חיפוש

מחלקה חדשה לשיקום חולי סרטן ולמחלימים בלוינשטיין

מחלקה ייחודית, ראשונה בארץ, לשיקום לחולי סרטן ולמחלימים, החלה לפעול במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית. המטרה היא ללוות את החולים האונקולוגים במסעם להחלמה ולהתאים עבורם תהליך שיקום מותאם אישית במסגרת אשפוז מלא או אשפוז יום הכוללת: טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול בדיבור ובבליעה ועוד

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
shutterstock_1188666178
shutterstock_1188666178
צילום: Shutterstock
אסף לבנון בשיתוף המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין
תוכן שיווקי

תהליך שיקומי נחשב ברחבי העולם כטיפול סטנדרטי ומקובל, במקרים של שבץ מוחי, של התקף לב או לאחר ניתוח אורתופדי דוגמת החלפת ברך. שיקום בתחום האונקולוגי, הוא מושג חדש יחסית, שאמור להפוך לשכיח יותר, לאור ההבנה בממסד הרפואי שחלק ניכר ממחלימי מחלות הסרטן והטיפולים הנלווים, סובלים מהשפעות ארוכות טווח כמו פגיעה תפקודית, מצוקה נפשית וירידה באיכות החיים. המחקר המתפתח בנושא השיקום האונקולוגי בשנים האחרונות מעיד על עלייה בתוחלת החיים כנגזרת מהשיפור התפקודי המושג בתהליך השיקומי.

ד"ר שיילה גולדברג | צילום: אורן יזרעאל
ד"ר שיילה גולדברג | צילום: אורן יזרעאל
ד"ר שיילה גולדברג | צילום: אורן יזרעאל
ד"ר שיילה גולדברג | צילום: אורן יזרעאל

"לא מספיק לחיות, צריך גם לחיות טוב", מסבירה ד"ר שיילה גולדברג, ממלאת מקום מנהלת המחלקה לשיקום אונקולוגי במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין. מאז שהגיעה למוסד ב-2011 חלמה ד"ר גולדברג על בניית תוכנית שיקומית, כזו שתהיה מותאמת למה שהיא מכנה "המסע האונקולוגי". כעת מתגשם חלומה: בימים אלה מקים המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, מחלקה מיוחדת כזו שתציע מסגרת של אשפוז מלא ואשפוז יום ייעודי למחלימים מהמחלה.

"להגדרה 'מחלים' עונה כל אדם מהיום שבו אובחן כחולה סרטן ועד סוף ימיו, לכן גם התהליך השיקומי אמור לתת מענה למטופל בשלבים השונים. ניתן להפנות לתהליך שיקום אונקולוגי בכל עת, החל מיום האבחון של מחלת הסרטן, במהלך הטיפולים וגם לאחריהם. התהליך יכול להועיל ללא תלות בסוג הסרטן ובשלביו השונים, משלב מוקדם מאוד ועד לסרטן מתקדם", מסבירה ד"ר גולדברג.

מהו המודל השיקומי האונקולוגי בעולם?
"המודל שקיים בעולם למעלה מ-40 שנה כולל 4 שלבים:
* הראשון נקרא פרה-הביליטציה והוא מתחיל ביום האבחון ונמשך עד תחילת הטיפולים האונקולוגיים - מטרתו הפחתת הליקויים הצפויים, חומרתם ומשכם.

* השני מתמקד בניסיון שחזור רמות קודמות של תפקוד פיזי, פסיכולוגי, חברתי ותעסוקתי – שלב שמתקיים לצד הטיפולים האונקולוגיים או לאחריהם.

* השלישי מתחיל כשישנו ליקוי תפקודי שלא צפוי להשתפר - לכן יש להתמקד בשיפור התפקוד ולייצר תרגול בהתאם למוגבלות, כך שתוקטן הנכות הנגרמת ממחלה ממושכת.

* הרביעי והאחרון הוא השלב הפליאטיבי - מתמקד בהפחתת סיבוכים וכאב, ובמתן תמיכה במקרים שבהם יש מוגבלויות כתוצאה מהתקדמות המחלה. שלב זה מתמקד באיכות החיים תוך העצמת התפקוד שלהם".

