בזמן שהטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק, יש כמה תזכורות "כואבות", תרתי משמע, לעובדה ש"המכונה האנושית" היא Low Tech ונשחקת מטבעה. שתיים מהן אפשר למצוא במפרקי הגוף, ובמיוחד במפרק הברך והירך, שני המפרקים הגדולים בגופנו, אשר מתמודדים עם אתגר לא פשוט של נשיאת המשקלים שאנחנו מעמיסים על הגוף, בנוסף למשקל הגוף עצמו, בעמידה ובתנועה. מבין שני אלה, מפרק הברך, שמחבר בין עצם הירך לעצם השוק, הוא מורכב במיוחד, למרות שהתנועתיות שלו היא בציר עיקרי אחד.
"פעולת הכיפוף והיישור המלאה של הברך הכרחיים לעמידה יציבה, ואילו תנועת הברך היא זו שמאפשרת לנו לצעוד, לרוץ, לרקוד ולהתקדם בחיים", מדגיש פרופ' אמיר הרמן, מנהל המחלקה האורתופדית במרכז הרפואי קפלן.
"ואם תנועה היא בבחינת חיים, אז הברך היא, ללא ספק, המנוע של החיים והיציבות בחיים".
פרופ' הרמן מסביר כי אחת הבעיות השכיחות באוכלוסייה הבוגרת היא שחיקת הסחוס במפרק הברך, אשר משמש לריפוד, לתמיכה ולהגנה על העצם ועל כלי הדם, וגם כבולם זעזועים וכמפחית חיכוך בעת התנועה, דבר שמאפשר תנועה חלקה ונטולת כאבים. אותה שחיקה נגרמת כתוצאה מבלאי טבעי, אך עלולה להיגרם, בין השאר, גם מטראומה (חבלה), משחיקה פוסט טראומתית, מזיהום או מדלקות פרקים.
"הגיל הממוצע להפרעה תפקודית הוא בין 60 ל-80. מחקרים מצביעים על כך שמעל 30% מהאוכלוסייה יסבלו משחיקה מסוימת של הסחוס המפרקי לאחר גיל 50, וכ-15% מהם יסבלו מכאבים ומקשיים בתפקוד, עד לנכות מסוימת".
אפשרויות הטיפול בשחיקת הסחוס באזורים אלה כוללים טיפולים שמרניים, כגון תרופות אנטי-דלקתיות ותרגילי פיזיותרפיה. במקרים שטיפולים אלו לא מסייעים ניתן להציע זריקות לברך. במקרים חמורים יותר הוצעו ניתוחים, שדרשו זמן החלמה ממושך ותקופת שיקום ארוכה לא פחות. כיום, הודות ל"שחקן חיזוק" בדמות רובוט שמסייע למנתח האורתופד, נרשמים אחוזי הצלחה גבוהים ברמת הדיוק בניתוח, בהחלמה ובשיקום שאחריו.
הרובוט ככלי עבודה
פרופ' הרמן, מומחה באורתופדיה, מנהל מזה כ-3 שנים את מחלקת האורתופדיה במרכז הרפואי קפלן. הוא סיים שתי התמחויות-על מעבר לים: האחת בשברים אורתופדיים מורכבים בארה"ב והשנייה בניתוחי החלפות מפרקי הברך והירך בוונקובר שבקנדה.
"ב- 5 השנים האחרונות אני מנתח ומבצע החלפות ברכיים בסיוע רובוט. חשוב להדגיש שהרובוט משמש בניתוחים אלה ככלי עבודה, ממש כמו מסור, פטיש, או מברג. החשיבות האמיתית היא בידיים המיומנות ובמוחו היצירתי של הרופא. לאלה עדיין אין תחליף", הוא מוסיף.
מה תפקידו של הרובוט בניתוח?
"היתרון הגדול של הרובוט הוא בדיוק הרב בניתוח. אם נרצה להוריד ולהסיר מאזור מסוים 7 מילימטרים, הוא ידאג שלא תהיה חריגה. הטכניקה שבה אנחנו במרכז הרפואי קפלן, משתמשים בסיועו של הרובוט נקראת טכניקה קינמטית, שבה משחזרים את ציר התנועה של הברך תוך פגיעה מינימלית ברקמות הרכות שמסביב, דבר שמוביל להחלמה טובה ומהירה יותר של המטופל".
