נדמה שהמושג הרפואי "דלקת מסוג 2", פחות מוכר לקהל ההורים והילדים, אולם הסימפטומים שלו בהחלט מוכרים כשהם באים לידי ביטוי ומשבשים את השגרה ואיכות החיים של הילדים.
דלקת היא הדרך של הגוף להתגונן מפני חומרים זרים כמו חיידקים ונגיפים. "דלקת מסוג 2", מתאפיינת בכך שהיא מופיעה כתגובה אלרגית, ולעיתים אף כתגובה דלקתית שאינה מופעלת על ידי גירוי חיצוני. למעשה, מערכת החיסון מפעילה את עצמה מסיבה שאינה ברורה לחלוטין ותוקפת את הגוף.
בין המחלות המוכרות הנגרמות מדלקת זו: אסתמה, אטופיק דרמטיטיס, נזלת אלרגית, נזאל פוליפוזיס ועוד. נתמקד באטופיק דרמטיטיס ובאסתמה בילדים, שתי מחלות שכיחות אצל ילדים.
אטופיק דרמטיטיס
מדובר במחלת עור שתסמיניה העיקריים הם גרד, יובש ופריחה. 1 מכל 5 ילדים בישראל מאובחן עם המחלה, 1/3 מהם בדרגה בינונית עד קשה. כאמור, תקלה במערכת החיסון גורמת לגוף לתקוף את עצמו, ולמרות השכיחות הגבוהה, המודעות לסבלם של החולים נמוכה מאוד.
"בעבר הלא רחוק, לא היה לרפואה הרבה מה להציע והילדים החולים אכן סבלו. לסבל הזה יש מחיר, שעלול להיות גבוה מאוד", אומרת פרופ' שושי גרינברגר, מנהלת יחידת עור ילדים במרכז הרפואי שיבא תל השומר.
"אנשים נהגו לומר 'לא נורא, הילד שסובל מאטופיק דרמטיטיס יתגרד', ועד שיגדל המחלה תעבור. היום אנחנו יודעים שחוסר טיפול, גורם למצבים כמו חוסר שינה, אי מיצוי פוטנציאל הגדילה לגובה ולמשקל, ואפילו אי מיצוי הפוטנציאל האינטלקטואלי, משום שהשינה הלקויה מובילה לתפקוד חסר במסגרות".
פרופ' גרינברגר מציינת כי ילדים שסובלים מהמחלה נוטים לסבול גם מתחלואה נפשית ומחרדות, והמשפחה כולה סובלת יחד איתם.
המחלה מאופיינת ב-3 דרגות: קלה, בינונית וקשה, לפי מראה הפריחה ושטח הגוף המעורב, וכן לפי התסמינים ומידת ההשפעה על איכות החיים, על פעילויות היומיום, ועל איכות השינה. הטיפולים תלויים בחומרת המחלה, כשבדרגה הקלה ניתן לטפל על ידי מריחת משחות סטרואידיות ושאינן סטרואידיות. בדרגות המחלה הבינונית והקשה, בדרך כלל, מתעורר צורך בטיפולים מערכתיים, כמו למשל פוטותרפיה, טיפול עם מנורות שמש או תרופות שמדכאות את מערכת החיסון. אלו הן תרופות המדכאות את תאי ה-T, שלהם תפקיד מרכזי בגרימת הדלקת, והן מחייבות ניטור תפקודי כבד וכליה. לאחרונה חלה התקדמות של ממש בהתמודדות עם המחלה באמצעות טיפולים ביולוגיים, המעכבים את החלבונים שמשתתפים בתגובה הדלקתית. הבשורה הגדולה של טיפולים אלה היא שהם אינם מדכאים את מערכת החיסון.
כיצד הטיפולים החדשים פועלים?
"התרופות הביולוגיות מבוססות על מחקר שהראה את הבעיה העיקרית במערכת החיסון במחלות האלה, המכונות 'דלקת סוג 2', והן נוגדנים המכוונים נגד החומרים העיקריים שמופרשים על ידי תאי הדלקת בעור, וגורמים לתסמיני הגרד והפריחה", מסבירה פרופ' גרינברגר.
מהי השגרה המומלצת כדי למנוע התפרצויות אצל ילדים שסובלים מהמחלה?
"שגרת ההיגיינה צריכה לכלול מקלחות קצרות, לא חמות מדי ולא ארוכות מדי, ולאחר מכן ניגוב עדין, שימוש בשמן אמבט או קרם מחטא עדין, אבל לא בסבון. מומלץ למרוח קרם לחות לא מבושם פעמיים ביום, פעם אחת לאחר המקלחת, ופעם נוספת לאחר מכן. כדאי להימנע מהצבת שטיחים ווילונות בחדר השינה, לנקות אבק באופן תדיר, להשתמש באבקת כביסה לתינוקות, ולוותר על מרכך כביסה. בנוסף אני ממליצה ללבוש בגדים 100% כותנה".
"לסיכום, חשוב מאוד להבין שיש לנו היום הרבה מה להציע לילדים שסובלים מאטופיק דרמטיטיס, ואין סיבה להמשיך את הסבל. בניגוד למבוגרים, בילדים אנחנו מאוד אופטימיים באשר לשיפור בתסמינים, גם במצבים המורכבים יותר", מציינת פרופ' גרינברגר באופטימיות.
אסתמה בילדים
זו אינה מחלה אחת אלא קבוצת מחלות שבאות לידי ביטוי בקוצר נשימה ובצפצופים. הסוג השכיח ביותר של המחלה, בוודאי בילדים, הוא "אסתמה מסוג 2", ששמה נגזר מ"דלקת מסוג 2", בה התסמינים מתחילים משיעול טורדני וקבוע, למשך תקופה ממושכת, שמופיע בעיקר בלילה, עד להופעה של צפצופים. בנוסף, מורגש קושי בביצוע מאמצים. ילדים קטנים יראו חוסר רצון לשחק, עייפות מוגברת, והם יתארו כאבים בחזה שאינם באמת כאבים, אולם כך הם מפרשים את קוצר הנשימה.
הבעיה העיקרית היא בקרב תינוקות ופעוטות שעדיין לא יכולים להתלונן, אצלם המחלה עלולה להתפרץ כבר בגיל מספר חודשים. אסתמה בגיל הילדות נפוצה מאוד, כ-40% מהילדים עד גיל 6 יחוו התקף אסתמה אחד, מחציתם יסבלו מהתקפים חוזרים.
"חשוב מאוד לשים לב לנושא השיעול אצל תינוקות וילדים שלא מתלוננים", אומר ד"ר משה אשכנזי, סגן מנהל בית חולים ספרא לילדים, ורופא בכיר ביחידה לריאות ילדים, במרכז הרפואי שיבא. "ילד לא צריך להשתעל יותר ממספר ימים ברציפות, בוודאי לא 2-3 שבועות. לכן, אם ההורים שמים לב לשיעול שנמשך שבועיים, יש לפנות למומחה ולאבחן זאת".
לדברי ד"ר אשכנזי, למרות ש"אסתמה מסוג 2" היא מחלה שכיחה עם מודעות גבוהה, היא בכל זאת נמצאת בתת-אבחון.
"ברוב המטופלים ניתן להביא את המחלה לשליטה מלאה בעזרת משאפי סטרואידים או מרחיבי סימפונות", ועדיין, יותר מ-50% מהם לא מגיעים לאיזון. יש לכך מגוון גורמים כמו מינון לא נכון, טיפול לא מותאם, או חוסר היענות לטיפול, שבמקרה של ילדים נובע מההורים. אולם גם אם ההורים יקפידו במאת האחוזים על כל הכללים, המשאפים לא יעזרו לכ-10% מהמטופלים, ועבורם יש לנו היום טיפולים ביולוגיים חדשים".
כיצד הטיפולים הביולוגיים מסייעים לאסתמה בילדים?
"כשלמדתי רפואה, לימדו אותנו שהטיפול באסתמה קשה נעשה במלח זהב ובכימותרפיה, מה שכרוך כמובן בתופעות לוואי קשות. היום יש לי בארסנל 6 תרופות ביולוגיות ספציפיות למחלה, כך שיש לי אפשרות להתאים טיפולים אישיים".
ד"ר אשכנזי מסביר כי תרופה ביולוגית היא כמו טיל חכם שיודע לפגוע בדיוק במטרה מבלי להרוס את סביבתה. לדבריו, התרופות הביולוגיות פותחות בפני הרופאים מגוון נהדר של אפשרויות ומשפרות בצורה דרמטית את התסמינים. התרופות ניתנות בעיקר בהזרקה תת-עורית, אחת לשבועיים עד אחת לחודשיים, בהתאם לתרופה ולחומרת המחלה.
"המדד שלנו להצלחת הטיפולים החדשים הוא הפחתת החמרות והצורך בסטרואידים פומיים, ששימוש ממושך בהם גורם לתופעות לוואי קשות כמו יתר לחץ דם, גלאוקומה, סוכרת, אוסטיאופורוזיס, והעור שהופך לשביר ורגיש", אומר ד"ר אשכנזי ומדגיש: "כיום אסתמה היא מחלה כרונית שלא אמורה להוות מגבלה. אם טיפול אחד לא עובד, ננסה טיפול שני ושלישי, ואני יכול לספור ככה עד שש. בסופו של דבר, רוב הילדים חוזרים לנהל חיים רגילים לחלוטין, ללא אשפוזים חוזרים וללא ביקורים במיון, ובניגוד לעבר, אנחנו אפילו מעודדים אותם להשתתף בפעילויות ספורט".
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי
