אם נראה לכם שיותר ילדים מרכיבים היום משקפיים, בהשוואה לעבר, אתם לא טועים. קוצר ראייה נמצא בעלייה בכל העולם. כמעט 50% מהצעירים באירופה ו-90%-80% מהצעירים בערים במזרח אסיה סובלים מקוצר ראייה. ככל שקוצר הראייה מופיע בגיל צעיר יותר, הסיכון שיהיה גבוה יותר עולה. קוצר ראייה גבוה נובע לרוב מהתארכות של גלגל העין, כך שהאור הנשבר בקרנית ובעדשה מתרכז לפני הרשתית במקום עליה. ככל שהעין ארוכה יותר, קוצר הראייה גבוה יותר. מעבר לאי הנוחות והתלות במשקפיים, קוצר ראייה גבוה מאד, גם קשור לסיכונים עתידיים לבעיות מבניות ברשתית ולסיכון למחלת גלאוקומה שעלולות לסכן את הראייה. לשיעור קוצר ראייה גבוה יש גם היבטים כלכליים עם אובדן משוער של כ-200 מיליארד דולר מהתוצר הגולמי העולמי מדי שנה, הנובע מהפרעות ראייה לרחוק שאינן מתוקנות.
מה אומרים המחקרים?
קיים מרכיב גנטי ברור לקוצר ראייה, ושיעור קוצר הראייה משתנה בין קבוצות אתניות ואזורים גאוגרפים שונים, כאשר השיעורים הגבוהים ביותר הם במזרח אסיה. ברור לנו כיום שהעלייה הגדולה בשיעור קוצר הראייה בשנים האחרונות, קשורה לשינויים באורח החיים ובהתנהגות שלנו. מחקרים הראו קשר חד משמעי בין בילוי רב יותר בחללים סגורים (INDOORS) להתקדמות של קוצר ראייה. עוד שילדים שנמצאים זמן רב בחוץ הם פחות קצרי ראייה מילדים שמבלים הרבה בבית. לעומת זאת, הסיכון המבודד בעבודה ממושכת מקרוב (ספרים, מסכים) נמצא במחלוקת, אך מחקרים רבים מייחסים גם להרגל הזה סיכון להחמרת קוצר ראייה. בשנים האחרונות מתנהלים מחקרים רבים ואושרו טיפולים שמטרתם לעכב את התקדמות קוצר הראייה בילדים ובבני נוער, בניסיון להפחית את התארכות גלגל העין, כך שהמרשם הסופי של המשקפיים יהיה כמה שיותר נמוך.
העדויות המצטברות תומכות בשתי אפשרויות להתערבות למניעת התקדמות קוצר ראייה: שימוש בטיפות עיניים המכילות אטרופין מדולל ותיקון אופטי ייחודי.
מחקרים גדולים מבוקרים בדקו את ההשפעה של אטרופין מדולל על התקדמות קוצר ראייה והתארכות העיניים ומצאו ששימוש יומיומי בתרופה מעכב את קצב התקדמות קוצר הראייה, כך שבשנה של טיפול, קצב ההתקדמות פחת ב-50% ויותר בתלות בריכוז התרופה. מרבית המחקרים בוצעו במזרח אסיה, אך מצטברות עדויות ליעילות התרופה גם בקרב מטופלים אירופאים. לכאורה, טיפול לעיכוב קוצר ראייה, אך הורים רבים מתקשים לשמור על רצף טיפולי לאורך זמן והקפדה על מתן של טיפה באופן קבוע כל ערב לפני השינה, לתקופה של חודשים ואף שנים. כך, שההיענות לטיפול יורדת ואיתה היתרון הטיפולי. כמו כן, חלק מהילדים עלולים לסבול מתופעות לוואי חולפות של הרחבת אישונים, סנוור, וקושי במיקוד. הפסקת הטיפול עלולה להוביל לתופעה של הידרדרות (ריבאונד) ועלייה מהירה יותר במספר. אולם, במינונים המדוללים המוצעים היום בשוק הריבאונד יחסית מופחת. משך הטיפול האידיאלי אינו ידוע וסוגיה זו נשארה פתוחה.