מתי כדאי לנתח?
"כאמור, הסחוסים מכסים את העצמות במשטח המפרקי של הברך. ביניהם נמצאים המיניסקוסים, שמהווים מעין בולם זעזועים עבור הברך. ישנם גורמים רבים למחלת השחיקה של הברך, אך הטיפולים המוצעים הם בעיקר בתסמינים – שהם הכאבים הקשים והמוגבלות התנועתית, מכיוון שטרם נמצאו שיטות יעילות לשיקומם ולחידושם של הסחוסים. המטופלים, שמעידים על כאבים עזים שתוקפים לסירוגין, עתידים לסבול מגלי כאב שאורכם ועוצמתם מתארכים עם הזמן. כאשר טיפולים תרופתיים ותרגילי פיזיותרפיה אינם יעילים עוד, והמחלה נכנסת לשלב מתקדם יותר, שבה מתרחשת פגיעה משמעותית באיכות חייו של המטופל – כדאי לשקול ניתוח החלפת ברך או ירך. הניתוחים החדשניים מאוד מספקים, מכיוון שהם מאפשרים 'לקחת' את הנכות מהמטופל ולהחזיר לו את חייו הקודמים, נטולי כאב ועם שיפור ניכר בטווחי התנועה. כמובן שזה מצריך ממני את התאמת הטכניקה והניתוח הנכונים לכל פציינט, לטובת תוצאה מיטבית".
מהן הטכניקות והניתוחים הקיימים, וכיצד הם מתבצעים?
"אני מבצע ניתוחי החלפת ברך בטכניקה קינמטית ובטכניקה מכנית. בנוסף, אני מבצע ניתוחי החלפות מפרק ירך בגישה קדמית ובגישה אחורית. בניתוחים אלה מחליפים את המפרק השחוק של המטופל במפרק מלאכותי. החלפת ברך קינמטית היא טכניקה ניתוחית חדשה ששואפת לשחזר את ציר התנועה הטבעי של הברך. מכיוון שהמפרק הטבעי אינו מקביל לקרקע, אלא בנוי באלכסון, בזווית של 3 מעלות, חיתוכי העצם נעשים במקביל למשטח המפרקי המקורי וניסור העצם הפגועה נעשה באלכסון של 3 מעלות, 3.5 מעלות או 4 מעלות, בהתאם למבנה של כל מטופל. טכניקה זו מבטיחה התאמה טובה יותר של מנח המשתל למבנה האישי של הברך".
כיצד מתבצע ניתוח החלפת ברך בשיתוף הרובוט?
"לאחר חשיפה של עצמות הירך והשוק אני מסמן עליהן בעזרת מרקרים בטכנולוגיית אינפרא אדום, שאותם רואה הרובוט לאורך הניתוח, וממפה את הברך. בשלב הבא אני מעביר לרובוט נתונים על כמה מילימטרים אני מבקש להסיר מכל אזור בברך, דבר שאותו אני קובע בהתאם למידת השחיקה. לאחר מכן אני מחזיק את כלי החיתוך להסרת העצמות שנשחקו ומנסר אותן, והרובוט עוצר אותי בכל פעם שאני חורג מהגבולות המוגדרים. השלב האחרון הוא התקנת המשתל המלאכותי, שמחליף את המפרק בגוף המטופל. אין דבר משמעותי ומספק יותר מהאפשרות לראות את המטופל צועד על רגליו כמה שעות מתום הניתוח, ומשוחרר לביתו יום לאחריו. בנוסף, בניית מסגרת שיקום ביתית הוכיחה את עצמה כיעילה להחלמה מהירה ונטולת סיבוכים, בסביבתו הטבעית של המטופל, עד לשיפור משמעותי בניידות ובתנועתיות, ולעלייה באיכות החיים".
לאן עתיד התחום להתפתח?
"אני צופה שבעתיד נשלב בין נתונים נצברים על הרובוט לבין שאלונים ושביעות רצון מצד מטופלים,עד להרחבת הידע לגבי מהו הדבר הנכון והטוב ביותר לבצע, טכנית, בניתוח. בנוסף, אני צופה גם נוכחות רחבה יותר של הבינה המלאכותית ככלי עזר שיסייע בקבלת החלטות לגבי תוכנית הניתוח, המיקום האופטימלי של המשתל ועוד".
בשיתוף פעולה ממומן עם המרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית
