בחודשים האחרונים, לצד השיח הציבורי הגובר על הבינה המלאכותית, שצוברת אחיזה בכלל תחומי החיים, נפרסו ברחבי הארץ שלטי חוצות שבישרו על השקת שירות "כללית AI – רפואה מותאמת אישית מבוססת בינה מלאכותית".
מאחורי השלטים עומדת מהפכה של ממש עליה עמלים בשנים האחרונות בכללית, להנגשת יתרונותיה של הבינה המלאכותית לשיפור בריאותם של הישראלים.
"מטרתנו העיקרית לשפר ולעצב מחדש את המערכת כדי לאפשר מתן של הטיפול הנכון, למטופל הנכון, בזמן הנכון וכבר בפעם הראשונה. אנו חותרים להגיע ליעד בכל האמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשותנו, בדגש על מדעי הנתונים ובינה מלאכותית", מציין פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בכללית.
במסגרת התהליך הוחלט כי בכל אחד מ-14 בתי החולים והמחוזות בכללית יפעל מרכז חדשנות עצמאי ומוביל, שיקדם פיתוח של פתרונות טכנולוגיים ויעשיר את הפעילות הארגונית בתחום החדשנות.
שירות מהפכני
הבינה המלאכותית מוטמעת בכללית בתהליך מתמשך, שהחל עוד בשנת 2010. אז הפכה לקופה הראשונה בישראל שפיתחה מודל ניבוי ייעודי מבוסס על נתוני ביג דאטה, ללקוחות כללית במטרה לזהות חולים בסיכון להתפתחות אי ספיקת כליות. באותה שנה הוקם מכון כללית למחקר, הראשון בישראל שבו נעשה שימוש בנתונים לפיתוח טכנולוגיות לשיפור בריאות המטופלים.
ברבות השנים נמשכו אל המכון חלק מטובי המוחות בישראל, ופותחו בו כלים רבים נוספים מבוססי בינה מלאכותית, כמו כלי שפותח ב- 2015 שמאפשר איתור מטופלים בסיכון לפתח שפעת קשה בחורף, כדי לפנות אליהם באופן יזום ולזמנם לקבלת החיסון העונתי לשפעת, ותשתית המאפשרת ניבוי מחלות רבות על סמך נתוני התיק הרפואי.
במהלך התפרצות הקורונה, כבר בחודשים הראשונים להתפרצות ב-2020, הצליח מכון המחקר באמצעות הבינה המלאכותית לפתח מודל שאיתר כ-200,000 מטופלים בסיכון גבוה לפתח מחלה קשה, ומרפאות הקהילה פנו פרטנית לכל אחד ואחת מהן כדי לוודא שיתנהלו בזהירות למניעת הדבקה ושיתעדפו שירותי של רפואה מרחוק. כללית פרסמה את "מודל הנקודות", שאפשר זיהוי חולים בסיכון לקורונה על בסיס סיכום נקודות סיכון אישיות, למשל: אשפוז בשנים האחרונות, מחלות רקע כרוניות ועוד. במהלך הקורונה פותחו במכון שיטות מחקר חדשניות להפקת מסקנות מנתוני עתק רפואיים, שאפשרו להעריך יעילות טיפולים כמעט בזמן אמת.
"בשנים האחרונות הוחלט לעבור באופן שיטתי מ'רפואה מגיבה' ל'רפואה יוזמת, מנבאת ומונעת'. לאורך השנים הבנו שהיכולת שלנו לתקשר צוותי מקצועות הבריאות בכל מחלה בנפרד מוגבלת ומעמיסה עליהם, והחלטנו לפתח כלים שיאפשרו לתת למטופלים מענה אינטגרטיבי כולל", מציין פרופ' בליצר.
השקת השירות המהפכני "כללית AI" מהווה נקודת מפנה, בה הוחלט בכללית ליישם את עקרונות הבינה המלאכותית במסגרת הרפואה הראשונית – רפואת המשפחה, במטרה לאפשר מענה הוליסטי ללקוחות כללית, באופן שיאפשר לשפר את מצב בריאותם.
עניינים של בינה
המערכת הראשונה שפותחה במסגרת "כללית AI", נקראת C-Pi (Clalit Proactive-Preventive Interventions), והיא כבר מצויה במערכות הממוחשבות של מעל ל-1,000 רופאי משפחה של כללית, והטמעתה נמשכת.
המערכת הוקמה בשילוב כוחות של 3 חטיבות של כללית: מערך החדשנות - ד"ר נעה דגן, חטיבת הקהילה בהובלתו של ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה, ובהובלתה של סמנכ"לית חטיבת מערכות מידע ודיגיטל, ליאורה שכטר. הדרך האינטואיטיבית ביותר להבין את תרומת המערכת, היא בהקניית "כוחות על" לרופאי המשפחה: לניבוי מחלות, ולמתן טיפול מותאם אישית.
