שימור פוריות הפך לאחד הכלים המודרניים המשמעותיים ביותר עבור נשים המעוניינות לשמר את הפוטנציאל שלהן להפוך לאימהות בעתיד. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת לנשים לדחות את גיל האימהות, תוך שמירה על איכות הביציות או העוברים שלהן. תהליך זה כולל הקפאת ביציות, הקפאת עוברים, ושימור רקמות שחלה, והוא נחשב לפתרון אידיאלי עבור נשים המתמודדות עם מצבים רפואיים, קריירה תובענית או רצון להמתין לזמן המתאים עבורן להפוך לאימהות.
"כל אישה נולדת עם מאגר קבוע של ביציות, שעליו לא ניתן להשפיע", מסביר פרופ' פואד עאזם, מנהל המכון לפריון והיחידה להפריה חוץ גופית ומנהל השירות לשימור פוריות והשירות לתרומת ביציות, בבית החולים ליס לנשים ויולדות במרכז הרפואי איכילוב.
שימור בהתאמה אישית
לאורך חייה של האישה, מספר הזקיקים שמובילים לשחרור הביציות פוחת בהתמדה. בסופו של דבר, אישה המבייצת משך כ-40 שנות פוריות תוכל "לנצל" רק כ-480 ביציות, מתוך מיליוני ביציות פוטנציאליות.
פרופ' עאזם מתאר את ההתפתחות המשמעותית שעברה טכנולוגיית הקפאת הביציות במהלך השנים האחרונות. עד לפני כ-15 שנה, השיטה המקובלת הייתה הקפאה איטית והדרגתית של הביצית, הזירעון או העובר. "אלה הוקפאו בהדרגה באמצעות הורדת הטמפרטורה עד למינוס 196 מעלות ולאחר מכן הוקפאו בחנקן נוזלי. אחת הבעיות בשיטה זו הייתה היווצרות גבישי קרח בעת ההפשרה, שפגעו במבנה הביצית ובתפקודה. ב-2 העשורים האחרונים נהוגה שיטת הקפאה מתקדמת ומהירה, הידועה גם בשם ויטריפיקציה (זִגּוּג) ששיפרה את תוצאות תהליך הקפאת הביציות".
3 מי יודעת?
האבחנה בין הצרכים לשימור פוריות נחלקת לשלוש קטגוריות עיקריות: רפואית, אישית, או אחרת, כמו במקרה של אוכלוסיית הטרנסים.
"הסיבות הרפואיות יכולות להיות אונקולוגיות, כלומר, צורך בשימור פוריות אצל ילדות, נערות ונשים צעירות עד גיל 39, שמאובחנות בסרטן ונדרשות לטיפול כימי או קרינתי. עבורן חייבים להמליץ על שימור פוריות, בשל הסיכון לאובדן הפוריות, כתוצאה מאותם טיפולים".
סיבות רפואיות נוספות, הן ירידה ברזרבה השחלתית או חשש לאי ספיקה שחלתית מוקדמת, או כאשר יש סכנה לכריתת השחלה ולהפחתת סיכויי הפוריות בעתיד.
"וישנן גם מחלות נוספות כגון מחלות ראומטיות, זאבת אדמנטית, דלקת פרקים קשה, וגם מצבים גנטיים שדורשים התייחסות מיוחדת לעניין שימור הפריון", מדגיש פרופ' עאזם.
אל קטגוריית "סיבות אישיות" נכנסים מקרים שבהם מבקשות נשים לדחות את האימהות מסיבות כמו רצון למצוא את בן הזוג המתאים. בנוסף, ניתן מענה שימור פוריות גם לאוכלוסייה הטרנסית בטרם יחלו בטיפולים הורמונליים וניתוחיים, בתהליכי התאמת המין, שעלולים לפגוע בפוריות.
כיצד מתבצע שימור פוריות?
"הקונספט של שימור פוריות הוא בפשטות: לשמר ולשמור על המצב הקיים, לא להמציא 'יש מאין'. ככל שגיל האישה צעיר יותר, כך המאגר הראשוני של הביציות גדול יותר, ולכן הסיכויים לשימור פוריות יהיו טובים יותר.כל אישה בין הגילים 30-41 זכאית לשימור פוריות מבחירה, בהתאם לגילה ולמספר הביציות, ויכולה לעבור בין 4-6 מחזורי טיפול. לאחר הערכת מדדי הרזרבה השחלתית מוצגות בפניה אפשרויות להקפאת ביציות,הקפאת עוברים, אוהקפאת ביציות ועוברים גם יחד. כשמדובר בשימור מסיבות אונקולוגיות, האפשרויות כוללות הקפאת ביציות, הקפאת עוברים, טיפול תרופתי שמטרתו להרדים את השחלות ולהקטין את הפעילות השחלתית ואת צמצום אובדן הביציות בזמן הטיפולים האונקולוגיים. במקרים אונקולוגיים שבהם יש צורך בטיפולי קרינה לאגן, ישנה אפשרות נוספת, שבה מורחקות השחלות לאזור הכבד והטחול, במטרה להגן עליהן מפני הנזק שייגרם מהקרנות".
ולא מדובר במדע בדיוני: הרפואה המתקדמת מספקת פתרונות מותאמים אישית, ביניהן אפילו אפשרות להקפאת פיסה שחלתית והשתלתה מחדש, לאחר החלמה מהמחלה.
כך קרה במקרה של הילה לפיד, שחלתה בסרטן מסוג הודג'קין בגיל 28, וזכתה לפתרון מהפכני, שהיה אז בחיתוליו.
"הצענו לה להקפיא פיסת שחלה לנוכח דחיפות הטיפול הכימותרפי. לאחר קבלת אור ירוק מהרופאים, השתלנו את הפיסה חזרה בתקווה שתתחיל לתפקד מחדש. ה'סיפור' של לפיד הזה זוכה לחגוג בר-מצווה בימים אלה", מספר פרופ' עזאם בחיוך.
האם אירועי ה-7 באוקטובר השפיעו על הביקוש לשימור פוריות?
"מדינת ישראל נמצאת בחזית בתחום שימור הפוריות, ומובילה בשיעורי טיפולי הפריה חוץ גופית בעולם. אמנם מיד לאחר האירועים נצפתה ירידה זמנית בביקוש לשימור פוריות, אלא שמאז חזרו נתוני הביקוש לעלות, ונרשמה כבר עלייה של 10% בהשוואה לשנה שעברה, שבה הייתה עלייה מרשימה בנתוני הביקוש", מדגיש פרופ' עזאם.
לאתר >>> ליס ליולדות ונשים
בשיתוף ליס לנשים ויולדות, איכילוב
