עולמנו מביא עימו תרחישי אי ודאות, אך גם המצאות וטכנולוגיות פורצות דרך, שמסייעות בתחומים רבים בחיים. בתוך כך גם בעולם הרפואה מתחוללת מהפכה שקטה, אך מטלטלת: בעוד ששירותי הבריאות הציעו, עד כה, טיפול אחיד למטופלים, לאחר שאלה התלוננו על חולי או על כאב, כיום מובילה מגמה שמקדמת טיפול פרטני ומדויק, בהתבסס על מאפייני המטופל, דוגמת גיל, היסטוריה משפחתית, גנטיקה ועוד.
הטיפול הרפואי באנשים לאורך השנים הוביל, בין השאר, לבניית מאגרי מידע רפואיים מפוארים, אשר משמשים בסיס למחקרים שונים ולתובנות רבות. הם אלה שסוללים היטב את הדרך לרפואה מותאמת אישית, שמדייקת וממקדת את הטיפול הרפואי, ומספקים יכולת ניבוי שתסייע במניעת התפרצות המחלה הבאה.
לנבא במקום לשקם
"הרפואה כיום עוסקת בכישלון שלנו כרופאים למנוע התפרצות של מחלות", מציין פרופ' ארנון אפק, מומחה בפתולוגיה ובמנהל רפואי, משנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, תל השומר, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות. פרופ' אפק מציין מצב שגרתי, שבו מגיע מטופל לבית החולים כדי לטפל במכאוב או במחלה שהתפרצה, ומסביר כיצד בעתיד אפשר יהיה לנבא את הסיכוי של כל אחד לפתח מחלות, וכיצד ניתן יהיה להשפיע על תוחלת החיים, בהתאם להמלצות לשיפור אורח החיים. כל אדם לגופו, תרתי משמע.
"כאשר 'האירוע' נכשל והתפרצה מחלה, יש צורך בטיפול ובשיקום, ובהחזרת המטופל לתפקוד מלא. הרעיון הוא להביא בעתיד פחות לריפוי, ויותר למניעה", מציין פרופ' אפק.
ניבוי הסיכוי של כל אדם לפתח מחלות מתאפשר מתוך שקלול מרכיבי החיים, בהם הפן הגנטי, הסיפור המשפחתי והמבנה הפסיכולוגי, ומערכת הבריאות תוכל להציע בהתאמה, לאותו אדם שנמצא בסיכון, כיצד לנהוג כדי למנוע תחלואה או החמרה עתידית. "נדע להתאים במיוחד עבורו, לא רק טיפול, אלא גם דרכים להימנע מאותם סיכונים", מדגיש פרופ' אפק.
מהי, להגדרתך, רפואה מותאמת אישית?
"עולם הרפואה נשען על סיווג של מחלות ואבחונן. אצל חולי סרטן, לדוגמה, נעשה ריצוף גנטי של גידולים על ידי פתולוגים או מומחי מעבדה, לבדיקת המוטציה, והרופא האונקולוג מעודכן לצורך התאמת טיפול. התהליך כיום מתבצע בביופסיה, אך בעתיד תהיה גם אפשרות לקחת דגימה מנוזלי הגוף, המכונה ביופסיה נוזלית (Liquid Biopsy), שבשילוב עם שיטות הדמיה מתוחכמות, תייתר את הצורך בהוצאת הרקמה עצמה. לאחר מכן מתחילים בטיפול, שאליו חלק מהאנשים יכולים להגיב, וחלק לא. הסיבה יכולה להיות אחת משתיים: או שהתרופה לא מתאימה או שהאבחון אינו מדויק. בסרטן, לדוגמה, הדבר מתבטא במוטציות, תתי סוגים של אותו סרטן, שחלקם 'מתחמקים' ועמידים לטיפול התרופתי, ואז גם מתפשטים. ממש כמו חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה. מהות הרפואה המותאמת אישית היא להציע טיפול שמותאם אישית למטופל, במקום טיפול אחד שמוצע ל'שק שלם של מחלות'. במקום לרשום לכולם טיפול כימותרפי, נוכל לבדוק את הגנטיקה של הסרטן ולדייק בטיפול. באופן כזה אנחנו מגדילים את אחוז המגיבים לטיפול, מונעים נזק למטופל, מקטינים את תופעות הלוואי ומפחיתים בזבזנות, שהרי חלק מהתרופות יקרות מאוד, ועדיף לתת אותן למי שהן באמת יכולות לסייע לו".