כיצד את רואה את תהליך השיקום האונקולוגי בישראל?
"לדעתי התחום לא מפותח דיו. עד עכשיו מטופלים אונקולוגיים היו מגיעים למחלקות השיקום והטיפול היה בהתאם לליקוי. הסובלים מגידול מוחי שגרם לבעיות קוגניטיביות קיבלו שיקום כמו כל מטופל אחר, במחלקות שעוסקות בשיקום נוירולוגי. זאת ללא התכווננות, התעדכנות, תאימות טיפולית ומודעות לתופעות הלוואי. הידע האונקולוגי היה משהו שפחות שמו עליו דגש, אבל כדי לבצע תהליך שיקום אונקולוגי כראוי, יש לדעת לזהות ולצפות מהם הסיבוכים ותופעות לוואי הצפויים".

לפני 5 שנים הוחלט על ידי פרופ' עמירם כ"ץ, המנהל דאז של המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, להיות פורצי דרך בתחום זה. ב-2017 החל פרויקט ניסיוני קטן של 6—8 מיטות אשפוז שיקומי עבור מטופלים אונקולוגיים, ובעקבות דרישה עצומה מבתי החולים והקהילה התפתח הפרויקט.

"לאורך השנים הצלחנו לשפר את איכות החיים של מטופלי שיקום, לשפר את עצמאותם ולהחזיר אותם למעגל החיים המלא ככל האפשר, בהתאם למצבם. לאחר שנים של צבירת ניסיון ועבודה קשה עם מטופלים הסובלים מממאירויות שונות, במקביל לעבודה בדרגים הגבוהים, קיבלנו את המנדט ממשרד הבריאות והכללית, לפתוח מחלקה ייעודית ראשונה בישראל לשיקום של מטופלים אונקולוגים".

כיצד תגדירי את הבשורה שמביאה המחלקה החדשה?
"החידוש שלנו הוא התאמת תהליך השיקום למטופל האונקולוגי. מבחינתנו המטופל האונקולוגי נמצא במרכז, לא רק המחלה והתסמינים שלה. אנחנו מכוונים לתהליך שיקומי הוליסטי. עד עכשיו מטופל הגיע אחרי האירוע החריף, ומהות השיקום הייתה טיפול כדי לשפר את מצבו הרפואי ותפקודו, ולהגיע לעצמאות המקסימלית האפשרית במצבו. ההסתכלות על המטופל האונקולוגי צריכה להיות אחרת, כי המהלך שלו מתעתע ומלווה בחוסר ודאות. לאורך המסע המטופל מקבל טיפולים שעלולים לגרום לתופעות לוואי, ליקויים חדשים ולירידה תפקודית כללית. לכן התהליך צריך להיות אחרת. על הצוות המטפל לדעת בדיוק מהי המחלה האונקולוגית של המטופל, מה השלכותיה, ומה השלכות הטיפולים על המטופל. המשמעות הנגזרת היא הכרה טובה של העולם האונקולוגי, בנוסף לזה השיקומי. תהליך השיקום האונקולוגי חייב להיות מכוון מההתחלה גם להרעה במצב, על כל המשתמע מכך: להכין את הבית להתאמה לכיסא גלגלים, או התאמות לניידות לקויה יותר, או הכנה לאישור העסקת עובד זר. מדובר בהיפוך מהמודל השיקומי הרגיל, שכן כשמתקבל מטופל לשיקום רגיל, לא מתניעים את כל השרשרת כבר מההתחלה, אלא מבצעים הערכה, ולקראת סופה מבינים אם הוא יצטרך דברים כאלה ואחרים. כאן, בתהליך השיקומי, הצוות מודע לכך שתיתכן החמרה במצב ולפיכך דרוך לאתר סימנים של החמרה או שינוי במצב ולתת מענה בהתאם. חשוב להדגיש שלצד הטיפול הפיזי או הקוגניטיבי ניתן מענה ודגש לפן הנפשי וישנם בצוות פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שנותנים מענה חשוב למטופל ולגרעין המשפחתי בהתאם לצורך.