עוד טיפולים
טיפולים נוספים למניעת התקדמות קוצר ראייה מתרכזים בפתרונות אופטיים מתקדמים במשקפיים או בעדשות מגע. הפתרון הזה מבוסס על מחקרים שהראו שאותות מהיקף הרשתית, הם שגורמים להתארכות העיניים. מטרת הפתרונות האופטיים היא לאפשר תמונה חדה וברורה במרכז הראייה ברשתית, אך בהיקף הרשתית לגרום למצב של טשטוש מכוון שמייצר פידבק למניעת התארכות העיניים. חברות אופטיקה רבות מייצרות משקפיים ועדשות מגע המשלבים את עקרון הטשטוש המכוון בהיקף הרשתית, במנגנונים שונים.
מחקרים שפורסמו הראו יעילות במניעת התארכות העיניים, אך יש להסתייג ולומר שחלקם מומנו על ידי החברות המפיקות. למשל, באחד הפרסומים המדעיים מהשנה האחרונה נמצא עיכוב של 50% בהתקדמות קוצר הראייה והפחתה של כ-50% בקצב התארכות העיניים בילדים שהרכיבו משקפיים עם מנגנון תת-תיקון של קוצר הראייה בהיקף הרשתית (דה- פוקוס מיופי) ביחס לילדים שהרכיבו משקפים רגילים. חשוב לזכור שאין בידינו עדיין מחקרים מספקים המעידים על איכות הראייה, תפיסת שדה הראייה וקצב הקריאה בילדים עם משקפים כאלה. עד גיל 8, כל עוד הראייה מתפתחת, יש להקפיד לא לפגוע באיכות הראייה.
עדשות מגע ייעודיות לעיכוב קוצר ראייה נמצאו יעילות, אך צריך לזכור את הסיכון בהרכבת עדשות מגע בגיל צעיר, סיכון שנובע מהכנסת גוף זר לעין על ידי ידיים לא מיומנות ולעיתים לא מספיק הגייניות. דבר שעלול להוביל לשריטות בקרניות ולזיהומים, ולכן, פתרון זה פחות מועדף בגילאים הצעירים. נחדד, בכל גיל יש להימנע באופן מוחלט מלישון עם עדשות מגע או לשחות איתן.
רואים חיים
אין דין קוצר ראייה קל של 2- כדין קוצר ראייה של 7- מבחינת איכות החיים ובריאות העיניים. אין ספק שקוצר ראייה גבוה משפיע לא רק על חדות הראייה, אלא גם גורם לעול כלכלי אישי, בהעדר תיקון נכון הוא עלול להשפיע על התפקוד האקדמי של הילדים, ויש לו השפעה אסתטית ופסיכולוגית. הסיכון של ילד לפתח קוצר ראייה גבוה תלוי כמובן בגנטיקה וסיכוייו עולים אם הוריו קצרי ראייה, אך ניתן עם הרגלי חיים נכונים להפחית את קצב החמרת קוצר הראייה. 3-2 שעות של שהייה בחוץ מנטרלים 12-9 שעות של עבודה מאומצת מקרוב.
כלומר - עידוד הילדים לשלב בילוי מחוץ לבית, בחיי היומיום שלהם, חשוב יותר מהגבלת מסכים לעיכוב העלייה במרשם המשקפים. הקפדה על הפסקות בעבודה ממושכת מקרוב, גם הוכחה כמפחיתה את הסיכון להתקדמות קוצר ראייה. אם כבר צופים במסכים, עדיף לצפות במסך למשך 20 דקות 3 פעמים ביום במקום שעה רציפה. חשוב להיות מודעים לאפשרויות הטיפוליות השונות ולשוחח עם רופא.ת העיניים המטפלים שלכם, לגבי התאמה של טיפולים שהוצגו כאן לעיכוב התקדמות קוצר ראייה בהתאם לחומרתו, קצב ההתקדמות, גיל הילד.ה וההיסטוריה המשפחתית. המלצתנו העיקרית היא להקדים תרופה, לפני שקונים משקפיים חדשים ויקרים, או נאבקים כל ערב בילדים על מתן טיפות עיניים, צאו איתם לשחק או לטייל בחוץ! הדבר טוב מכל בחינה.
ד"ר ענת בכר צפורי היא רופאה בכירה במרכז לבריאות עיניים ילדים וד"ר דפנה מיצד קורש היא מנהלת יחידת עיניים ילדים ופזילה, מערך העיניים, איכילוב
בשיתוף מערך העיניים, איכילוב