מה מיוחד בגישה זו?
"זו רפואה מסוג אחר, שרואה את החולה במחלה הספציפית. אם ניקח לדוגמה את הקורונה, יש כאלה שחלו בה באופן קל מאוד, ויש כאלה שחלו באופן קשה מאוד. יש מקרים שהם ברורים מאליהם, כמו חולים מדוכאי חיסון, חולים מבוגרים, אבל גם במקרים אלה קיים הבדל. האבחון צריך לקחת בחשבון את מערכת הגומלין שבין הפתוגן, במקרה הזה וירוס הקורונה, לאדם עצמו. כשנחקור זאת לעומק נדע את מי לחסן קודם, ולמי אין צורך לתת חיסון או תרופות. ככל שנבין ונדע יותר, נשכיל להתאים טיפולים לחולה, או הפוך – להתאים את האדם לטיפול הקיים, ולגרום לו להגיב".
ממתי הגישה מיושמת ברפואה בישראל?
"זו שאלה טובה. הגישה קיימת כבר הרבה מאוד שנים. כבר בשנות ה-90 פתולוגים בדקו את האימונוהיסטוכימיות (שיטה ביולוגית לאיתור אנטיגן בחתך של רקמה), דבר ששימש אותם לאבחון ולטיפול. בתחום הפתולוגיה תמיד התייחסנו לאבחון מדויק, למה שיעזור למטופל ומה לא, ועכשיו הדגש והיישום הפכו יותר משמעותיים. בסופו של דבר, הכל מתחיל ונגמר בסיכונים. לא כל האנשים עם גנטיקה מסוימת ומבנה מסוים יפתחו מחלות, והניבוי הוא מולטי-פקטוריאלי. הוא אינו מתבסס רק על גנטיקה, אלא על שילוב של גורמים: רמת ההשפעה של מה שתתקל בו במהלך החיים, לחץ פסיכולוגי, אורח חיים וכדומה. אלה יכולים להסביר מדוע אנשים שחולים במחלות כמו שפעת, מפתחים מחלה קשה ואחרים קלה. אנחנו, ללא ספק, חייבים לדעת הרבה יותר ממה שאנו יודעים היום על גורמי סיכון ועל אינטראקציות. להסתמך רק על הסתכלות גנטית זו טעות. החוכמה האמיתית תהיה מניעה מראש, להבין מהם גורמי הסיכון שמשפיעים על כל אחד באופן אישי ולפעול בהתאם. הדבר יתאפשר ככל שיצטברו בידינו נתונים אפידמיולוגים".
האם זו לא גישה שמקשה על הרופאים?
"נהפוך הוא. אני חושב שלנו, כרופאים, הרפואה הזו יותר טובה ומתאימה. אין יותר מתסכל וכואב כשלא מצליחים לעזור למטופלים, שנעזרים בטיפולים יקרים שחלקם גורמים לתופעות לוואי קשות. באמצעות רפואה מותאמת אישית אפשר לסייע יותר לחולים. רפואה מותאמת אישית נעזרת בכלים הבסיסיים של עולם הרפואה, שבנויה ומסוגלת לעבוד בשיטות האלה, והופכת להיות מותאמת ולא בזבזנית, מכל הבחינות. השיטה הזו תלך ותעמיק, ותהפוך את עולם הרפואה ליותר טוב".
כיצד מיישמים אותה בבית החולים שיבא?
"מעבדות הפתולוגיה, הגנטיקה, המיקרוביום ורבות אחרות שלנו בשיבא ומערכות ההדמיה מכוונות כיום למשימה הזו. החולה שלנו אינו מטופל על ידי אדם בודד, אלא על ידי צוות רפואי מולטי דיסציפלינרי שיושב יחד, דן ומקבל תמונה מלאה על מצבו. השילוב של טכנולוגיה מתקדמת, לצד מומחים בכל תחום, ושימת המטופל במרכז מייצרים גישה רב מערכתית ובמקביל חשובה התפיסה האנושית. לא מספיק להיות טכנולוגי, מתקדם ובעל טיפול פורץ דרך ומדויק, אם לא נדע לרכוש את אמון המטופלים, להסביר ולחדד את המסר, הוא לא יהיה שווה כלום. כל מי שחושש מכך שבעתיד יחליפו אותנו מחשבים ורובוטים, יכול להסיר דאגה. אנשים צריכים אנשים שיבינו אותם, נדרש הפן האנושי, הטכנולוגיה יכולה לסייע", מבטיח פרופ' אפק.
