העין היא מערכת מורכבת ביותר, אשר בנויה ממערכת אופטית שתפקידה לרכז את קרני האור על פני הרשתית. הרשתית מצפה את דופן העין הפנימי ומכילה קולטני אור, פוטו רצפטורים, המקבלים את האור ומעבירים אותו בעזרת עצב הראייה אל המוח אשר מבצע עיבוד של התמונה. הרשתית, הינה איבר עדין ומורכב ביותר, עובייה כ-1/3 מילימטר והיא מורכבת מ-10 שכבות שונות של תאים שתפקידם לקלוט, לעבד ולהעביר את האור הנקלט על ידי הרשתית לאות חשמלי שמועבר למוח. כל פגיעה באחת משכבות הרשתית עלולה להוביל לפגיעה משמעותית ובלתי הפיכה בראייה.
בין דופן העין (sclera) לרשתית, נמצאת רקמת הכורואיד (דמית), רקמה זו עשירה בדם ומטרתה לספק חמצן וחומרי מזון מקולטני האור. בין רקמה זו לבין הרשתית נמצאת שכבת תאים בודדת אשר נקראת אפיתליום של פיגמנט הרשתית (Retinal Pigment Epithelium – RPE). תפקידה של שכבה זו הינה לווסת את מעבר החמצן והמזון לרשתית ופינוי פסולת מהרשתית.
רואים את תאי ה-RPE
קיימות מספר מחלות ניווניות ותורשתיות הגורמות לפגיעה בתאי ה-RPE שמובילה לפגיעה בקולטני האור, וגורמת לכך שהמוח אינו מקבל בצורה תקינה את המידע הדרוש לעיבוד התמונה ונוצרת פגיעה משמעותית בראייה. אחת המחלות הנפוצות הינה ניוון רשתית (age-related macular degeneration – AMD), שמהווה הסיבה הנפוצה ביותר לעיוורון בעולם המערבי מעל גיל 50, עם שכיחות של 3% בגילי 60-55 ועד לשכיחות של 20% מעל לגיל 80.
ניוון רשתית מתקדם מתחלק ל-AMD "רטוב" אשר מטופל בזריקות תוך עיניות וניוון רשתית "יבש" שבא לידי ביטוי באטרופיה (ניוון) גיאוגרפית הנגרמת מהרס של שכבת תאי ה-RPE וכתוצאה מכך הרס של שכבת קולטני האור שעלולה לגרום לפגיעה משמעותית בראייה ואף להוביל לעיוורון. בעשורים האחרונים מדענים ניסו לפתח מספר תרופות כדי למנוע את התקדמות ניוון הרשתית, אך נכון להיום, אין טיפול לאטרופיה גיאוגרפית ולכן כסף רב מושקע במחקר ופיתוח בתחום זה.
תאי גזע הינם תאים שלא עברו התמיינות סופית, ולכן קיים בהם הפוטנציאל להפוך לכל סוג תא המרכיב את הגוף. בעשור האחרון מתרחשת התפתחות משמעותית במחקר ושימוש בתאי גזע בכל תחומי הרפואה, כולל בתחום רפואת העיניים וניתן למיינם גם לתאי RPE, אותם ניתן להשתיל במקום תאי ה-RPE שנפגעו במחלות רשתית ניווניות. מאחר ותאי ה-RPE ממוקמים מתחת לרשתית, בחלק הפנימי ביותר של העין, הקושי העיקרי הוא הבאת תאי ה-RPE שיוצרו במעבדה והשתלתם במקום תאי ה-RPE שנפגעו.
הדרך המקובלת כיום להשתלת תאי RPE הינה ניתוח רשתית, המצריך מיומנות כירורגית גבוהה של מנתח רשתית. קיימות שתי שיטות להחדרת תאי ה-RPE אל מתחת לרשתית, הראשונה כוללת הזרקת תרחיף תאים אל מתחת לרשתית והשנייה כוללת שתל ה-RPE המורכב משכבת תאי RPE המונחת על גבי פיגום, לרוב קשיח והחדרת שתל השתל אל מתחת לרשתית. היתרון של השיטה הראשונה הוא שניתן להחדיר את תאי ה-RPE אל מתחת לרשתית על ידי מחט דקה מאוד, ובכך לשמור על שלמות הרשתית.
החיסרון הוא שאין שליטה בתאי ה-RPE המוזרקים אל מתחת לרשתית, לכן, לרוב הם אינם מסתדרים בצורה של שכבה בודדת ואחידה, כפי שהם מסודרים בצורתם הטבעית מתחת לרשתית. חלק מהתאים ירחפו בצורה חופשית בעין ועלולים לגרום ליצירת קרומים על פני הרשתית, שעשויים לפגוע בראייה. היתרון של השיטה השנייה הוא שתאי ה-RPE מסודרים כשכבה בודדת ואחידה, אך החיסרון הוא שצריך לבצע חתך גדול בדופן העין וברשתית כדי להכניס את שתל ה-RPE אל מתחת לרשתית.
מדפיסים תאים
חברת פרסייס ביו (Precise Bio), הינה חברת ביוטק שפיתחה טכניקות מתקדמות ליצירת רקמות המורכבות מתאים. אחד הפיתוחים של החברה הוא מדפסת תאים, אשר בעזרתה ניתן להדפיס רקמות שונות לחלקי העין השונים, כגון תאי RPE. הדפסת התאים כוללת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומאפשרת לסדר את התאים המודפסים בשליטה מוחלטת כולל גודל השתל, צפיפות וסידור התאים על פני השתל עצמו. בנוסף, ניתן להדפיס תאים ברמות התמיינות שונות, החל מתאי גזע ועד תאים בהתמיינות סופית. טכנולוגיה זו מאפשרת הדפסת שכבה בודדת של תאי RPE בצורה ובגודל הדרושים, על פני פיגום העשוי מחומרים ביולוגים מתכלים ודקים אשר מאפשרים את קיפולו של שתל ה-RPE.
בעזרת חברת אלישר פיתוח טכנולוגי, פותח כלי ניתוחי באמצעותו ניתן להחדיר את שתל ה-RPE לתוך חלל העין ומתחת לרשתית, בעזרת חתכים קטנים בדופן העין וברשתית, דבר אשר הופך את הפרוצדורה הניתוחית לפחות מורכבת ופחות מסוכנת עבור המטופלים.
ייתכן והשימוש בטכנולוגיה מתקדמת של הדפסת תאים תאפשר הוספת שכבות נוספות של הרשתית בנוסף לשכבת ה-RPE הקיימת כיום, ובכך תאפשר יצירת רשתית חלופית, אותה ניתן להשתיל עבור מטופלים הסובלים ממחלות רשתית ולשפר בצורה משמעותית את ראייתם ואת חייהם. השימוש בטכנולוגיות מתקדמות מסוג זה, בשילוב עם הניסיון הרב של מערך העיניים באיכילוב, בתחום הרשתית בכלל והרשתית הכירורגית בפרט, מציבים את יחידת הרשתית בשורה אחת עם מובילי המחקר והפיתוח בתחום הרשתית בעולם.
ד"ר גלעד רבינא הוא מומחה למחלות רשתית, מנתח רשתית וקטרקט ומנהל תחום המחקר ביחידת הרשתית, מערך העיניים, איכילוב
בשיתוף מערך העיניים, איכילוב
