הבינה המלאכותית בעקבות העצם
אוסטאופורוזיס הינה מחלת שלד המאפיינת את הגיל המבוגר, שבה אובדן של מסת עצם מלווה בעלייה בהיארעות של שברים. השברים האוסטאופורוטים מופיעים כתוצאה מנפילה מגובה עמידה ואתרי השבר השכיחים הם האמה, חוליות גביות ומותניות וצוואר הירך. שברי חוליה מתייחדים בכך שברב המקרים הם אסימפטומאטים ולכן למעשה מפוספסים. אבחון מוקדם של מחלה זו מתבצע בעזרת בדיקת סקר של צפיפות עצם, שמכוסה על ידי סל הבריאות, החל בגיל 60 בגברים ונשים. מטרת הבדיקה הינה לבצע אבחנה של אוסטאופורוזיס כדי לתת טיפול תרופתי שמטרתו למנוע שברים, אולם שיעור השימוש בצפיפות עצם כבדיקת סקר הינו נמוך ולכן לא אחת האבחנה נעשית כבר לאחר שיש שבר אוסטאופורטי.
פשר השבר
שבר אוסטאופורוטי כולל תחלואה נלווית, אובדן תנועה, צורך בשיקום ובגיל המאוד מבוגר, בו שכיחים שברי צוואר ירך, התוצאה יכולה אף להיות מוות. צפיפות עצם (BMD) המבוססת על טומוגרפיה ממוחשבת (CT) וזיהוי שבר דחיסה בחוליות בבדיקת CT שבוצעה בהתוויה אחרת, הן שתי טכניקות חדשות, מבוססות בינה מלאכותית (AI) לאבחון מזדמן של אוסטאופורוזיס. ביחידה לאנדוקרינולוגיה בשיתוף עם מערך הדימות בסורוקה בוצע מחקר שמטרתו להעריך את ההשפעה הקלינית של אבחון מזדמן של אוסטאופורוזיס בשיטות הללו. במחקר נכללו מבוטחי כללית, מעל גיל 50, שעברו בדיקת CT מכל סיבה שהיא בבית החולים, וזוהו על ידי תוכנה מבוססת בינה מלאכותית (NanoxAI) כבעלי שבר דחיסה בחוליה אחת או יותר. לכל משתתפי המחקר בוצע גם חישוב צפיפות עצם המבוסס על בדיקת ה-CT. תוצאות צפיפות עצם בשיטה המקובלת (DXA), נתונים דמוגרפיים, קליניים וביוכימיים, כולל רכישת תרופות, נשלפו מהרשומות הרפואיות.
בתקופה של 4 חודשים, אותרו על ידי התוכנה 151 חולים עם שבר דחיסה, מתוכם רק ל-71 (47%) היתה אבחנה קודמת של אוסטאופורוזיס. מתוך 71 חולים אלה, רק 12.7% רכשו תרופה כלשהי לאוסטאופורוזיס בשנתיים שקדמו לבדיקת ה-CT. חולים ללא אבחנה מוקדמת של אוסטאופורוזיס היו צעירים יותר ומרביתם היו גברים. מוצא אתני ומצב משפחתי היו דומים בשתי הקבוצות, כמו גם שיעורי אבחון מוקדם של סוכרת ודלקת מפרקים שגרונית. חולים עם אבחנה קודמת של אוסטאופורוזיס טופלו יותר בתוספי סידן וויטמין D, ובהתאם גם רמות ויטמין D היו גבוהות יותר אצל חולים אלה. להפתעתנו רק 28% מכלל המטופלים עברו בדיקות DXA-BMD ב-4 השנים שקדמו לבדיקת ה-CT; בחולים עם אבחנה קודמת של אוסטאופורוזיס צפיפות העצם הייתה נמוכה משמעותית בהשוואה לאלה ללא אבחנה זו, וזאת למרות שבשתי הקבוצות התרחש שבר אוסטאופורוטי משמעותי, קרי שבר דחיסה בחוליה.
