"אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים", הובטח לחוה בספר בראשית. הבטחה שמוכיחה את יכולתו הבסיסית של הטבע האנושי.
את היכולת הזו מלווה אחת הדיסציפלינות החשובות ברפואה – מיילדות וגינקולוגיה. אין ספק שמדובר באחד התחומים המאתגרים אך המשמחים בתחום הרפואה – הבאת חיים אל העולם.
שיחה עם פרופ' טל בירון-שנטל, מנהלת אגף נשים ויולדות במרכז רפואי מאיר, מציגה את תחום המיילדות והגינקולוגיה, את החדשנות הטכנולוגית לצד גישה שמערבת את האישה היולדת לאורך כל הדרך.
"בחרתי בלימודי רפואה כי מאז ומעולם עניינו אותי שני דברים: מדע ואנשים", אומרת פרופ' טל בירון-שנטל, מנהלת אגף נשים ויולדות במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית ויו"ר החברה הישראלית לרפואת האם והעובר. "אני לא מתחרטת לרגע על המקצוע שבחרתי, למרות הדרך הארוכה והמפרכת, שגם כיום, כשאני בכירה ומובילה בתחום, היא עדיין קשה ותובענית. המשמח הוא שתמיד יש מה ללמוד, לאן לשאוף ואיך להשתכלל. ולכאן מצטרפת העובדה החשובה שאני באמת אוהבת את העבודה שלי", היא מוסיפה בחיוך.
לדבריה דברים רבים השתנו במרוצת השנים ובעידן הטכנולוגי בתחום. "ראשית, האופי של היולדות השתנה. הן הפכו לנשים ידעניות, שקוראות, מתעניינות ומעורבות הרבה יותר בטיפול בהן. יש להן הרבה יותר גישה למידע, מטבע הדברים, מהאינטרנט ומהרשתות החברתיות. אחד האתגרים שנגזר מהמידע הרב, הוא לסנן מה אמתי ומה לא".
בעוד שפרופ' בירון-שנטל מציינת לחיוב את המעורבות המבורכת, מתוך רצון כן של המטופלת להיות מחוברת לעצמה ולוודא שאכן מטפלים בה היטב, היא מאמינה שחשוב לזכור לדעת לסנן את המידע הרב אותו אנו צורכים ברשת שכן הוא עלול להוסיף למערכת הלחצים הטבעית הקיימת בתקופת ההיריון. "צריך לדעת להפריד בין מידע מהימן, למידע עליו לא כדאי לסמוך, כיוון שהוא לרוב משקף סיטואציה מסוימת בלבד. יש מצבים אבסורדיים שבהם מטופלות נחשפות למידע רב שאינו נכון ומטעה אותן, בעוד שיש בתחום מחקרים מצוינים ומהימנים שפחות זמינים למטופלות שזה לא תחום עיסוקן", מציינת פרופ' בירון—שנטל.
רפואה בגובה העיניים
לא רק המידע השתנה, גם הדיסציפלינה ומי שמובילים אותה השתנתה: "לשמחתנו, גם צוותי הרפואה השתנו. אם בעבר הרופאים היו נתפסים כ'אלוהים', והתנהלו בצורה פטרנליסטית, הרי שכיום מחלחלת ההבנה שאנחנו לא יודעים הכל ולעולם לא נדע הכל. יש יותר ענווה, יכולת הקשבה לקולגות ולמטופלים, ושילוב והתייעצות עם דיסציפלינות נוספות, לטובת התמונה הרחבה", מדגישה פרופ' בירון-שנטל. לדבריה הבנה זו מאפשרת טיפול בגובה העיניים שמערב את המטופלת. "נכון, לפעמים יש דרך אחת נכונה ברפואה, אבל פעמים אחרות יש כמה אפשרויות, וגם לתפיסת עולמה של המטופלת יש חשיבות לא מבוטלת", היא מסבירה. "הדור החדש של הרופאים מכיר ויודע את זה ומבין את הערך ואת ההצלחה הרפואית בטיפול כזה, כמו גם הדור החדש של הרופאים המחנכים, כמוני, שמטרתו לשפר ולגדל דור של רופאים שמדברים באותה השפה של היולדות".