מהן הפעולות שאתם נוקטים בשיקום לשיפור מצב המטופל?
"כצוות שיקום אנחנו מתייחסים לתסמינים אך מתמקדים בהערכה התפקודית והשלכותיה ובהתאם לכך בונים מטרות נכונות לתהליך שיקום. זו יכולה להיות עבודה קוגניטיבית או פיזיותרפיה מוטורית, שתחזק גפיים ותרחיב טווחי תנועה. קלינאיות תקשורת מטפלות בהפרעות דיבור ובליעה. עובדות סוציאליות נותנות מענה למיצוי זכויות, ופסיכולוגיות נותנות מענה נפשי למטופל ולמשפחתו. האחיות הן אלו שנמצאות בקשר יומיומי צמוד עם המטופל ומתריעות ברגע האמת אם יש החמרה במצבו. ולצדם, רופא השיקום האונקולוגי, "המנווט את הספינה" ולמעשה מבצע אינטגרציה של כל המידע המתקבל מההערכות ויחד עם הצוות בונה בשיתופו תוכנית עם יעדי השיקום המותאמים למטופל. הכול, כמובן, תוך שקיפות מלאה ושיתוף של המטופל ומשפחתו".

נוסף על המענה המקיף הניתן למטופל, הצוות ערוך לספק גם מענה משפחתי וזוגי לסביבתו, עקב ההבנה שגם הם עוברים חוויה לא פשוטה שלעתים מצריכה טיפול. הם והמטופל האונקולוגי יקבלו את הטיפול במסגרת זמנים מוגדרת מראש, לכן חשוב להבין מלכתחילה מהם יעדי האשפוז של כל מטופל, לתפור את השיקום בהתאמה אישית לצרכיו, ולהגדיר זמנים כבר מהיום הראשון של האשפוז. עוד טרם האשפוז מתקיימת שיחה עם האונקולוג, שבה מבינים מיהו המטופל, מהו המסע האונקולוגי העומד לפניו וכיצד יתאפשר תהליך שיקומו על הצד הטוב ביותר. ישנם כאלה שיכולים להיכנס מיד ואחרים איתם עדיף להמתין עד לסיום הטיפולים הרפואיים. כשהמטופל מגיע ומתחיל את השיקום עורכים תיאום ציפיות, מבררים מה חשוב למטופל ומציבים יעדים נכונים לתהליך השיקום. במקביל מתחילים את כל שאר ההליכים הדרושים: שינויים בבית, העסקת עובד זר וכו'".

ולאן מכאן?
"החלום הבא הוא לבנות עוד סוגים של תוכניות שיקום שיתנו מענה רחב ומותאם למטופלים אונקולוגים נוספים בשלבים השונים של המסע, גם במסגרת הקהילה וגם תוך ניצול כלים נוספים כמו רפואה מרחוק תוך שיתוף פעולה עם המרכזים האונקולוגים המטפלים. הצרכים רק גדלים ואיתם גדלים החלומות ובמרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, אנחנו מנסים לגדול איתם ולתת מענה לעוד מטופלים בשלבים נוספים במסע האונקולוגי", מקווה ד"ר גולדברג.

בשיתוף המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    נמלטים למקלט עם תחילת האזעקות, בשבת שעברה

    מי חטף הכי הרבה? מספרי האזעקות וקצב השיגורים לפי יישובים

    בר פלג ואבי שרף
    ארמון גולסתאן. הפגיעה בסמלי תרבות עלולה ליצור תגובה הפוכה

    "זה כמו לפגוע בטאג' מאהל. אין עוד ארמון כזה בעולם"

    נעמה ריבה
    TV

    מבצע "חנינת הארי" כבר שקוף לציבור, כמו הבליו של דדי שמחי באולפן

    יסמין לוי | ביקורת טלוויזיה
    פותחת

    כשתשומת הלב באיראן, גוברת אלימות המתנחלים והחיילים בגדה

    עמירה הס ומתן גולן
    איור של בחור שואל בחורה אם יש לה קעקוע על התחת

    לאנשים קשה לראות את זה על אישה, זה נראה להם גברי

    שקד בשן
    פותחת

    בין מחירי הנפט לאיום הגרעין, ההימור העיקרי של טראמפ עוד לפניו