ההתחממות הגלובלית של כדור הארץ, מציבה בפני חוקרים בכל העולם את האתגר לחזות מה תהיה השפעתו הבריאותית של חום על בני האדם. ברוב ארצות אירופה מדובר בשינויים משמעותיים בטמפרטורה, מצב שאוכלוסיית הנגב רגילה אליו, בהיותה חשופה לגלי חום לאורך כל השנה. השילוב של התנאים המטאורולוגיים של הנגב, האוכלוסייה המגוונת ומערכת בריאות ייחודית, יוצר ומאפשר תנאי מעבדה לחקר אקלים והשפעתו על בריאות. המעבדה מהווה חלון דרכו ניתן להביט לעבר העתיד אליו יגיעו מדינות אירופה עם הזמן. כדי לתת מענה לצורך המתגבר במחקר מסוג זה, הוקם מכון נגב לחקר בריאות הסביבה -(Negev Environmental Health Research Center) NEHRI. המכון הוא יחידת מחקר הפועלת כחלק מרשות המחקר והחדשנות בסורוקה. צוות המכון כולל רופאים מבית החולים, חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, סטודנטים לתארים מתקדמים, אנליסטים ועוזרי מחקר. המכון משתף פעולה עם חוקרים ממוסדות אקדמיים רבים בישראל וברחבי העולם.
פעילותו של המכון החלה בשנת 2015, מאז בוצעו כ-20 פרויקטים גדולים ופורסמו מעל 50 מאמרים בכתבי עת מקצועיים בינלאומיים. כיום, המכון מרכז כ-15 פרויקטים בנושא בריאות הסביבה.
המכון הוקם בעקבות פעילות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בראשות פרופ' בתיה סרוב. בתחילת שנות ה-2000 צוותה חקר את ההשפעות של זיהום האוויר בבאר-שבע והסביבה, והצביעו על הקשר בין המפעלים הכימיים באזור לבין התחלואה המוגברת בסרטן, מחלות נשימתיות ומומים מולדים. המסקנות מהמחקר הועברו למשרד הבריאות, והן סייעו בקידום תהליכי איכות הסביבה והגברה משמעותית באיכות האוויר באזור.
פרופ' לנה נובק, תלמידתה של פרופ' סרוב, מרכזת כעת את פעילות המכון.
באר-שבע ברלין
בשנים אחרונות מגיעים דיווחים רבים מארצות אירופה על גלי חום ממושכים בחודשי הקיץ, שמגיעים ל-40 מעלות ויותר, ועל מכות חום בקרב האוכלוסייה. כידוע, 40 מעלות נרשמות לעיתים קרובות בחודשי הקיץ בבאר-שבע. יחד עם זאת, שיעורי מכות חום אינן משתוות לדיווחים מאירופה, מצב שמעיד על כך שהאוכלוסייה האירופאית אינה ערוכה להתמודדות עם חום קיצוני. הארץ כולה, ואזורי הנגב בפרט, משמשים כמעבדה לחקר שינוי האקלים. לדוגמה, חוקרי NEHRI מצאו שחום יכול להוות טריגר לאירועי פרפור פרוזדורים, לשבץ מוחי, לפגיעה בתפקודי כליות ולאשפוזים בעקבות כך. העלייה בחום בקיץ נמצאה קשורה לעלייה במספר ניסיונות התאבדות, לעקיצות נחשים וממצאים בריאותיים נוספים. במחקר הארצי המשותף עם מד"א, החוקרים מצאו שאנשים שחוו דום לב נחשפו לטמפרטורות גבוהות במיוחד, מוקדם יותר באותו יום.
כוחה של סופה
אזור הנגב הצפוני הינו אזור מדברי והתושבים בו חשופים לעתים קרובות לסופות חול. רמת החלקיקים באוויר (PM10) המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי היא 45 מיקרוגרם למטר מעוקב. בסופת החול האחרונה בבאר-שבע ב-27 במאי (2023), הרמות הגיעו ל-1700 מיקרוגרם למטר מעוקב, פי 38 מהרמה המומלצת! במסגרת המחקרים המרובים שבוצעו על ידי החוקרים במכון, נמצא קשר בין חשיפה לסופות חול לבין התקפי אסתמה בילדים, דלקות ריאות, סיבוכים של מחלות קרדיואוסקולריות, אשפוזים בגלל ברונכיוליטיס בילדים ועוד.