פרופ' בירון-שנטל מחדדת כי למרות שזהו חידוש שאינו טכנולוגי, הוא משמעותי ביותר. "מטופלות מעורבות זו מגמה מאוד חיובית בעיניי, שתוביל להארכת תוחלת החיים ולחיים טובים יותר. אנחנו משתדלים למצוא פתרון גם לאתגרים, וממליצים, תחת המגבלות הקיימות, להגיע לרופא בצורה מסודרת, מתוך ידיעה שהזמן קצר וקצוב, לארגן מראש את החומר הרפואי, להכין רשימת שאלות ולנצל את הזמן בצורה הכי יעילה, כדי להפיק את המרב".
פתיחות מלאה
הודות לפתיחות ההולכת וגוברת ללידות טבעיות, ללידות מים, ולשילוב רפואה משלימה בתוך הרפואה הקונבנציונלית, יש מקום בחדרי הלידה לאנשי מקצוע מעולם הרפואה המשלימה, דולות ועוד.
"במרכז רפואי מאיר אנחנו גאים על אפשרויות אלה שאנו יכולים להעניק ליולדות שלנו. הפתיחות אינה מגיעה רק מהמטופלות, אלא גם מהצוותים הרפואיים. כל אלה בהתאם לתפיסה שהרוגע ושביעות הרצון של המטופלות, הן ראשונות במעלה, והכרחיות לטיפול טוב יותר. מחקרים כבר הוכיחו שככל שהמטופל לוקח חלק בתהליך ונשמר נינוח לאורכו, הטיפול מצליח. זה נכון גם לחדרי הלידה ", אומרת פרופ' בירון-שנטל.
פרופ' בירון-שנטל מציינת הכשרות נוספות ופרטניות שעובר צוות המיילדות, אשר מקנות לו כלים נוספים להצלחה. "סדנאות וקורסים של היפנובירת'ינג, ספינינג בייביז, שמאפשרים תנוחה אידיאלית לעובר וליולדת, סדנאות לידה במים, כיצד להימנע מחיתוך חיץ. כל אלה מתוך הבנה שההיבטים הללו נותנים לנו כלים נוספים לאפשר מנעד גדול יותר ולהעניק ליולדות שלנו את הדרך הנכונה בעבור כל אחת ואחת", היא מסבירה.
ומה לגבי הרצון ההולך וגובר ללידות ביתיות?
"יש אחוז קטן שמעדיף לידה ביתית, ואני כמובן לא מבקשת להכתיב לאף אחת כיצד לחיות את חייה. אני כן מאמינה שיש מי שברחו מבתי החולים כי בעבר נכוו ולא הקשיבו להן, אבל כיום המצב משתנה. אנו מייצרים סביבה בטוחה ועוטפת, מכל הבחינות. קשובים לצרכי ולרצון היולדת ומספקים לה סביבה מכילה, נעימה וטובה. הערך המוסף הוא שאם חלילה משהו משתבש, ואלו דברים שיכולים לצבור תאוצה 'מאפס למאה', אז ההיענות שלנו היא בזמן שיא. האפשרות לספק ליולדת את הלידה שחלמה עליה, ויחד עם זאת להיות מוכנים לפעולה גם כשהדברים לא הולכים לפי התוכנית- היא מבחינתי אידיאלית".
מהם החידושים הטכנולוגיים באגף נשים ויולדות?
"מטבע הדברים הטכנולוגיה נוכחת יותר ויותר בעולם הרפואה. המכשור מתקדם יותר, ואפשר לראות כבר עכשיו, לדוגמה, מכשירי אולטרסאונד חדשניים שמסייעים להבין טוב יותר, תוך כדי תהליך הלידה, איך שוכב העובר, מה גובהו, איך ההתקדמות בזמן הלחיצות, ועוד. בסופו של דבר אנחנו מקווים שהטכנולוגיה הזו תאפשר לקבל החלטות טובות יותר עבור היולדת, כמו מתי יש צורך בלידת ואקום או הזדקקות לניתוח קיסרי. שימוש נרחב במכשירי אולטרסאונד מתקדמים יסייע לנו ליצור דאטה שתוביל לקבלת החלטות מושכלת, תוך מזעור הבדיקות וההתערבויות הכירורגיות. בנוסף לכך, אם בעבר הנתונים היו ידניים, כיום הם הופכים ליותר ממוחשבים, דבר שמאפשר לקבל יותר מידע ולשמש כלי עזר, תוך שימוש בביג דאטה ובבינה מלאכותית, לשליפת נתונים וליצירת מודלים לניבוי. בין השאר ניתן יהיה לנבא מי תלד מוקדם, למי יש סיכוי להצליח בלידה נרתיקית לאחר שעברה ניתוח קיסרי, ועוד. כבר היום אני שמחה לומר שאנחנו מתחילים לראות ניצנים של עבודות ומחקרים, שמשמשים כלי ראשוני לתהליך קבלת החלטות. פנינו בהחלט לשם".
