ב-30 השנים האחרונות חלה מהפכה דרמטית בתחום האונקולוגיה, ובכלל זה בטיפול בסרטן השד. אם בעבר סל הטיפולים התבסס בעיקר על כימותרפיה והורמונותרפיה, כיום מדובר במערך טיפולים מתוחכם שמנצל טכנולוגיות מולקולריות מתקדמות, בדיקות גנומיות, ורפואה מותאמת אישית. "אני מתרגשת מאוד מההתפתחות המדהימה ביכולת הטיפול שלנו", אומרת פרופ' תמר פרץ, אונקולוגית שד בכירה שניהלה שנים רבות את המכון האונקולוגי ע"ש שרת, ואת המרכז למחלות שד ממאירות, במרכז הרפואי הדסה. "היום אנחנו יכולים להתאים את הטיפול לפרופיל המולקולרי המדויק של מרבית הגידולים, ובכך לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה".
המעבר מטיפולים כלליים לטיפולים מדויקים ומותאמים אישית, מייצג שינוי עמוק באיכות הטיפול. עבור אלפי נשים, צעירות ומבוגרות, המהפכה הזו אינה רק מספרים או סטטיסטיקות – היא ההזדמנות להמשיך לגדל ילדים, לפתח קריירה, ובעיקר לחיות.
כיום, היכולת לזהות מוקדם את סרטן השד והסיכון לחלות בו עברה מהפכה של ממש. בדיקות גנטיות מתקדמות מאפשרות לאתר מוטציות בגנים כמו BRCA1 ו-BRCA2 שמעלות משמעותית את הסיכון לחלות.
"הבנו שחשוב למצוא קבוצות סיכון ולבנות עבורן פרוטוקול מעקב מותאם אישית. כשמגלים את הסיכון מראש, אפשר להציע תוכנית מעקב שמשפרת משמעותית את הסיכוי להחלמה", מדגישה פרופ' פרץ.
אחד הממצאים המפתיעים ביותר במחקריה של פרופ' פרץ הוא הקשר בין שנת הלידה לגיל הופעת המחלה: "גילינו שנשים עם אותו שינוי גנטי שנולדו בשנות ה-80 חולות בגיל צעיר יותר מאלה שנולדו בשנות ה-50. הדבר משנה את כל תפיסת המעקב והמניעה – אנחנו צריכים להתחיל בדיקות מוקדם יותר בנשים צעירות".
מה הוביל למסקנה שיש להרחיב את מעגל הנבדקות?
"רוב האנשים משייכים את הפגם הגנטי בעיקר לנשים אשכנזיות, אבל זו טעות. המחקרים שלנו מראים שהשכיחות של סרטן השד ושל הנטייה התורשתית לחלות, דומה מאד באוכלוסייה האשכנזית ובאוכלוסייה הלא אשכנזית. אצל הנשים ממוצא אשכנזי, חלק ניכר מהשינויים הינם בגנים BRCA1 ו-BRCA2, בעוד שבאוכלוסיות הלא אשכנזיות עיקר השינויים הינם בגנים אחרים.כיום בסל הבריאות, הבדיקות לאבחון מוקדם נמצאות רק עבור האוכלוסייה האשכנזית. אמנם, לסל הבריאות 2025 הוכנסה בדיקת BRCA לנשים ממוצא אתיופי, אך עדיין קיימת אוכלוסייה נרחבת שעבורה אין בדיקות בסל הבריאות, וכפועל יוצא אין גם בדיקות לאבחון מוקדם באוכלוסייה זו".
הממצא על הקשר בין גנטיקה וגיל משנה את הגישה הטיפולית?
"זה שינה את כל הגישה שלנו לגבי מי נמצאת בסיכון ומתי. היום אנחנו יודעים שלא מספיק להסתכל רק על ההיסטוריה המשפחתית – צריך לקחת בחשבון גם את הגיל ואת הרקע הגנטי המלא. זה מאפשר לנו לזהות נשים שבעבר לא היו נכנסות לקבוצת הסיכון המסורתית".
שינוי תפיסתי מהותי בטיפול בסרטן השד הוא הרפואה המותאמת אישית. "מעבר להתקדמות הטכנולוגית אנחנו מבינים היום שהמטופלת אינה רק המחלה, אלא אדם שלם – עם משפחה, קריירה, חלומות, ובמקרה של סרטן – גם הרבה פחדים".
גישה זו מאפשרת להתאים את הטיפול לא רק למאפייני הגידול, אלא גם לנסיבות החיים של כל מטופלת.
בזכות הטכנולוגיות המולקולריות המתקדמות, ניתן כיום לזהות את המאפיינים הייחודיים של כל גידול ולהתאים את הטיפול בהתאם. טיפולים חדשניים, כמו טיפולים הורמונליים, אימונותרפיה וטיפולים ביולוגיים ממוקדים, ושילוב ביניהם, מאפשרים להתמודד עם הגידול בדיוק רב, ולהביא שיפור בסיכויי ההחלמה, תוך צמצום תופעות הלוואי ושמירה על איכות החיים של המטופלות.
