קריואבלציה היא שיטה טיפולית זעיר-פולשנית בה מוחדרת מחט מיוחדת אל הרקמה והורגת בה תאים סרטניים בעזרת קור קיצוני. הטכנולוגיה פותחה כבר לפני 20 שנה, אך רק בעשור האחרון הפכה לזמינה ושמישה יותר. באמצעות ההדמיה, ניתן להגיע עם המחט המיוחדת במדויק אל רקמת המטרה וכשהמחט ממוקמת, מבצעים שני מעגלי הקפאה עם הפשרה ביניהם. הקור מועבר לרקמה יוצר קרח בין ובתוך התאים ובעת ההפשרה נהרס קרום התא וכך מת התא הסרטני. ניתן לבצע טיפולי קריואבלציה באיברים שונים, דוגמת כליות, כבד, ריאות, ערמונית, רקמות רכות, עצמות ושד. קריואבלציה אינה כואבת ולכן גם לא מצריכה הרדמה מלאה, אלא רק הרדמה מקומית של נתיב חדירת המחט. משך הטיפול נע בין חצי שעה לשעה, כשבסופו משוחרר המטופל לביתו לאחר השגחה קצרה. בחודש אוקטובר 2022 פורסמו תוצאות ביניים של ניסוי ה- ICE3 להקפאת גידולים סרטניים בסרטן השד הארצות הברית. התוצאות הראו כי שיעור אי הישנות גידולי השד באותו הצד עבור כל אוכלוסיית המחקר עמדה על 96.91%. בדצמבר 2022 פורסמו תוצאות ביניים של ניסוי ה- ICESECRET להקפאת גידולים בכליה אשר בוצע בישראל. התוצאות הראו שיעור אי הישנות של 89.5%.
"טכנולוגיית הקריואבלציה מתאימה לטיפול בגידולים סרטניים בודדים שטרם הפכו לרב-גרורתיים (עם גרורות בודדות עדיין ניתן לטפל בעזרת השיטה). כשמדובר במטופל עם סיכון ניתוחי גבוה, כזה הנגרם למשל ממחלות רקע קשות, חלופה זו עדיפה משמעותית בזכות חוסר הצורך בניתוח בהרדמה מלאה", אומר פרופ' אלי עטר, מנהל מערך הדימות במרכז הרפואי רבין ומומחה בהליך.
מדובר בשיטה שונה משיטות אבלציה (הרס) מקובלות אחרות, בהן הורסים את הרקמה על ידי חימום באמצעות גלי רדיו או גלי מיקרוגל. בשיטה זו, ההרס לרקמות נוצר באמצעות קור, על ידי חנקן נוזלי בטמפרטורות של מינוס 170 מעלות.
"אנו מבצעים את ההליך 2-1 פעמים בשבוע והמספרים עולים בצורה מהירה בשנה האחרונה, בין השאר הודות לשיפור הטכנולוגי שהביא השימוש בחנקן נוזלי. לפני 4-3 שנים, הקריואבלציה שימשה לטיפול בסרטן הערמונית ובסרטן הכליות. בשנה האחרונה נעשה בה שימוש הולך וגובר בטיפול בסרטן השד", מספר פרופ' עטר.
כיצד מתנהל התהליך?
"בראשית התהליך מתקיים דיון מולטידיסציפלינארי בו מוודאים שהמטופל האונקולוגי מתאים לטיפול. גם רצון המטופל קובע: אם בין כריתה כירורגית לאבלציה הוא מעדיף את האבלציה - נענה לבקשתו. המטופל מגיע ליחידת CT או אולטראסאונד. לאחר זיהוי הממצא מתבצע אלחוש מקומי, מנקודת הכניסה אל הממצא. בהמשך מוחדרת מחט האבלציה באותו נתיב. בפעולה מתבצעים 3-2 מחזורים של הקפאות והפשרות, כדי לשפר את אפקטיביות הטיפול. בסופו מוציאים את המחט והמטופל נשאר להשגחה למשך דקות בודדות, ולאחריהן משתחרר למחלקה או לביתו".
מהם היתרונות הנוספים לתהליך?
"התוצאות זהות לאלה של הרג הגידול בחימום,אך ללא כאבים ובדיוק מירבי.הרס תאים בחימום לא נראה באולטראסאונד כי נוצר עשן לבן שחוסם את יכולת הראייה. גם בבדיקת CT לא רואים את השינוי, כך שלא ניתן לדעת אם רקמת המטרה נהרסה. לעומת זאת, בקריואבלציה ניתן לראות את התהליך בזמן אמת באולטראסאונד או CT. אפשר לתכנן את שדה ההרג מראש על ידי בחירת המחט המתאימה ביותר ולנטר את שדה ההרג בזמן אמת. ניתן אף להרחיק איברים סמוכים על ידי הזרקת נוזלים תוך כדי ההקפאה".
