלוואי מוכרות. מחקרים אלו מבוצעים רק במרכזי סרטן מיוחדים שהוכשרו לכך, כאשר ישראל מתגאה במספר מרכזים מובילים למחקרי פאזה ראשונה, אחד מהם כמובן אצלנו באיכילוב.
בעבר, בעידן מחקרי הכימותרפיה, המחקרים היו פשוטים וכללו את כל מי שחלה במחלה מסוימת. אך המהפכה הגנומית והתפתחות הרפואה המותאמת אישית שינו לחלוטין את פני המחקר הקליני, ואתו גם את פני יחידת המחקר. נדרשת כעת יכולת מיוחדת לזהות במהירות חולים מתאימים, תוך שילוב מאגרי מידע קליניים וגנומיים מורכבים, או במילים אחרות, השתלבות במהפכה הרביעית.
בזכות יכולות אלה אנו מובילים מחקרים יוצאי דופן, למשל הזרקת חיסון מקומי לסרטן שד המשפיע גם על הגרורות המרוחקות, הזלפת גז חנקן חד-חמצני (NO) בריכוזים גבוהים במיוחד ישירות לתוך תאי הסרטן או הכנת טיפול ביולוגי מיוחד מותאם אישית על בסיס המבנה המולקולרי של הגידול של כל חולה. מרגש במיוחד לדעת שהמחקר הזה נעשה ביחד עם חברה ישראלית, אומיון, שמעבדותיה נמצאות שתי קומות מעל יחידת המחקר והמערך האונקולוגי. זהו האקוסיסטם הישראלי במיטבו - מהמעבדה אל מיטת החולה ומרעיון של מדע בסיסי לחברה מסחרית, הכל בבניין אחד תחת מטריה אחת. דוגמה נוספת לחיבור המיוחד הזה היא חברת Pyxis Immunology, שנעזרת בבינה מלאכותית לניבוי תגובה לטיפול אימוני, על בסיס רעיון ושיטה שהתחילו במעבדת מחקר בסיסי באיכילוב.
ממחקר לחדשנות
הצורך לאסוף ולנתח במהירות מידע רב הכולל נתונים דמוגרפיים, נתונים על המחלה וכמובן גם סמנים גנטיים ופרופיל מולקולרי, חייבו את יחידת המחקר להשתנות ולהטמיע, ולעיתים גם לפתח, יכולות מיוחדות בתחומי השימוש במאגרי מידע ושלל כלים דיגיטליים. כאן נעשה החיבור הטבעי בין יחידת המחקר למהפכה הרביעית, וכך הפכה יחידת המחקר לשער דרכו נכנסת המהפכה הרביעית אל היומיום ואל הקליניקה.
ואיך הופכים יחידת מחקר, שהיא, כדרכו של מחקר קליני, שמרנית במידה רבה ופועלת לפי פרוטוקולי מחקר נוקשים, ליחידה זריזה, גמישה, חושבת? כדי להצליח נדרשנו להקים מוקד חדשנות לא שגרתי, המפתח הוא קודם כל באנשים, או במקרה שלנו יותר נכון בנשים. גייסנו צוות נשים שאולי איננו השגרתי במערכת הבריאות. נשים שהתמחו בין היתר במנהל עסקים והשקעות, מחשוב וניהול חווית לקוח, מקצועות שאיננו רגילים לראות במרפאה המצויה, כי כדי לשנות תפיסה צריך לשנות נקודת מבט. נקראנו לזה בשם מיוחד ADIR-O. בעזרת נקודת המבט השונה והכלים המיוחדים עם ה ADIR-O't, התחלנו במיפוי שיטתי של בעיות ופערים. סדנאות לעובדים, קבוצות מיקוד לחולים, שאלונים, תצפיות וניתוח סדור של כל שלב במסע המטופל. וכאשר יודעים מה הבעיות, כבר קל יותר למצוא פתרונות, בתחומי התפעול, הבטיחות, ניתוח המידע ומציאת השותפים המתאימים לכול פרויקט. לא מפתיע שרבות מהבעיות שאותרו קשורות לתפעול ובקרה והפתרונות להן הם כולם בתחום המהפכה הרביעית. למשל מערכת ניהול תורים חכמה המצליחה לנבא עיכוב בתור ומעדכנת בהתאם את החולים ואת הצוות, או בניית שורת מערכות שליטה ובקרה לתפעול המחלקות שלנו. או מסך שליטה ובקרה מיוחד במינו בעולם לבקרת תופעות לוואי, כלי חיוני אך לא קיים. כאן נעזרנו בחוצפה הישראלית ובנינו מערכת מתוחכמת המשתמשת בכלים של למידת שפה ובינה מלאכותית, עוברת על כל תיקי החולים בביה"ח, מזהה ומדווחת על תופעות הלוואי. ולמה חוצפה ישראלית? כי את המערכת לא הקימה איזו ענקית מחשוב מארה"ב, אלא רופא מתמחה, ד"ר מיכאל שפירא, שהוא גם מומחה למחשוב. שימוש במאגרי מידע גדולים ואיחוד נתונים של מרכזים רפואיים בארץ ובעולם מאפשר להגיע לתובנות רפואיות חדשות והוא אחד הכלים החשובים במהפכה שעוברת הרפואה. אך גם כאן יש אתגר גדול, שמירה על פרטיות המטופלים. ביחד עם חברת Duality, הוכחנו חיבור בטוח של נתונים ממרכזים שונים תוך שמירה על פרטיות המטופלים על ידי יכולת הצפנה מתקדמת. המערכות האלה אמנם לא מטפלות בסרטן עצמו אך שיפור התפעול מאט קצת את המרוץ של הכלב סביב הזנב ובסופו של דבר, בזכות התייעלות, שימוש נכון במידע, ופיתוח אמצעי בקרה הן תורמות ישירות גם להצלת חיים.
המסע המיוחד של הרפואה מהמחקר הקליני המסורתי אל עולם החדשנות והמהפכה הרביעית נמצא רק בתחילתו. המסע הזה מחייב הטמעה של חשיבה שונה, מחוץ לקופסה, שמערבת גם קצת חוצפה ישראלית ברוח תעשיית ההייטק. השילוב המיוחד הזה ייעל את מערכת הבריאות, יעזור למטופלים, ואולי גם יגרום לכלב לנוח קצת, ולהפסיק לרוץ סביב הזנב.
"בחירת טיפול אפשרי היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. המידע נכון לחודש פברואר 2023. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך"
ד"ר רוית גבע היא מנהלת יחידת המחקר והחדשנות, מנהלת יחידת מערכת העיכול וסגנית מנהל המערך האונקולוגי, ד"ר ארי רפאל הוא מנהל אשפוז יום אונקולוגי וחוקר בכיר ביחידה למחקרים קליניים בסרטן, המערך האונקולוגי, איכילובטלי שפר היא מייסדת שותפה ומובילה את ADIR-O
בשיתוף איכילוב
