הליווי של שמיר
בעקבות אירועי ה-7.10, טיפל המערך המיילדותי במרכז הרפואי שמיר בנשים שהגיעו במצבים מורכבים ורגישים, ברמה הבריאותית וברמה הנפשית. יולדות שבן הזוג או קרוב משפחה מדרגה ראשונה נפלו בקרב, יולדות שבן הזוג יצא לחופשה קצרה כדי להיות שותף לתהליך הלידה, יולדות שהגיעו ללא בן הזוג שנמצא עדיין בלחימה, וגם יולדות שפונו מבתיהן ומתגוררות במגורים זמניים מחוץ לבית. בחלק מהמקרים נשאו איתן היולדות טראומה ו/או זיכרונות ממראות קשים שחוו מאז פרוץ הלחימה, כאשר המעבר החד מהתחושות הקשות לשמחה מהלידה הביא אתו לא פעם פרץ של רגשות. הישנות מקרים אלה הביאה להקמת מערך שהורכב מאחיות ומעובדות סוציאליות, שמטרתו ללוות את המקרים הללו ברגישות ובהבנה ולעטוף את היולדות מקצועית ורגשית. המערך טיפל ומטפל בעשרות מקרים מהקלים ועד למורכבים שביניהם וסייע לנשים רבות להתמודד עם המצבים המורכבים שחוו. למפונות מיישובי הדרום והצפון, שהגיעו ללדת בבית החולים, הוחלט להציע לילה אחד או יותר, ללא עלות במלון היולדות בייבי אסף. עבור יולדות אלה גויסו מצרכים, מוצרי היגיינה ואף עגלות תינוקות וסלקלים, שנתרמו על ידי גורמים פרטיים ונמסרו באהבה לנשים שהזדקקו להן.
מלחמת "חרבות ברזל", כיצד היא משפיעה על היריון ולידה?
מחקר שבוצע בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי ואוניברסיטת בן-גוריון מצא עלייה מובהקת בסיבוכי היריון בתקופת מלחמת חרבות ברזל בקרב אוכלוסיית היולדות בדרום
במחקר בחנו החוקרים תוצאי לידה של נשים שילדו בתקופת "חרבות ברזל" בין ה- 7/10/2023 ועד ל-10/11/2023 אל מול תקופה זהה בשנת 2022.
שאלת המחקר בחנה קשר בין חשיפה לסטרס של היולדות בתקופת "חרבות ברזל" לבין סיבוכי היריון ולידה. בין סיבוכי ההיריון שנחקרו נכללו המצבים הבאים:
* ירידת מי שפיר מוקדמת - המתרחשת לפני לידה ולא במהלך הלידה, מוגדרת כירידת מים מוקדמת ומחייבת אשפוז והשגחה.
* מים מקוניאליים - הצואה הראשונה של היילוד נקראת בשפה המקצועית "מקוניום". צבעה ירוק כהה, היא מורכבת בעיקר ממים, אך מכילה גם מלחי מרה, תאי רירית מעי שנשרו ורכיבים נוספים שהופרשו מגוף העובר למי השפיר ונבלעו על ידו. במצב תקין, הצואה הראשונה מופרשת רק יומיים לאחר הלידה, אך במקרים מסוימים הפרשת המקוניום מתרחשת לפני הלידה. כך לדוגמה לא אחת העובר מפריש צואה כתגובה למצב של מצוקה עוברית בעקבות מחסור באספקת החמצן. במקרים אלה ישנה אפשרות שהעובר ישאף את המקוניום לריאות.
* ציוני אפגר נמוכים - מבחן אפגר נועד להעריך את מצבם הרפואי של תינוקות מייד לאחר הלידה. המבחן, שאומץ ברוב המדינות, הוא למעשה הראשון שהתינוק עובר בחייו. המבחן נערך בשני שלבים: בדקה ולאחר חמש דקות. ציון מתחת ל-7 נחשב נמוך.
המחקר בוצע על ידי ד"ר שרון אורון ופרופ' אייל שיינר, מחטיבת נשים ויולדות במרכז סבן למיילדות בסורוקה, בשיתוף פרופ' תמר ויינשטוק מהמחלקה לאפידמיולוגיה והערכת שירותי בריאות באוניברסיטת בן-גוריון.
