הטיפול במחלות סרטן בישראל, כמו בעולם כולו, התבסס בעבר על גישות אוניברסליות: כימותרפיה, הקרנות, ניתוחים, ולעיתים ניסיונות בטיפולים ביולוגיים מתקדמים. אלא שגישות אלה, הותירו חולים רבים ללא מענה מתאים, שכן, עבור חלק מהמטופלים הטיפולים הדגימו יעילות ועבור אחרים לא סייעו כלל.
במכון סמואלי למחקר וחדשנות בסרטן שבמרכז הרפואי בילינסון, מציגים גישה חדשה לחלוטין לטיפול במחלה. במקום להסתמך על פתרונות גנריים, המכון מתמקד בפיתוח טיפולים מותאמים אישית, המנצלים את המערכת החיסונית של החולה עצמו, את המידע הגנטי שלו, ואת מאגרי הנתונים העצומים של מרכז דוידוף לטובת פיתוח וייצור טיפולים תאיים פורצי דרך, מודלים חישוביים מבוססי בינה מלאכותית, ויצירת פלטפורמות חדשניות המאפשרות להעמיק את המחקר הקליני.
"ייעודו של מכון סמואלי הינו הובלת מחקר מדעי ופיתוח כיווני פעולה וטיפולים חדשניים, כשהמטרה הינה ליצור אימפקט מהותי בעולם רפואת הסרטן", אומר אבנר פז-צוק, מנכ"ל המכון. באמצעות שילוב בין מדע, טכנולוגיה וחדשנות, המכון מצטרף לשורת המוסדות המובילים בעולם וממצב את ישראל כמרכז עולמי של מצוינות אונקולוגית.
"סרטן הוא כותרת אחת לכמות אדירה של מחלות", מסביר פרופ' גל מרקל, מנהל מרכז דוידוף לטיפול וחקר הסרטן. "בעבר, חילקנו את המחלה לקטגוריות לפי האיבר שממנו היא הגיעה, אבל היום אנחנו מבינים שזה לא מספיק".
לדברי פרופ' מרקל, טיפול יעיל מחייב הבנה עמוקה של מכלול גורמים: מאפייני הגידול, הגנטיקה שלו, החלבונים המעורבים, וכן הפיזיולוגיה של המטופל, מחלות הרקע שלו, גילו ומצבו הכללי.
אולם גם נתונים אלה אינם מספיקים. "אנחנו חייבים להביא בחשבון אלמנטים מעבר לרפואה הקלאסית", מוסיף פרופ' מרקל. "צריך להתייחס להיבטים הפסיכו-סוציאליים, להתנהגות, לסביבה של המטופל ומשפחתו ואפילו לאמונותיו. רק כך נוכל באמת לפרוץ את הפרדיגמה הטיפולית הקיימת", מדגיש פרופ' מרקל.
הגישה הזו מציבה אתגר משמעותי: כדי לטפל בסרטן באופן מותאם אישית, יש צורך לא רק במומחיות אונקולוגית, אלא גם בגישה חדשנית לניהול מידע ביולוגי, פיתוח טיפולים חדשים והתאמה פרטנית של פרוטוקולים רפואיים. זהו בדיוק היסוד שעליו מתבסס מכון סמואלי: לא רק היכולת המרשימה לפתח טיפולים חדשים, אלא גם הבנה לעומק מה הופך כל מטופל לשונה ולנצל את המידע הזה להתאמה אישית מדויקת.
תוך 7 חודשים בלבד, מכון סמואלי הצליח להקים מעבדות נקיות מתקדמות בסטנדרטים הגבוהים בעולם ולקבל את אישור משרד הבריאות לייצור טיפולים תאיים קליניים. מדובר בפרק זמן קצר במיוחד ביחס למעבדות דומות בעולם, מצב שאפשר למכון להתחיל לפתח וליישם טיפולים פורצי דרך במהירות שיא.
אחד ההישגים המרכזיים הוא פיתוח טיפולי CAR-T ראשונים בישראל. מדובר בטיפול תאִי שבו תאי T ממערכת החיסון של המטופל עצמו עוברים הנדסה גנטית כך שיוכלו לזהות ולהשמיד תאים סרטניים.
מה הופך את הטיפולים האלה למהפכניים?
"CAR-T מאפשר למערכת החיסון של המטופל לזהות את הגידול ולהשמיד אותו באופן ממוקד. העובדה שאנחנו מייצרים את הטיפול כאן בישראל, במקום לשלוח חולים לחו"ל, מקצרת משמעותית את זמני ההמתנה וגורמת לטיפול להיות נגיש יותר", מסביר פרופ' מרקל.
