מכשיר ההדמיה האופטי (OCT) מהווה כלי חשוב באבחון ובטיפול במחלות רשתית, כגון ניוון מקולרי התלוי בגיל. ניוון מקולרי הינו מחלה פרוגרסיבית הגורמת לאבדן ראייה חמור ואחראית על כ-8.7% ממקרי העיוורון בעולם מעל גיל 60. בשלב ה"רטוב" של המחלה, ישנו תהליך המתאפיין בצמיחתם של כלי דם חדשים ולא תקינים סביב אזור המקולה (אזור במרכז הרשתית האחראי על חדות הראייה המרכזית), הגורם לבצקת, היווצרות רקמת צלקת, והדרדרות בחדות הראייה.
הטיפול הקיים בניוון מקולרי מצריך משטר קפדני של הזרקות תוך עיניות המתבצעות לרוב אחת לחודש וגורמות לתופעות לוואי, כאבים וכן לעומס כלכלי ופסיכולוגי, הן על החולה והן על משפחתו, כמו גם על המערכת הרפואית. מטרת ההזרקות היא לעצור את התהליך הפתולוגי של צמיחת כלי דם חדשים, הנגרם עקב פעילותו של חלבון הנקרא VEGF. טיפול זה כרוך באתגרים רבים הנצבים בפני הרופא, המטופל ובני משפחתו: אבחון מוקדם וניהול המחלה מחייבים תהליך קבלת החלטות מהיר ופרואקטיבי. בנוסף, על הרופא המטפל להתאים את הטיפול לצרכיו האישיים של כל מטופל, לדוגמה עיתוי ההזרקה, תרופה ספציפית בה נכון להשתמש ותדירות ההזרקות. החלטות אלה מבוססות על בדיקת חדות ראייה וצילומי OCT המראים את מצב הנוזל בתוך הרשתית.
כדי למקסם את הטיפול יש צורך בביקורים תכופים במרפאה והדבר כרוך בעומס על המטופל ומשפחתו מכמה בחינות: פסיכולוגית, כלכלית, לוגיסטית וכו'. אי הקפדה על טיפול קפדני שכזה עלול לגרור לתוצאות לא רצויות מבחינת חדות הראייה, הנגרמות מחוסר התמדה והיענות לטיפול כנדרש. אותם מטופלים אשר אין ביכולתם להקפיד על משטר הזרקות קפדני עלולים לסבול מהדרדרות חמורה בראייה ואף לסבול מעיוורון.
OCT בבית
בשנים האחרונות, פותח מכשיר OCT ביתי המאפשר ניטור עצמי של החולים ללא עזרה. המכשיר משלב בתוכו אלגוריתם מבוסס ענן עם יכולות של בינה מלאכותית, המעבד את תוצאות הסריקה הביתית. ביכולתו של אלגוריתם זה הנקרא NOA (NOTAL OCT Analyzer) לזהות, לכמת ולמקם את הנוזלים התת רשתיים והתוך רשתיים בכל נקודת זמן רצויה ולא רק בנקודת זמן ספציפית- בעת בקור במרפאה.
בנוסף, האלגוריתם מסוגל לנתח ולהראות את המינימום והמקסימום של הצטברות הנוזלים ברשתית, בין טיפולים, ומתי ישנה רגרסיה או התקדמות בכמות הנוזל. באופן זה ניתן לתמוך בתהליך קבלת החלטות קליניות: הרופא המטפל יודע מתי יש צורך בהזרקה נוספת, היכן הצטברו נוזלים בהם צריך לטפל, ובאיזו נקודת זמן ניתן לרווח את הטיפול ולמנוע ביקור מיותר במרפאה. מטרתו העיקרית של המכשיר היא שהמטופל יבצע הדמיה באופן עצמאי ורציף בסביבה הביתית הנוחה לו. ברגע שהאלגוריתם מזהה איזשהו סממן פתולוגי, נשלחת התראה לרופא ובאופן זה מתאפשרת קבלת החלטות פרואקטיבית ומותאמת אישית לצרכיו של כל מטופל.
עדויות ממחקרים
מחקר פרוספקטיבי בדק את רמת הדיוק של מכשיר ה-OCT הביתי יחד עם יכולתו של המטופל לבצע את ההדמיה באופן עצמאי. מחקר זה כלל 333 מטופלים, כאשר 91% הפגינו יכולת בצוע הדמיה ללא עזרתו של טכנאי. המחקר הדגים קורלציה גבוהה בין הערכתו של הקלינאי את מצב הנוזל ברשתית לבין האנליזה של האלגוריתם מבחינת זיהוי, כימות ומיקום הנוזל ברשתית.
מחקר נוסף כלל מטופלים אשר התקינו את המכשיר באופן עצמאי ובצעו את ההדמיה ללא עזרת טכנאי. 95% מהצילומים שבוצעו היו באיכות מספקת על מנת לזהות ולכמת את הנוזלים. בנוסף, נבדקה היענותם של המטופלים לבדיקה: הם בצעו הדמיה זו בממוצע של 5.8 פעמים בשבוע וזאת על מנת לוודא שאין התקדמות במחלה. כאשר אותר סממן פתולוגי הדבר הביא לטיפול מידי. המטופלים נתבקשו להעריך את מידת הנוחות והשימושיות של המכשיר במשך שלושה חודשים. זמן הצילום הממוצע ארך כ-40 שניות, כאשר 97% מהמטופלים הצליחו לבצע את ההדמיה באיכות טובה. כמו כן, מרביתם ענו כי המכשיר ידידותי ונוח לשימוש. 93% מהצילומים נמצאו איכותיים דיו ונותחו ע"י האלגוריתם. לאחר מכן, נערכה השוואה בין הערכתם של מומחי רשתית את מצב הנוזל לבין הניתוח שערך האלגוריתם: נמצא כי ישנה רמת הסכמה של 92% בין מומחי הרשתית לאלגוריתם, כאשר במקרה בו חלה חוסר הסכמה בין השניים, היו מעט מאוד נוזלים ברשתית.
לסכום, הטיפול הקיים בניוון מקולרי בשלב ה"רטוב" הינו אפקטיבי אך כורך בתוכו מעמסה רבה על החולה ועל מערכת הבריאות, הכולל גם מעמסה כלכלית. אחד האתגרים העיקריים בטיפול במחלה זו הוא מציאת העיתוי להזרקה ותדירות ההזרקות הנדרשת על מנת להגיע לתוצאה הרצויה. כאן יש שונות ניכרת בין המטופלים ועל כן יש להתאים את הטיפול לצרכיו האישיים של המטופל. חוסר הדיוק הנמצא במודל הסטנדרטי הטיפולי, עלול להוביל לתדירות הזרקות תכופה מדי או לחילופין לתדירות נמוכה אשר מובילה לאבדן בראייה. המערכת נמצאת עכשיו בשלב מתקדם של ניסויים רגולטוריים לקראת אישור על ידי ה-FDA בארה"ב. השימוש ב-OCT ביתי ובמערכת הבינה המלאכותית, יאפשר לכל אחד ואחת לבצע ניטור ומעקב עצמאיים אחר המחלה, ולרופא המטפל להתאים באופן אישי את המודל הטיפולי בהתאם לצרכים האינדיבידואליים של החולה ובכך מהווה פריצת דרך לטיפול במחלה.
פרופ' ענת לבנשטיין היא מנהלת מערך העיניים, איכילוב פרופ' מיכאלה גולדשטיין היא מנהלת יחידת רשתית, מערך העיניים, איכילוב
בשיתוף מערך העיניים, איכילוב