החוקרים מצאו קשר ישיר בין תקופת "חרבות ברזל" לבין סיבוכי היריון משמעותיים כמו ירידת מים מוקדמת (שיעור של פי 1.8 בתקופת "חרבות ברזל" בהשוואה לשנה קודמת), מים מיקונאליים לילוד (שיעור של כמעט פי 4), וכן ציוני אפגר נמוכים לתינוק בלידה (שיעור של פי 1.7). זאת כאשר מאפייני הרקע של היולדות כמו גיל אם היו זהים בשתי התקופות.
"ברור שמלחמה מגבירה חרדה ולחץ נפשי. חרדה בהיריון ולחץ נפשי הם גורמים שנמצאו כקשורים באופן ישיר ליותר סיבוכי היריון. חשוב להבין שיש להתייחס לאוכלוסיית הנשים ההרות כאוכלוסייה בסיכון, ויש בהחלט לשקול התערבויות מורידות חרדה באוכלוסייה זאת", אומר פרופ' שיינר, יו"ר החטיבה למיילדות וגינקולוגיה בסורוקה.
"כאן בשבילך" - שירות מיוחד ליולדות בכרמל שעברו חווית לידה מורכבת
לידה היא אירוע מבורך ומרגש, אבל היא עלולה להיות מורכבת ואפילו טראומטית. צוות חדר לידה בבית החולים כרמל יזם פרויקט ייחודי עבור היולדות, תחת הכותרת: "כאן בשבילך". במסגרת המיזם מתקיימת שיחה ייחודית לעיבוד חוויית הלידה עוד במהלך האשפוז.
"בשנים האחרונות נשים רבות יותר מדווחות כי עקב אירועים לא מתוכננים שהתרחשו במהלך הלידה, כמו ניתוח דחוף או לידת ואקום, תהליך הלידה היה עבורן טראומטי והמשיך להטריד את מחשבותיהן גם הרבה לאחר הלידה. הפער בין חלומותיה של האישה לחוויה במציאות היה גדול, גדול מידי", מסבירהאלינה רובינסקי, מיילדת בכירה בכרמל שמרכזת את פרויקט עיבוד הלידה.
אחת השיטות לטיפול ברגשות המתעוררים בעקבות אירוע משמעותי, היא תחקיר –Debriefing. מדובר בתהליך של דיבוב מובנה המתבצע בדרך מקצועית, ובמהלכו מספר האדם בפרטים, על האירוע המיוחד שעבר ומשתף את המתחקר (אדם מקצועי מתוך הדיסציפלינה) ברגשות שעלו בו באותו זמן. בתום החלק הסובייקטיבי, המידע מועבר חזרה למספר/ת באופן מקצועי וניטרלי על ידי המתחקר.
במסגרת פרויקט "כאן בשבילך" עברו 14 מיילדות ורופאות מצוות חדר לידה בכרמל, הכשרה מקצועית על ידי דורית קרייזר, מיילדת שהגתה את השיטה ספציפית לתחום המיילדותי. מעתה כל יולדת אחרי הלידה שמבקשת או שעומדת בקריטריונים הרלוונטיים, תקבל את השיחה המשמעותית ולעתים אפילו גורלית.
"לפי נתוני הלמ"ס 2019, שכיחות דיכאון לאחר לידה נאמדת בכ-17%-9% בקרב אימהות. מחקר מ-2021 בתחום בריאות הנפש הראה ש-Debriefing ותמיכה במסגרת לאחר לידה, יכולים להפחית משמעותית את השכיחות של PTSD (תסמונת פוסט טראומטית) וכן של אי היקשרות של האם לתינוק לאחר הלידה. מכיוון שמדובר באוכלוסייה בריאה ובטיפול קצר וממוקד, לשיטה זו יש פוטנציאל גדול במסגרת האשפוז של נשים לאחר לידה, להשפיע על תפיסת חווית הלידה, להקל על ההתאוששות הנפשית, לצמצם יחד את הפער בין החוויה שנוצרה לחלום שנגוז ובכך לשפר את תפיסת חווית הלידה של המשתתפות באופן ממוקד וכשהברזל עדיין חם". מציין ד"ר ראובן קידר, מנהל חדרי הלידה בכרמל.