בנוסף, המכון מפתח טיפול תאִי מתקדם לגידולים מוצקים, שהם אתגר משמעותי יותר ממחלות המטו-אונקולוגיות. בגידולים מסוג זה, מערכת החיסון מתקשה לזהות את הגידול, ולכן הטיפול החדש מתמקד בשיפור יכולת הזיהוי של התאים המהונדסים, כך שיוכלו להילחם בגידולים עמידים יותר.
פז-צוק: "אנחנו לוקחים דגימת דם מהמטופל ומבודדים ממנה את תאי ה-T. התאים עוברים הנדסה גנטית כדי להגביר את היכולת שלהם לזהות ולתקוף את הגידול הסרטני. לאחר מכן הם עוברים תהליך של ריבוי והחזרה לגוף המטופל, כאשר כל זה מתבצע כאן במעבדות המכון".
הרפואה מתקדמת לכיוון שבו החלטות טיפוליות אינן מתבססות רק על ניסיון רפואי, אלא גם על ניתוח חכם של מידע רפואי בהיקפים עצומים. מכון סמואלי ממנף את היתרון הייחודי של בית חולים בילינסון – מרכז-על רפואי – לצד מאגרי הנתונים של שירותי בריאות כללית, קופת החולים הגדולה במדינה. המשמעות: גישה למידע רפואי של יותר מחמישה מיליון מטופלים, המאגר השני בגודלו בעולם של תיקים רפואיים אלקטרוניים.
כיצד הגישה למאגר נתונים כזה משנה את היכולת שלכם להבין מחלות?
"היתרון הגדול הוא שאנחנו יכולים לעקוב אחרי מטופלים מיום לידתם ועד היום, זה מאפשר לנו לזהות דפוסים שבלתי אפשרי לראות בדרך אחרת. למשל, בפרויקט שחמת הכבד, זיהינו שמתוך כ-300,000 חולי כבד שומני ממבוטחי כללית, כ-2,000 איש בשנה מפתחים מחלות קשות", מסביר פז-צוק.
פרויקט "שחמת הכבד" הוא דוגמה מובהקת ליישום המודל הזה. המכון פיתח,בשיתוף עמותת KI, מערכת מבוססת בינה מלאכותית שמסוגלת לזהות מי נמצא בסיכון גבוה לפתח מחלות כבד קשות שנתיים לפני הופעת הסימפטומים. "המודל מצליח לנבא בדיוק של 90% מי מבעלי הכבד השומני עלול לפתח שחמת של הכבד. הדבר מאפשר בשלב מאד מוקדם למקד את המשאבים הבדיקות והמעקב במי שבאמת זקוק להם".
מהם ההיבטים הקליניים בהם השינוי מורגש במיוחד?
"בעבר חיכינו שהמחלה תתפרץ. לעומת זאת, היום אנחנו יכולים לזהות קבוצות סיכון מראש ולהתאים להן פרוטוקול מעקב אישי. בעבר, ההחלטות הטיפוליות התבססו על ניסיון. בזכות הנגישות של נתונים מאלפי מקרים דומים ובזכות יכולות של בינה מלאכותית מתקדמת, ניתן יהיה להתאים טיפול בצורה חכמה ומדויקת יותר", מדגיש פרופ' מרקל.
הדרך שבה המכון ומעבדות סמואלי פועלים נחשבת למהפכנית. "במעבדות מחקר מתקדמות באוניברסיטאות", מספר פרופ' מרקל, "אפשר להגיע להבנה עמוקה מאוד של מנגנוני המחלה, אבל שם אין קשר ישיר למטופלים עצמם, אין מי שיראה את החולה שממנו נלקח הגידול. במכונים קליניים, הרופאים והאחיות מספקים טיפול מצוין, אולם לרוב נשארים ברמת השטח, בלי להעמיק לתוך המחקר. כדי להוביל שינוי אמיתי ברפואה, צריך לשלב בין שני העולמות – וזה בדיוק מה שאנחנו עושים כאן".
כיצד הדבר משנה את האופן שבו אתם מפתחים טיפולים?
פז-צוק: "אנחנו לא סטארטאפ שמפתח פתרון ומחפש איך להכניס אותו למערכת הבריאות. אנחנו עובדים בתוך המערכת, עם הרופאים, עם החולים, עם הנתונים האמיתיים. זה מאפשר לנו לפתח פתרונות, לבצע ניסויים וליישמם בשטח, לא רק במעבדה".
והכל נעשה בקצב שנחשב למסחרר בעולם הרפואה. איך עושים את זה?
פרופ' מרקל: "הצלחנו ליצור מודל שבו המחקר והקליניקה משולבים באופן מלא. כשרופא נתקל בצורך או באתגר רפואי בשטח, החוקרים נמצאים שם כדי לפתח ביחד עימו את הפתרון. מצד שני, החוקרים יוזמים ומפתחים טיפולים ויכולות חדשות תוך כדי שיח מתמיד עם הצוותים הקליניים כבר מהשלב הראשון. זה מקצר משמעותית את הדרך מרעיון ליישום".