"תחום רפואת המשפחה הוא שמשפיע באופן העמוק ביותר על בריאות האוכלוסייה, וקובע במידה רבה יותר מכל גורם אחר, את רמת הבריאות ותוחלת החיים", אומר פרופ' בליצר, "רפואת המשפחה היא אחד היסודות החשובים שמאפשרים לישראל הישגים גבוהים כל כך בהשקעת משאבים נמוכה יחסית לנפש שהמדינה מקצה לתחום הבריאות".
הכלי הראשון הכלול במערכת C-Pi הוא כלי מנבא, שביכולתו לאתר חולים בסיכון גבוה להתפתחות מגוון רחב של מצבים רפואיים ומחלות או להחמרה של מחלות קיימות, באופן שמכוון את רופא המשפחה להבין את מי נדרש בקדימות הגבוהה ביותר להזמין לביקור יזום לצורך בדיקות וטיפולים.
הכלי השני מאפשר רפואה מותאמת אישית למטופלי כללית בהתאם למגוון מחלותיהם. במסגרת פיתוח המערכת צוותי עבודה רב מקצועיים בהשתתפות צוותי רופאים וקלינאים מתחומים שונים, רופאי בריאות הציבור ואנשי מחשוב, מקודדים למערכת את עקרונות הטיפול העדכני והמיטבי בכל מחלה. בהמשך מריצה המערכת את נתוני החולים, ובהתאם למידע האישי של כל מטופל, בהתחשב בגילו, במצבו, במחלות הרקע ובטיפול התרופתי שהוא מקבל – מותאמת עבורו באופן אישי את הטיפול המיטבי עבורו.
ארגון מונחה חדשנות
מהפכת הבינה המלאכותית מובילה לאחרונה גם לאזהרות בעולם. לפני מספר שבועות התריעו עשרות מומחים בתחום כי נדרש פיקוח הדוק על הבינה המלאכותית. לדברי פרופ' בליצר, "על כל העוסקים בתחום להיות קשובים לאזהרות. יש חשיבות למידת האוטונומיה שניתנת למערכות מבוססות בינה מלאכותית, ולבקרה ופיקוח על ההטיות שבינה מלאכותית עלולה לייצר".
הפלטפורמה שהיא פרי פיתוח עצמי "כללית AI"
לא נועדה, לדבריו, להחליף את שיקול הדעת של הרופאים, ו"מדובר במערכת שמספקת המלצות בלבד, ולצדן גם הנמקות עם ההיגיון הרפואי של כל המלצה, כדי לאפשר לצוותים הרפואיים להפעיל שיקול דעת האם לקבל כל המלצה והמלצה".
בכללית הוחלט בשלב זה שלא לבצע שימוש במודלי שפה רחבים, שבאים לידי ביטוי למשל בצ'ט בוט המדובר מבוסס הבינה המלאכותית ChatGPT.
פרופ' בליצר: "מערכות אלה אינן יציבות מספיק כדי לתת מענה לשימושים קליניים. למשל, נמצא כי הן נוטות לעתים להמציא נתונים ולפברק עובדות".
אזהרה נוספת נשמעת מפני בעיות ביטחון מידע והסיכון למתקפות סייבר על מערכות בינה מלאכותית.
"היתרון בכלי שפותח בלעדית בכללית הוא שמדובר במוצר שפותח באמצעות 'בית התוכנה' הפנימי של כללית ועל סמך נתונים שנאספו בתוך כללית. מכאן שהתהליך לא היה כרוך בסיכון בבעיות ביטחון מידע, בהעברת המידע החוצה או בשמירת חלקים ממנו בזיכרון של מודלי שפה לומדים".
התפתחות "כללית AI" עתידה להימשך וצופנת לדברי פרופ' בליצר עתיד מזהיר, שמתבטא ב"רפואה מדויקת ומנבאת יותר ומותאמת במהותה לצרכים של כל מטופל". כלים עתידיים בבינה מלאכותית צפויים לאפשר גם מתן טיפולים התערבותיים מקדימים למניעת מצבים רפואיים, וניטור יעיל של שינויים במצב הרפואי לזיהוי דפוסי התפשטות של מחלות ואיתור התפרצויות בתחלואה.
"כדי לוודא מגוון רחב של יוזמות חדשניות לכל רוחב הארגון שמנו לעצמנו מטרה להגיע למצב שבו כל עובד בכללית, יהיה בעל אפשרות וכלים לחקור, ליזום, לחדש ולקחת חלק במהפכת החדשנות בכללותה וספציפית בתחום הבינה המלאכותית. רשת של מרכזי חדשנות ומחקר נפרסת בחודשים אלה לאורך ולרוחב הארגון, ומגוון יוזמות עובר הנבטה, הטובות שבהן יהפכו לכלים מתוקפים בשימוש נרחב. החזון הוא להפוך את כללית לארגון בריאות מונחה חדשנות, שימשיך להוביל גם בשנים הבאות".
בשיתוף סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, כללית