ומהם החסרונות בתהליך?
"ניתן לטפל רק בגידולים שגודלם עד 4 ס"מ".
מהי הערכתך, לאן תגיע טכנולוגיית הקרדיואבלציה בשנים הקרובות?
"להערכתי, יותר רופאים יידעו לתפעל אותה, והשימוש בה יהיה רלוונטי ליותר מטופלים. בהנחה שהטכנולוגיה תשתפר עם הזמן, גם גודל הגידול הניתן לטיפול יגדל וזמן הטיפול יתקצר", מדגיש פרופ' עטר.
קר, קר, מתקרר
את טכנולוגיית הקריואבלציה בחנקן נוזלי פיתחה בישראל חברת המכשור הרפואי IceCure Medical, המתמחה בעולמות הטיפול הזעיר-פולשני. במסגרת עבודתה של החברה פותחה טכנולוגיית ההקפאה המשתמשת בחנקן נוזלי במעגל סגור, שמאפשרת שטח הרג גדול יותר לעומת הטכנולוגיות הקודמות.
"גידול שגודלו 3 ס"מ, שהצריך בטכנולוגיה הקודמת שימוש ב-3-2 מחטים, ניתן לחסל בקריואבלציה בחנקן נוזלי עם מחט אחת", מציין אייל שמיר, מנכ"ל IceCure Medical. "התוצאה היא זמן ניווט קצר יותר, פחות סיבוכים וגם עלות יותר נמוכה. בעוד שעלות הגז המקרר בטכנולוגיה הוותיקה עשויה להגיע לכמה מאות דולרים לטיפול, עלות החנקן הנוזלי היא זניחה. וזאת עוד לפני העובדה שבאירופה ישנן מדינות שאוסרות קיום טיפול של המטופל והצוות הרפואי לצד בלוני גז בלחץ גבוה, שמחייב את בתי החולים ביצירת תשתית מורכבת ויקרה".
שמיר מספר שהחברה שמה דגש על טיפול בסרטן השד. בעולם מאובחנים כיום מעל ל-2.3 מיליון מקרי סרטן שד בשנה, ושיפור הזיהוי המוקדם של המחלה מגדיל את השוק בצורה משמעותית. "זהו הסרטן המשמעותי ביותר לנשים בעולם. כיום יותר נשים מבצעות פרוצדורות של זיהוי מוקדם. כל עוד הגידולים הם בגודל של עד 2 ס"מ, הם נחשבים לסרטן מוקדם ולא אלים, בשלביו הראשונים. עד היום הקו הראשון של טיפול בסרטן זה היה כריתת שד, או הסרה כירורגית של הגידול בניתוח בהרדמה מלאה, הגורמות לתופעות לוואי ונזק קוסמטי של השד. כיום ניתן לבצע את ההליך הזעיר-פולשני בקליניקה של רופא או במרכז יום, תוך פחות משעה. המטופלת ערה לגמרי, ותחת הרדמה מקומית בעת שמכניסים את המחט, מקפיאים את הגידול ומאוחר יותר הרקמות המתות נפלטות מהגוף דרך מערכת הלימפה. התוצאות הקוסמטיות מצוינות, אין צלקת או שינוי בגודל ובנפח השד".
כדי לבנות בסיס נתונים של מידע קליני ולהביא את הטכנולוגיה המהפכנית לידיעתה של הקהילה הרפואית, החלה IceCure Medical בניסוי הקליני ICE3 עוד ב-2015. הניסוי כולל כ-200 מטופלות ה-19 בתי חולים שונים בארצות הברית וצפוי להסתיים ב-2024. "ניסויים אונקולוגיים דורשים 5 שנות מעקב", מציין שמיר ומספר שה-FDA האמריקאי כבר הכיר בהליך הקריואבלציה של אייסקיור כטכנולוגיה פורצת דרך. בקשת אישור FDA לשימוש בו לטיפול בסרטן שד בארצות הברית כבר הוגשה. באירופה יש לפרוצדורה אישור CE, ובישראל יש לטכנולוגיה אישור שימוש של משרד הבריאות וחולות בסרטן השד מטופלות בבתי החולים בילינסון ובני ציון.
"הכוונה היא להרחיב את הטיפול למרכזים נוספים. בימים אלה אנו שוקדים על פיתוחה של טכנולוגיית קריואבלציה מתקדמת עוד יותר: מערכת חדשה עם מספר מחטים שתאפשר לטפל בגידולים גדולים יותר, או במספר גידולים במקביל. בנוסף, אנחנו שואפים להיכנס לטיפול בגידולים אחרים בעולמות בריאות האישה, דוגמת גידולים גינקולוגיים למיניהם", מבטיח שמיר.
למידע נוסף>>
לאתר>>
בשיתוף IceCure