לעומת זאת ערכי צפיפות עצם המבוססים על CT היו נמוכים באופן דומה בשתי הקבוצות עם שבר דחיסה ללא קשר לאבחנה קודמת של אוסטאופורוזיס, וגבוהים משמעותית בחולים שבהם לא אומת שבר דחיסה.
תוצאות מחקר זה מדגישות את האבחון החסר והפער הטיפולי באוסטאופורוזיס שהיה גבוה יותר משמעותית אצל גברים צעירים. אבחון מזדמן שגרתי של אוסטאופורוזיס על ידי בינה מלאכותית בעזרת בדיקות הדמיה שחולה מבצע מסיבה אחרת יתרום בצורה משמעותית לשיפור האבחון והטיפול באוסטאופורוזיס.
נזק תרופתי וטראומטי לאוזן הפנימית
ד"ר סברי אל סייד, פרופ' דניאל קפלן, ד"ר בנימין קמינר, פרופ' אלי לואיס, עמית עמר, מלודי זקון, רבקה שטרית ועידן מנליס בשיתוף סורוקה
פגיעה באוזן הפנימית נפוצה ועלולה לגרום לירידה בשמיעה ולסחרחרות. הנזק מתבטא בתוך שעות עד ימים ולרוב אינו הפיך. למעט טיפול סטרואידי שנמצא כבעל הצלחה חלקית בלבד, אין כיום מענה רפואי לבעיה זו. בגופנו, קיים חלבון -AAT המיוצר באופן טבעי הידוע כמשפר שרידות רקמות עדינות. החלבון, חשוד כחסֵר במצבים בהם הגוף לא מצליח לרפא פגיעות באופן תקין. לאחרונה הדגימה קבוצתנו כי רמת חלבון נמוכה בנוזל מערכת השמיעה בבני-אדם, במגוון מצבים רפואיים הקשורים לירידת שמיעה, נמצאה ביחס ישר לחומרת אבדן השמיעה.
כך בדומה, במודל עכברים, הדגמנו שימור רקמתי משמעותי ורחב על ידי מתן טיפול ב-AAT. עם זאת, טיפול ב-AAT לצורך הגנה מפני נזקי שמיעה הנובעים מטיפול אנטיביוטי או מטראומה ישירה לאוזן הפנימית, טרם נבדקו באופן ישיר.במחקר הנוכחי 3 זרועות חשובות:
בחינת טיפול לאוזן ב-AAT כנגד ירידת שמיעה הנובעת מטיפול אנטיביוטי בגמטמיצין במודל החיות הסטנדרטי.
בחינת טיפול לאוזן ב-AAT כנגד פגיעה וסטיבולארית הנובעת מטראומה לאוזן הפנימית במודל החיות הסטנדרטי.
גידול תרבית תאים ובדיקת ההשפעה של טיפול חיצוני ב—AAT.
תוצאות המחקר הראו כי קבוצות הטיפול המקומי ב-AAT הפגינו החלמה מלאה מהפגיעה הווסטיבולארית תוך 7 ימים, לעומת קבוצת הטיפול הסטרואידי שהראו ריפוי חלקי בלבד. חומרת הירידה בשמיעה לאחר טיפול אנטיביוטי בגנטאמיצין הייתה משמעותית פחות חמורה בקבוצת הטיפול המקביל ב-AAT לעומת קבוצת הביקורת (10dB Versus 30 dB, P=0.0004). בתרבית התאים נצפה תהליך ריפוי מהיר יותר תחת טיפול מקומי ב-AAT בפרק זמן קצר לעומת טיפול מקומי בסטרואידים.
הממצאים של קבוצת המחקר הקלינית-מדעית, קושרים לראשונה את החלבון AAT, אשר זמין לטיפול קליני, ומנגנון שמיעה ושיווי משקל שמור בתנאים של נזק שמיעתי. על כן, תוצאות המחקר בעלות פוטנציאל לפריצת דרך בהגנה מפני נזקי שמיעה ככלל, ו/או הנובעים מטיפולים אנטיביוטיים בפרט.
בשיתוף סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, כללית
