נפתח בשאלה: כמה מכם עונדים שעון חכם או סוג אחר של מכשור לביש, לאורך כל היום או במהלך האימון?
עולם הקרדיולוגיה ניצב בפני עידן חדש, הפיתוחים הטכנלוגיים והאמצעים החדשניים שהשתלבו בחיינו אוספים באופן רציף מידע רב שהוא בבחינת "הזהב החדש" לרופאים בכלל וקרדיולוגים בפרט. הנתונים שנאספים הם בעלי ערך משמעותי לנו כמטפלים, יכולים לעזור לנו לדייק אבחנות ולהגיע אליהן במהירות רבה, אך כמו כל כלי חדש, גם כאן נדרשת הסדרה חוקית, הצבת גבולות ובניית פרוטוקולים שיגנו על הפרט וידאגו לשימוש הולם בהם.
פעילות גופנית חלק מהחיים
רבים נהנים מספורט, מעטים זוכים להפוך ספורט לקריירה. בתקופה האחרונה לאור העלייה במודעות לספורט ולאורח חיים בריא, ובמקביל להתפתחות טרנד ה-wellness שצבר תאוצה, חלה עליה משמעותית במספר העוסקים בספורט. הפער בין ספורטאים תחרותיים לחובבים הולך ומטשטש, ורבים מהם נזקקים להכוונה וליווי רפואי.
לפני מספר חודשים התקשר אלי מטופל, הייטקיסט בן 45, נשוי ואב לילדים, שבאמצע שנות ה-30 לחייו אימץ לעצמו תחביב חדש של רכיבת אופני שטח. הוא הפך את התחביב הזה למקצועי והשתתף גם בתחרויות ברחבי הארץ. לאורך כל התקופה אני מלווה אותו במרפאת הקרדיו-ספורט בבילינסון. כאמור בסיום אחד האימונים פנה אלי בחשש גדול וסיפר לי שקרה משהו חריג באימון. בשיא המאמץ הוא הרגיש שהלב שלו "יוצא מהמקום"' ושהוא קרוב לאבד הכרה, להתעלף. בדיקות מאמץ בתנאים מבוקרים שביצענו רק שבוע לפני השיחה היו תקינות לחלוטין. מהשיחה הבנתי שמדובר באירוע חדש, והתקשיתי להעריך את הסיכוי להישנותו. באותם רגעים עמדתי בפני דילמה אמיתית: איך להתקדם? האם לאפשר לו לחזור לפעילות שיתכן ותסכן אותו בהופעת הפרעת קצב משמעותית? או שאורה לו להפסיק את שגרת האימונים שלו, שהפכה לשגרת החיים שלו בגלל הפרעת קצב שעלולה להיות שפירה ולא מסוכנת כלל.
במהלך השיחה שאלתי אותו האם ענד את השעון החכם שלו, ושמחתי לגלות שלא רק שענד אותו, אלא שהשעון ביצע א.ק.ג בזמן הפעילות. כשהוא שלח לי את התיעוד מיד ראיתי שהוא סובל מפרפור פרוזדורים. פרפור פרוזדורים הוא הפרעת קצב עלייתית שלעיתים קרובות מופיעה בספורטאי סיבולת בעשור הרביעי/חמישי לחיים. כך יכולתי לאבחן אותו במהירות ובקלות, ללא חזרה על בדיקות מורכבות, להתאים לו טיפול ולאפשר לו לחזור לפעילות באופן בטוח ומהיר יחסית. וזה רק מקרה אחד מבין רבים.
המציאות מטעה
זו תפיסה שגויה אבל נפוצה מאד, שספורטאים ואנשים פעילים חסינים לבעיות בריאותיות. המציאות היא שלחלקם יש מחלות לב לא מאובחנות שחולפות מתחת לרדאר דווקא. מאחר והם אינם מתיצגים עם תסמינים או פשוט נמנעים מהערכות רפואיות עקב חשש לפסילה.
כאן בדיוק נכנס לתפקיד המכשור הלביש. אותם שעונים חכמים, אשר במרבית המקרים מיידעים את העונד אותם שהוא יושב יותר מדי וישן פחות מדי, ואפילו עשויים להציל את חיינו. עבורנו כקרדיולוגים, מדובר במתנה נהדרת, מכשיר קטן, כמעט לא מורגש, שרבים עונדים אותו כל הזמןלרבות באימונים, שיכול לנטר ברציפות את הסימנים החיוניים כמו דופק, לחץ דם ונשימה. חלקם אפילו מספקים אלקטרוקרדיוגרמה מלאה, ועוזרים לנו הרופאים להגיע לאבחון מהיר ומדויק ויותר ואף להציל חיים.
היתרונות המשמעותיים שקיימים לנתיב הניטור מרחוק ברפואה מובנים לכולנו, אבל חשוב לזכור שהמכשור הזה לא יוצר במקור לשימוש בשדה הרפואי ולכן לצד ההזדמנות האדירה טומן בתוכו גם במורכבויות גדולות.
בין הארה להסדרה
למרות ההזדמנות האדירה שהקדמה הזו טומנת בחובה, עולם הקרדיולוגיה למעשה עומד בפני אתגר חדש. מחד מדובר בכלי יעיל, חדשני ומאידך כיום אין פרוטוקולים, אין מסמך הנחיות לרופא, או הסדרה משפטית. זו הסיבה שהאיחוד האירופאי אסר כעת את השימוש הרפואי במכשור הלביש, עד שתבוצע הסדרה ראויה.
האם כשאני הולכת לישון ומטופל שלי יוצא לריצה וחווה הפרעת קצב לבבית מסכנת חיים שנרשמה בשעונו מבלי שאני מודעת אליה כלל זו אחריותי כרופאה המטפלת? מי הבעלים של הנתונים שנאספים - האם האדם העונד את השעון החכם או החברה שייצרה אותו? כיצד מנהלים מאגר מידע עצום שזורם ללא הרף בכל רגע נתון ממיליוני אנשים שונים? ואיך שומרים על הנתונים האלה מאובטחים, אישיים ולא מסחריים? האם חברת ביטוח יכולה להשתמש בנתוני הענן מהשעון האישי של מטופל כדי לקבוע את מחיר ביטוח הנסיעות שלו לחו"ל? או ביטוח החיים שלו? זו הסיבה שהאיחוד האירופאי עיכב כעת את השימוש הרפואי במכשור הלביש, עד שתבוצע הסדרה חוקתית ראויה.
ולמרות כל האתגרים האלה, בנימה אישית, המהפכה הזו מרגשת, מסעירה ובעיקר יכולה לעזור לנו לייעל את הטיפול שאנו מעניקים. ומעבר לכל זה, הדבר החשוב ביותר הוא העיסוק בספורט, עם או בלי שעון חכם. בכל שלב, בכל מצב ובכל גיל!
ד"ר שירית כזום-בייזר היא מנהלת השירות לאבחון וטיפול בקרדיולוגיית ספורט במערך הלב בבילינסון
בשיתוף בילינסון
