פרופ' ויקטור נובק, מנהל מחלקה פנימית ח' בסורוקה ומנהל רשות המחקר והחדשנות של המרכז הרפואי, עוסק רבות בקשר בין רופא, מטופל ומחשב.
"אנחנו לא לקראת מהפכה, אנחנו כבר חלק ממהפכה שמתרחשת ממש כאן ועכשיו", אומר פרופ' נובק. "אחת הבעיות המשמעותיות ברפואה כיום, ואין זה משנה אם המטופל נמצא בבית חולים סורוקה, בבית חולים בברלין, או בארצות הברית, היא שקשה לו לתפוס את עיניו של הרופא, שנמצאות לא מעט מול מסך המחשב".
לדבריו, כשהכניסו לשימוש את התיק הרפואי הממוחשב, הרופאים והמטופלים לא היו חלק מהדיון, והדבר גרם לשחיקת הצוותים.
"במקום לעשות את מה שאנחנו טובים בו, טיפול בחולים, היינו צריכים להיות כל הזמן עם המחשב. לכן ההוראה הראשונה שלי כמנהל מחלקה הייתה שלא מכניסים מחשבים לחדרים של המטופלים. אמירה שהיא בניגוד לקדמה, הביקורים הם כפי שהתנהלו במשך מאות שנים –הרופא מגיע למטופל, מדבר איתו, ורק אחר כך הולך למחשב".
למרות דבריו אלה, פרופ' נובק תומך מאוד ביישום חדשנות אל תוך עולם הרפואה: "ישראל היא מדינה מבורכת בתחום הדאטה, והמחשב יהפוך לכלי עזר גם ברמת ניהול התיק, אבל גם ברמת האבחון. כבר היום בינה מלאכותית כמו CHAT-GPT המדובר, מסוגלת לעבור מבחני רפואה ב-85% הצלחה. הצ'ט עדיין לא יכול להחליף אותנו הרופאים כי הוא עונה על שאלות בהתאם לאופן שבו אימׇנו אותו, ועבודת הרופא אינה כתיבת אוסף של עובדות".
איזה תפקיד עתיד המחשב לתפוס בקשר של הרופאים והמטופלים?
"מכיוון שאנחנו עכשיו בעיצומה של המהפכה, קשה לי לומר בדיוק לאן הולך תפקידו של המחשב במשולש מטפל-מטופל-מחשב. ובכל זאת, אנחנו, הרופאים, חייבים להיות חלק משמעותי בקביעה הזו, ולא להשאיר את ההובלה רק לאנשי המחשוב ומערכות המידע. לפעמים הם מנסים לפתור בעיות שכלל אינן בעיות עבורנו ועבור המטופלים ועלולים להניח הנחות מוטעות", מסביר פרופ' נובק.
האתגר ביישום כלים חדשניים במשולש הטיפולי מגיעה, לדברי פרופ' נובק, משני הצדדים: הרופאים ואנשי המחשוב: "המתכנתים שבאים אלי ואומרים לי 'אתמול ביקרתי את סבתא שלי בבית החולים ואני יודע כיצד לפתור את כל הבעיות'. לא, אתה לא יודע להציג פתרון על סמך ביקור של 1/4 שעה במחלקה. מצד שני, אנחנו הרופאים מאומנים להיות שמרניים עוד מימי היפוקרטס, אנחנו צריכים להילחם במה שהתאמנו עליו במשך 2,500 שנה ואסור לנו להישאר מאחור".
כיצד מתקדמים?
"הפתרון הוא שילוב כוחות. בדיוק כמו שבמחלקה, בביקור מטופלים נוטלים חלק, רופאות ורופאים, אחים ואחיות, אנשי תזונה, פיזיותרפיה, פרמקולוגיה ועוד מטפלים בתחומים שונים, כך חשוב לשלב גם מהנדסים כחלק מהצוות. מהנדסים שייכנסו גם למרפאות ולחדרי הניתוח, יבינו טוב יותר על מה אנחנו מדברים ומה הצרכים שלנו. ומאידך, חשוב שאנשי הצוות הרפואי יבינו מדוע וכיצד העולם שלנו מונע על ידי דאטה".
