כ-3,000 ישראלים מאובחנים מדי שנה בסרטן ריאה. רובם יגלו את המחלה בשלב מתקדם, כשהגידול כבר שלח גרורות והסיכוי להחלמה נמוך.
"זהו פרדוקס טרגי", אומר ד"ר אריאל רוקח, מנהל יחידת הטיפול הנשימתי במרכז הרפואי שערי צדק. לדבריו, סרטן הריאה ניתן למניעה ולגילוי מוקדם ובמקביל הסרטן הקטלני ביותר בעולם המערבי.
בדיקת סקר באמצעות CT במינון קרינה נמוך מאפשרת אבחון כאשר המחלה נמצאת בשלביה המוקדמים וכשהסרטן ניתן לריפוי, לפני שהפך למפושט מקומית או גרורתי. מחקרים הראו שהבדיקה מפחיתה את התמותה הכוללת בכ-20%. בישראל, פיילוט חדשני כבר הוביל לגילוי מוקדם של עשרות חולים. בימים האחרונים ועדת סל הבריאות החליטה להכליל את הבדיקה עבור אוכלוסייה בסיכון, גברים ונשים בגילים 65-74 (כולל) עם רקע של 20 שנות קופסה ומעלה, המעשנים בפועל או שהפסיקו לעשן בטווח של עד 15 שנה. על פי סל הבריאות החדש את הבדיקה יש לבצע אחת לשנתיים ובמקרה שהבדיקה אינה תקינה - אחת לשנה.
ד"ר רוקח נתקל כמעט מדי יום בהשלכות הקשות של גילוי מאוחר. כמומחה למחלות ריאה, הוא פועל זה שנים לקידום בדיקות סקר לאבחון מוקדם של סרטן ריאה. "זה הבדל משמעותי - כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, כשהגידול עדיין קטן ולא התפשט, סיכויי ההחלמה גבוהים. אך ברוב המקרים, האבחון קורה בשלב מאוחר והסיכוי לריפוי פוחת".
מדוע רוב המקרים מתגלים מאוחר?
"סרטן ריאה בשלביו המוקדמים לא גורם לתסמינים או לכאב. רק כשהגידול מגיע לנפח גדול והוא מתפשט לאיברים נוספים, מופיעים תסמינים כמו קוצר נשימה, שיעול דמי, ירידה במשקל וכאבים בחזה. בשלב הזה כבר לא ניתן לתת טיפול שיביא להחלמה מלאה, והסיכוי לריפוי נמוך יחסית".
הנתונים מדברים בעד עצמם: כ-80% ממקרי התחלואה בסרטן הריאה מתגלים בשלב מתקדם. בישראל, כ-2,000 בני אדם מתים מדי שנה מהמחלה, כ-2,000 משפחות בכל שנה חוות אובדן שבחלק מהמקרים היה ניתן היה למנוע. "מטריד במיוחד, שאנחנו יודעים שבמקרים מסוימים אפשר היה לחסוך מצב זה", מדגיש ד"ר רוקח.
האם יש דרך לזהות את המחלה לפני הופעת התסמינים?
"בדיוק לשם כך פותחה בדיקת הסקר. היא מאפשרת לנו לגלות קשריות ממאירות קטנות בריאות, עוד לפני שהגידול מתפשט. כשאנחנו מבצעים גילוי מוקדם, אנחנו הופכים את הקערה על פיה: במקום 20% גילוי מוקדם ו-80% מאוחר, אנחנו מגיעים למצב שכ-70% מהגידולים מאובחנים בשלב מוקדם המאפשר ריפוי".
בדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן הריאה מיועדת לקבוצה מוגדרת באוכלוסייה: גברים ונשים בגילי 50-80 שמעשנים כיום או שהפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות, ובעלי היסטוריית עישון של 20 "שנות קופסה" לפחות.
"שנות קופסה מחושבות באופן הבא: מספר שנות העישון כפול מספר חפיסות ליום. למשל, מי שעישן חפיסה ביום במשך 20 שנה, או שתי חפיסות במשך עשר שנים - שניהם מגיעים ל-20 שנות קופסה".
האם אין חשש מחשיפה לקרינה בבדיקת CT?
"זו שאלה חשובה. בעבר רמות הקרינה היו גבוהות, אולם היום, במכשירים המודרניים, מדובר בקרינה נמוכה מאוד - שוות ערך לשלושה צילומי חזה רגילים ואף פחות מכך. לשם המחשה, כמות הקרינה בבדיקת הסקר דומה לזו שאנו נחשפים אליה בטיסה הלוך ושוב לארצות הברית. היתרון של CT הוא ביכולת לזהות גידולים קטנים שצילום רנטגן רגיל פשוט מפספס".
מחקרים בינלאומיים הראו שבדיקת הסקר הזו מצילת חיים אפילו יותר מבדיקות סקר אחרות כמו ממוגרפיה או קולונוסקופיה. "אבל חשוב להבין שזו לא סתם עוד בדיקה", מבהיר ד"ר רוקח.
מה הכוונה?