החשיפה לזיהום אנתרופוגני, שמקורו בתחבורה ובתעשייה, המתבטא בחלקיקים קטנים העטופים בשכבת חומרים כימיים רעילים ובגזים כמו חנקן דו חמצני (NO2), דו תחמוצת גופרית (SO2) ופחמן חד חמצני (CO), מתקשרת לבעיות בריאותיות נרחבות. נמצא קשר בין חשיפה לרמות זיהום כאלה לבין התלקחויות של טרשת נפוצה, עלייה ברמות הגלוקוז והליפידים בדם וכן עלייה בביקורים במיון בשל כאבי ראש. חולים שסובלים מפרקינסון נמצאו חשופים יותר לזיהומי אוויר ואף לקרינת השמש בתקופה של 5 שנים שקדמה לאבחנתם. במחקר ארצי משותף שבוצע על ידי NEHRI ומד"א הישראלי, נמצא כי אנשים שחוו דום לב נחשפו לרמות גבוהות של זיהום אוויר ב-3 ימים שקדמו לאירוע.
זיהום אויר בהיריון
כשחשיפות לזיהום אוויר וחום מתרחשות בהריון, הפגיעה עלולה להיות קשה יותר. חוקרים ממכון NEHRI הראו שלנשים שנחשפות לחום קיצוני בהריון יש יותר סיכוי להתפתחות לחץ דם הריוני גבוה, ללידה מוקדמת וללידת תינוק במשקל נמוך. תינוקות שנולדים לאימהות שנחשפו לזיהום אוויר עלולים להציג שיעורי תחלואה גבוהים יותר, המתבטא באשפוזים רבים יותר ומחלות כרוניות כמו סוכרת נעורים ועוד.
האוכלוסייה המתגוררת בארץ מציעה יתרון מובהק בהבנת השפעת האקלים, לעומת קבוצות מחקר ברחבי העולם. הזירה הגאוגרפית של ישראל, עם גלי העלייה ממדינות קרות יותר, משמשת בסיס לחקירה מעמיקה של יכולת ההתאמה של האדם לחום. במחקר המתנהל ב-NEHRI, החוקרים מתכננים לתאר את עקומת הזמן לפיה עולים חדשים צפויים להסתגל לתנאי האקלים המקומיים.
זיהום אוויר שנספג ברקמות הפנימיות של הגוף מסוגל להצטבר לאורך זמן ולגרום לתהליך דלקתי שעלול להשפיע על מערכות שונות בגוף ולגרום לתחלואה סיסטמית. ניתן למדוד את מידת הספיגה של הזיהום בגוף באמצעות בדיקות כימיות של נוזלי הגוף לחומרים שמקורם בזיהום חיצוני, כמו מתכות כבדות. מכון NEHRI ניהל מספר פרויקטים בארץ בנושא הזה.
בשנת 2022, צוות NEHRI סיכם מחקר ארצי בשיתוף פעולה עם שירותי דם מד"א והמעבדה הארצית לבריאות הציבור, ובמימון המשרד להגנת הסביבה. המחקר בדק כ-1,000 דגימות דם של תורמי דם וחשף רמות יחסית גבוהות של עופרת וכרום, בדגימות הדם של תורמי דם ממפרץ חיפה בהשוואה לתורמים מאזורים אחרים. נמצא כי תורמי דם מגוש דן מאופיינים ברמות יחסית גבוהות של קדמיום וארסן. תוצאות המחקר הוצגו בוועדה בכנסת בכוונה לתכנן את צמצום התעשייה באזור מפרץ חיפה.
פרופ' לנה נובק היא חוקרת בכירה, מנהלת מכון נגב לחקר בריאות הסביבה בסורוקה
בשיתוף סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, כללית