פרופ' נובק טוען שלימודי דאטה חייבים להיות חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים בבתי הספר לרפואה: "אני לא אומר שרופאים צריכים להפוך לאנשי מחשב, אבל בדיוק כמו שכל הסטודנטים לרפואה לומדים פיזיולוגיה ולא בהכרח הופכים לפיזיולוגים, או אנטומים, כך חייבים להבין שמחשוב הוא חלק מהעולם שלנו כמטפלים".
נראה שיש כאן גם השלכות בסוגיות כמו אתיקה ומוסר.
"כמובן, רופאים עובדים הרבה מאוד עם תחושות בטן. כשמגיעים שני חולים שנזקקים לטיפול נמרץ אבל יש מקום עבור מטופל אחד, הרופא מחליט למי יש יותר סיכויים ומי זקוק יותר לטיפול, והוא הולך לישון רגוע עם ההחלטה שקיבל. עכשיו ניקח את אותו מצב, אלא שהפעם המחשב מחליט, והוא קובע שלאדם א' יש 18% סיכוי ולאדם ב' יש 22% סיכוי, והרופא אולי יצטרך לפעול בניגוד לתחושת הבטן שלו. האתיקה מתחילה לצוף בכך שהרופא ילך לישון לא רגוע, עם שאלות ותהיות לגבי המספרים, אולי הם היו לא נכונים".
שילוב בין כל השחקנים
פרופ' נובק מדגיש שהפתרון צריך להגיע מההבנה שכולם משחקים על אותו המגרש, לא להתעלם מטכנולוגיות ומאפשרויות חדשניות, ולהגיע לפתרונות תוך שילוב של צוותי הרפואה:
"לשמחתי הרבה, אנו בסורוקה מבינים לחלוטין את הצורך בנושא ומאפשרים חשיבה מחוץ לקופסה. בבית החולים נוקטים בצעדים המתבקשים, כך למשל אנחנו מאמנים סטודנטים לרפואה בדאטה וכיצד דאטה רפואית מתנהגת בשימוש היומי במחלקה. מצד שני, אנחנו מקיימים שיתופי פעולה עם האקדמיה והתעשייה, עם חברות מבוססות לצד חברות הזנק, כמו למשל אלתא של התעשיה האווירית, מוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם, וגם מהנדסים מאוניברסיטת בן-גוריון, ומצרפים אותם לתוך הצוותים שלנו".
לדברי פרופ' נובק, בעתות משבר, אנשים מחפשים את הקשר הראשוני עם הצוות הטיפולי, ואת זה בינה מלאכותית עדיין לא יודעת להחליף. "יש לכך שני ביטויים, הראשון הוא האינטראקציה הראשונית למתן אבחנה. כדי לקבל 3 שורות של תסמינים, אישה מבוגרת תספר לי מתי היא עלתה לארץ, כמה נכדים יש לה, מה היא עשתה בחיים ומהן התרופות שהיא מקבלת. מתוך שיחה ארוכה זו, אצטרך 'לדוג' את הפרטים הרלוונטיים כדי לאבחן דלקת בדרכי השתן. בינה מלאכותית לא יודעת להתמודד עם כל המידע הזה, היא צריכה לשמוע תסמינים בלבד".
הביטוי השני הוא קשר העין בין המטפל למטופל: "לאשפוז מגיעים גם אנשים בעלי מקצועות ועיסוקים מגוונים שמבלים שעות רבות מול מסכי המחשב והטלפון. אני רואה איך לאט לאט הם עוזבים את המסכים, ומחכים לרגע שבו אביט בהם, אדבר איתם ואתן להם תשובות. את המגע האנושי הזה אף טכנולוגיה לא יכולה להחליף", מסכם פרופ' נובק.
בשיתוף סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, כללית