"מעבר ליכולת לזהות ממצא חריג, צריך מערך שלם שיודע לאבחן ולטפל: רדיולוגים מיומנים, רופאי ריאות מנוסים, אונקולוגים, מומחים לרפואה גרעינית, כירורגים חזה ועוד. אופן הטיפול בחולה שאובחן עם סרטן ריאה מצריך עבודה משותפת של צוות רופאים מומחים ממספר תחומים שמתכנסים לדיון משותף על ההחלטה הטיפולית. זו בדיוק הסיבה שמשרד הבריאות הקים את תוכנית תיג"ר (תוכנית יישומית לגילוי מוקדם של סרטן ריאה) - כדי לבדוק את התשתית הקיימת במדינת ישראל ולשפר את היכולת האבחנתית והטיפולית בצורה מובנית ומסודרת. כך שהתוכנית, לא רק מציעה גילוי מוקדם אלא גם מבטיחה טיפול מיטבי מרגע האבחון".
תוכנית תיג"ר נולדה מתוך הבנה שלא מספיק רק להכניס בדיקת סקר חדשה למערכת, צריך לבנות תשתית שלמה שתתמוך בה. "ניסו להגיש את הבדיקה לסל כבר ב-2019", משחזר ד"ר רוקח, "אבל תמיד עלתה השאלה - האם מערכת הבריאות בישראל באמת ערוכה לכך".
מה היו האתגרים העיקריים?
"היו כאלה שטענו שאין מספיק רדיולוגים שיודעים לקרוא את הבדיקות, או שאין מספיק מכונים שיכולים לבצע אותן. אחרים אמרו שהשכיחות של סרטן ריאות בישראל נמוכה ביחס לעולם המערבי, אז אולי הבדיקה פחות רלוונטית כאן. לכן הוחלט לעשות פיילוט - להוכיח שהמערכת יכולה להתמודד וגם לבדוק את היעילות בפועל".
הפיילוט תוכנן בקפידה: משרד הבריאות הקצה לכל קופה מכסת נבדקים בהתאם לשיעור המבוטחים בכל קופה מכלל אוכלוסיית המדינה .כל קופת חולים בחרה מספר מרפאות המייצגות את האוכלוסייה שלה, תוך התייחסות למיקום גיאוגרפי ולמאפיינים דמוגרפיים. התוצאות היו מעודדות: במקומות בהם הפיילוט תוכנן בקפידה שיעור ההיענות היה סביב 30% - גבוה משמעותית מהמקובל בעולם, ואחוז גילוי של כ-1.2% מקרי סרטן, מעט נמוך יותר ממה שנמצא במחקרים בינלאומיים.
מהי המשמעות של נתונים אלה?
"המספרים מעודדים. מתוך כ-5,400 נבדקים, התגלו כ-70 חולי סרטן ריאה, כשרובם בשלבים מוקדמים. סביר שבזכות הפיילוט חייהם של כמה עשרות בני אדם ניצלו. אם הבדיקה הייתה מוכנסת לסל הבריאות באופן מלא והיו מבצעים אותה כ-50,000 נבדקים בשנה, היה ניתן להציל מאות אנשים, מאות משפחות שלא יצטרכו להתמודד עם אובדן, וזו בעיניי ההצלחה הגדולה ביותר".
אחד המקרים הראשונים בפיילוט היה מעשן כבד, שהגיע לבדיקה מתוך סקרנות. "הוא היה בין עשרת הנבדקים הראשונים של התוכנית", נזכר ד"ר רוקח. "גילינו אצלו גידול ממאיר בשלב מוקדם. הוא עבר ניתוח, והיום, כשנתיים אחרי, אין שום עדות למחלה. אם הוא לא היה נופל בהגרלה של הפיילוט, סביר להניח שהיינו מגלים את הגידול כשכבר היה מאוחר מדי והמחלה שלו הייתה מפושטת וגרורתית".
כיצד הגיב המטופל לבשורה?
"בהתחלה הוא היה בהלם, כמובן. אבל הוא הבין מיד את המזל שהיה לו. היום הוא תולה זאת בי, למרות שאני מסביר לו שזה לא אני - זו התוכנית שהצילה את חייו". חייו של אותו מטופל ניצלו משום שהיה במקום הנכון בזמן הנכון. אולם גילוי מוקדם של סרטן ריאה לא צריך להיות עניין של מזל. "אנחנו יודעים לזהות בדיוק את קבוצת הסיכון", מסכם ד"ר רוקח. "הבדיקה עובדת. השאלה היא רק אם נדע לקבל את ההחלטה הנכונה ולהפוך אותה לזמינה לכל מי שזקוק לה. צריך לזכור שמאחורי כל המספרים והסטטיסטיקות, מדובר בחיים שאפשר להציל. אני מברך על כך שהבדיקה הוכנסה לסל. מיצר על כך שרק באופן חלקי. מקווה שמערכת הבריאות תוכיח שוב את יעילות הבדיקה בהצלת חיים ובשנת 2026 תוכנס לסל באופן מלא.
במקביל צריך לזכור שהרפואה הטובה ביותר היא הרפואה המונעת. תוכניות קפדניות שימנעו התחלת עישון ויעודדו גמילה מעישון יוכלו להציל חיים רבים.
לאתר >>> אסטרהזניקה
בחסות חברת אסטרהזניקה (כחלק ממיזם לאנגאמבישן)