כיצד משפיעה הגישה המותאמת אישית על הטיפול בנשים צעירות?
"במקרה של מטופלת צעירה, למשל, אנחנו מתכננים את הטיפול תוך התחשבות בשמירה על פוריות ובהשפעה על המשפחה. זה יכול להשפיע על סוג הטיפול, על העיתוי שלו, ועל האמצעים הנלווים שאנחנו מציעים למטופלת. אנו מציעים היום שימור פוריות לכל מטופלת צעירה, לפני תחילת הטיפול האונקולוגיה. קיימת הבנה ששימור הפוריות, תוך דחייה קלה של הטיפול האונקולוגי איננה פוגעת ביעילות הטיפול, אך הינה בעלת השפעה עצומה על הפן הנפשי והאמוציונלי של ההתמודדות של המטופלת ומשפחתה עם הטיפול האונקולוגי. היכולת כיום בעזרת מכשיר מיוחד הקרוי כובע קרח, למנוע או להקטין נשירת שיער, בחלק מהטיפולים, משפיעה אף היא על בחירת הטיפול האונקולוגי".
מה השתנה ביכולת להתאים טיפול?
"היום אנחנו יכולים לזהות מסלולים מולקולריים ספציפיים שמעורבים בהתפתחות הגידול. זה מאפשר לנו לבחור טיפולים ממוקדים שפועלים בדיוק על המסלולים האלה. בעבר היינו נותנים את אותו טיפול לכולן – היום כל מטופלת מקבלת את השילוב המדויק שמתאים לה, מה שמשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה וגם מפחית תופעות לוואי. בנוסף, קיימות כיום בדיקות מולקולריות המזהות תת סוגים ספציפיים של הגידול, ועל פי תת הסוגים להמליץ על סוג הטיפול ולעיתים גם על משך הטיפול. על רקע זה, קיימת מגמה של דה-אסקלציה, כלומר, זיהוי מצבים בהם ניתן להקטין את עוצמת הטיפול".
למרות ההתקדמות המשמעותית בטיפול בסרטן השד, האתגרים עדיין רבים. אחד המשמעותיים שבהם הוא הטיפול במחלה גרורתית, שם היכולת לרפא עדיין מוגבלת. "עם כל ההתקדמות שהשגנו, אני מרגישה אכזבה מסוימת. הדבר מתסכל, אבל גם דוחף אותנו להמשיך במחקר ובפיתוח טיפולים חדשים", מודה פרופ' פרץ.
מהם כיווני המחקר החדשים?
"אחד הנושאים המרתקים שאנחנו חוקרים הוא טוקסיות מטבולית – הקשר בין עודף משקל והשפעותיו על התפתחות סרטן השד והסיכוי לריפוי. לא מדובר רק בעודף משקל, אלא כל מה שנלווה אליו מבחינה מטבולית", מדגישה פרופ' פרץ.
האוניברסיטה העברית מובילה גישה חדשנית בתחום הפסיכו-אונקולוגיה. מחקרים מראים שתמיכה נפשית מותאמת אישית משפיעה משמעותית על איכות החיים והתמודדות המטופלות עם המחלה.
"מניסיון של שנים הבנו את החשיבות הקריטית של שלב הפרידה והליווי המשפחתי שמשפיע לא רק על המטופלת, אלא על כל המשפחה, ובמיוחד על הילדים, שלעתים נושאים את הטראומה הזו כל החיים".
כיצד את רואה את עתיד הטיפול בסרטן השד?
"כשאני מביטה קדימה, אני רואה עולם שבו אף אישה לא נופלת בין הכיסאות. במשך 30 שנה ראיתי איך כל התקדמות קטנה מצילה חיים של אימהות, בנות, אחיות. החזון שלי הוא להגיע למצב שבו כל אישה, בכל גיל ומכל רקע, תקבל את הטיפול המיטבי – לא רק מבחינה רפואית, אלא גם מבחינה אנושית. אנחנו כבר בדרך לשם, עם כלים חדשים שמשלבים את כל מה שלמדנו, מהרמה המולקולרית ועד לתמיכה הנפשית".
פרופ' פרץ מדגישה את החשיבות של שילוב מצוינות מדעית ורפואית עם חמלה ואנושיות. "זה לא מותרות ברפואה. חמלה ואנושיות הן חלק בלתי נפרד מהטיפול. ההתקדמות הטכנולוגית המרשימה – מבדיקות גנטיות ועד טיפולים מותאמים אישית, יוצרת תקווה אמתית עבור נשים המתמודדות עם סרטן השד, אך היא גם מזכירה את חשיבות המודעות ואבחון מוקדם, שיכולים להציל חיים".