פרופ' בירון-שנטל מציינת גם שיתופי פעולה עם מערכות שאינן רפואיות, אלא טכנולוגיות במהותן, דוגמת הענקיות מייקרוסופט וגוגל, שמספקות שרתי מידע רפואי.
"כמו בכל מקום אחר בחיינו, כך גם תחום הרפואה משתפר ומתקדם, תוך שימוש מושכל בנתונים רפואיים לטובת מודלים לניבוי מחלות, גורמי סיכון ואספקת כלים לעזרה בקבלת החלטות, ולא רק בחדרי לידה. "זה רק עניין של זמן עד שעל צג המחשב אצל הרופא 'יונפו דגלים' שמתריעים מפני גורמי סיכון עבור המטופל. הטכנולוגיה כבר קיימת, אנחנו כבר רואים מסרונים שנשלחים למטופלים בגיל מסוים, לבצע בדיקות מסוימות, וזה רק עניין של זמן עד שבתחומים רבים הם יהפכו לכלי מתוחכם לסיוע למטופל ולמטפל", מציינת פרופ' בירון-שנטל.
לדבריה, האפשרויות היום לחיים טובים וארוכים הולכות וגוברות. "בין השאר בזכות שיטת שימור פוריות המאפשרת למטופלות להרות בגיל מאוחר יותר, מבלי להתחשב במגבלות ביולוגיות, לצד אבחונים חדשניים בתהליכי הפוריות, בדיקות גנטיות ואבחונים טרום-הריוניים תוך פרוצדורות לא פולשניות, את כולם אנו מעניקים במרכז רפואי מאיר".
במאיר מבצעים גם ייעוץ פרטני ואבחון טרום לידתי, ואפילו טרום השרשתי, במסגרת טיפולי הפריון.
"אם בעבר היו דברים שמגלים רק לאחר הלידה, או במהלך ההיריון, כיום אפשר לבצע בדיקת דם פשוטה שתגלה לנו הרבה מאוד, ובעזרתה נוכל לייעץ ולהפעיל שיקול דעת מתאים". היא מסבירה כי האבחון הטרום-השרשתי קריטי במגזרים מסוימים, שאינם יכולים להפסיק היריון מטעמי דת או מצפון, ויכולים כיום למנוע היריון לא תקין. "דבר נוסף שמציג לנו יותר מידע מבעבר הוא דיקור מי שפיר, גם דרך טכנולוגיה שמציעה תהליך עם פחות סיבוכים", מציינת פרופ' בירון-שנטל.
ולבסוף, ניתוחי רובוטיקה מתוחכמים בגינקולוגיה, שמציעים דיוק מרבי, חתך מינימלי וזמן החלמה קצר.
בנוסף לאלה גם תחום הגינקו-אונקולוגיה השתפר לאין ערוך, ומציע אבחון מוקדם וטיפולים טובים ומאריכי חיים לסרטן שחלות.
"קיימות טכניקות כירורגיות עם חיתוך מינימלי, ולצידן סל שלם של תרופות חדשות משפרות איכות חיים", מוסיפה פרופ' בירון.
"בסופו של דבר, אנחנו מכוונים, לרפואה הכי טובה שאפשר, בלי מכשולים בדרך. מבחינתי כל האמצעים כשרים, ואין בי פחד מטכנולוגיות ומחידושים, ובלבד שנדע לקבל אותם באופן מבוקר, זהיר וחיובי, בשאיפת אמת לשפר את הרפואה", מסכמת פרופ' בירון-שנטל.
בשיתוף מרכז רפואי מאיר