המודל הזה גם מאפשר לצמצם משמעותית את החסמים הבירוקרטיים. "בגלל שאנחנו חלק מהמערכת, אנחנו יכולים להטמיע פתרונות בקצב שיא. אישורים שבדרך כלל לוקחים שנה-שנתיים, אנחנו משיגים בחודשים ספורים", מוסיף פז-צוק.
זה לא רק עניין של יעילות – זו גם אחריות. "כשמפתחים טיפול", מבהיר פרופ' מרקל, "חייבים להבין את כל ההיבטים, מהביולוגיה המולקולרית ועד להשפעתו על חיי המטופלים. רק שילוב מלא בין מדע, קליניקה וקהילה יוכל לשנות את פני הרפואה באמת".
את המהפכה בטיפול בסרטן במרכז דוידוף הניעה תרומה חסרת תקדים של ד"ר הנרי סמואלי, מייסד ויו"ר ברודקום, וד"ר סוזן סמואלי רעייתו שעוסקת במיזמים חברתיים, רפואיים ופילנתרופיה. בני הזוג הציבו תנאי ייחודי לתרומתם: הכסף לא יושקע בבניינים, אלא יוקדש רובו לטכנולוגיה, אנשים ומחקר.
"בפגישה הראשונה איתם", משחזר פז-צוק, "השניים הציגו לנו חזון ברור – לראות שמישראל יוצאים דברים חיוביים שמשפיעים לטובה על בני אדם ברחבי העולם. המוטו שלהם: 'כי מציון תצא תרופה'. מבחינתם, זה חלק מהמאבק באנטישמיות – להמחיש את התרומה המשמעותית של ישראל לאנושות כולה".
"ד"ר הנרי סמואלי הציב לנו מדד אחד להצלחה, והוא גאוני בפשטותו", אומר פרופ' מרקל. "ההצלחה תימדד בכך שמקומות אחרים יאמצו את הטכנולוגיות והגישות שאנחנו מפתחים. כלומר אנחנו לא נמדדים על פרסומים מדעיים או מחקרים על הנייר, אלא על השפעה אמיתית בעולם הרפואה".
נשמע כמו משימה מורכבת, בימים אלה, כשאנחנו שומעים על רצון להחרים רופאים ישראלים או לטשטש את חלקם במחקרים.
"לכן דווקא בתקופה כזו, יש חשיבות אדירה לכך שישראל תמשיך להוביל בחדשנות רפואית. הרפואה והמדע חוצים גבולות, ומה שאנחנו עושים כאן יכול להציל חיים בכל מקום בעולם", מדגיש פרופ' מרקל.
במכון סמואלי מתמקדים כעת בהפיכת הפריצות המחקריות שלהם לטיפולים רפואיים זמינים. "עד סוף 2025", אומר פז-צוק, "יהיו לנו שלושה מוצרים אימונותרפיים חדשניים שיאפשרו טיפול במספר מחלות סרטן, בתחילת 2026 נשלים ניסויים במוצר חדשני ייחודי שרשמנו עליו פטנט, ונהיה על סף ניסוי קליני בבני אדם".
"אנחנו כבר עובדים על הדור הבא של טיפולים תאיים בגישות שטרם נחקרו עד היום וגאים במקוריות ובתעוזה של החוקרים שלנו. אנו סבורים שבטווח של שנים מועטות נוכל לבחון פיתוחים חדשניים אלו במסגרת מחקרים קליניים, ומקווים שיניבו תוצאות שימשיכו לדחוף קדימה את הטיפול בגידולים מוצקים", אומר פרופ' מרקל בגאווה.
החדשנות שמובילות מעבדות סמואלי משנה לא רק את אופי המחקר, אלא גם את גבולות הטיפול בסרטן. "אנחנו לא מוגבלים לסוג מסוים של סרטן. הגישה שלנו בנויה כך שהיא תוכל להתאים לכל חולה ולכל גידול, בין אם זה סרטן המוח או סרטן השד, סרטן המעי או מלנומה, ולשלב את מיטב הטכנולוגיות בהתאם", מבטיח פרופ' מרקל.
השילוב בין מחקר מתקדם, בינה מלאכותית וקליניקה יצר מערכת שבה הדרך מהתגלית המדעית אל מיטת החולה קצרה מאי פעם. עבור חולים רבים, המשמעות היא תקווה מוחשית: טיפולים מדויקים יותר שמגיעים אליהם במהירות. זה לא רק שינוי בגישה, זו מציאות חדשה שבה הרפואה אינה רודפת אחרי המחלה, אלא מקדימה אותה – ומצילה חיים.
לאתר >>> בילינסון
בשיתוף בילינסון
