לא אוטומטית, מדויקת!
פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי איכילוב
נ', בת 38, אם לשני ילדים קטנים, והנה השמיים נפלו: סרטן השד. ברגע אחד השאלה המרכזית בחייה חדה וכואבת: מי ישמור עליה? מי יוודא שתתקבל ההחלטה הרפואית הנכונה, לטובת החיים, לטובת הילדים? נ', יודעת שתפגוש שורה ארוכה של מומחים: כירורג, אונקולוג, מומחה לדימות, אחות מתאמת ועוד. כל אחד מהם מצוין בתחומו, אבל מי רואה את התמונה כולה? מי מתכלל את כלל הבדיקות, מחבר בין הביולוגיה של הגידול לאפשרויות הטיפול, ומוודא ששום שלב קריטי לא יישכח?
כאן נכנסות לפעולה מערכות CDS (Clinical Decision Support) - מול הצוות האונקולוגי עומדת נ' הווירטואלית – ייצוג קליני מלא, מדויק ומתעדכן בזמן אמת. כל המידע הרלוונטי מרוכז במקום אחד: דימות מסומן ומפוענח, תוצאות פתולוגיה, פרופיל מולקולרי של הגידול, מחלות רקע, הערכה פסיכולוגית. זו אינה מצגת או עוד "תיק ממוחשב", אלא ישות קלינית דינמית, מחוברת לספרות הרפואית העדכנית ביותר.
מערכות CDS יוצרות סביב כל מטופלת "תאום דיגיטלי" – תמונה שלמה שבה שום שלב אינו נעלם. הנגע בדימות מסומן, הקשר בין הביולוגיה של הגידול לאפשרויות הטיפול מוצג, והמערכת מציעה תרחישים משולבים: איזה טיפול סיסטמי לפני ניתוח, איזה סוג ניתוח מתאים, מה הסיכון הצפוי, ואילו בדיקות עדיין חסרות. לא כהוראה מחייבת, אלא כהצעה מבוססת ראיות.
זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אך זו כבר אינה הבטחה עתידית בלבד. חלקים משמעותיים מהתפיסה הזו כבר מיושמים כיום באיכילוב, עם הטמעת שיטות AI מתקדמות לניתוח דימות, לתכלול מידע קליני ולסיוע בקבלת החלטות רב תחומיות. המערכות עדיין מתפתחות, אך הכיוון ברור: מעבר מהחלטה אינדיבידואלית לניהול חכם, צוותי ומבוסס נתונים של טיפול מורכב.
והתוצאה אינה רפואה אוטומטית או קרה, אלא רפואה מדויקת, אחראית ואנושית יותר. מערכות CDS אינן מחליפות שיקול דעת רפואי – הן מגינות עליו. ובעיקר, הן מאפשרות למטופלות כמו נ' לדעת שמישהו אכן שומר עליהן, כדי שיוכלו להמשיך להיות שם עבור ילדיהן.
PANDA מחוללת שינוי
ד"ר שי יצחקי, מומחה לרפואת ילדים, מרכז רפואי שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית
גם ברפואת ילדים, גבולות הידע נמתחים לקצה. אנו נדרשים לנוע בין מנעד אדיר של דיסציפלינות: מטיפול בפג בן שעה שנזקק להנשמה, דרך פעוטה חולת לויקמיה עם חום, ועד למתבגר מושתל כליה בטיפול נמרץ. כל אחד מהתחומים האלה מכיל אוקיינוסים של מידע ופרוטוקולי טיפול ייחודיים. לפני עידן הבינה המלאכותית, המודל הרפואי נשען על "הרופא הבודד", המקבל החלטות על סמך זיכרון, ניסיון אישי ואינטואיציה. בעידן של הצפת מידע, ההסתמכות הבלעדית על הזיכרון הופכת את הטיפול לסובייקטיבי ותלוי עומס מנטלי. כעת, מערכות תומכות החלטה מבוססות בינה מלאכותית משנות את המציאות הזו.
במרכז הרפואי שניידר לרפואת ילדים, מובילים את השינוי באמצעות PANDA - מערכת ייחודית וראשונה מסוגה בישראל. המערכת, שנולדה בשניידר ופותחה בשיתוף עם כללית חדשנות וחטיבת הדיגיטל, מוטמעת בימים אלה בבית החולים תחת בקרת איכות קפדנית. PANDA לא מחליפה את הרופא, אלא מעצימה אותו. במקום להסתמך על זיכרון או לבזבז זמן יקר על איתור מידע באלפי עמודי פרוטוקולים, המערכת מגשרת בין שאלה קלינית בשפה חופשית לבין הפרוטוקול המוסדי המאושר. כך הרופא אינו חשוף ל"הזיות" פוטנציאליות שהבינה המלאכותית יוצרת (Gen-AI) אלא רואה בעצמו את המקור המהימן ויכול להוציא לפועל את הטיפול, באופן הבונה אמון ומאפשר להסתמך על ההמלצות, תחת הזהירות הנדרשת. במקביל, במחלקות הילדים, מאתגרים את יכולות הבינה המלאכותית לקצה במספר מחקרים מבוקרים הבוחנים כיצד הטכנולוגיה יכולה לסייע בפיצוח מקרים נדירים וחמקמקים, תוך השתלבות בשגרת העבודה העמוסה ושמירה קנאית על פרטיות המידע. אנו בוחנים כיצד "התייעצות" עם בינה מלאכותית במקרים בהם יש דילמה קלינית, עשויה לאפשר אבחון וטיפול מהיר ומדויק יותר. נהוג להזהיר, ובצדק, מפני הסתמכות עיוורת על בינה מלאכותית, אך הסכנה הפוטנציאלית שבאי השימוש בה גדולה לא פחות. גם מקורות מידע רפואיים רשמיים עשויים להכיל טעויות אנוש מסכנות חיים. אין כאן פתרונות קסם, הטמעה אחראית היא תהליך תובעני ומתמשך. אך המגמה ברורה: הטכנולוגיה משחררת את הרופא ממגבלות הזיכרון ומאפשרת לו להתמקד במהות - החשיבה הקלינית והחמלה לילדים ולמשפחותיהם.
זמן הוא מוח
ד"ר רוני אייכל, מנהל מחלקת נוירולוגיה, שערי צדק
בתחום שבו כל מילימטר ברקמת המוח וכל מילי-שנייה של עיכוב יכולים להיות קריטיים, הבינה המלאכותית משמשת כ"טייס משנה" חיוני שמסייע בקבלת החלטות קליניות מצילות חיים. בישראל, המהפכה הזו כבר מתרחשת בפועל. במערך המוח של המרכז הרפואי שערי צדק משתמשים כבר מספר שנים בטכנולוגיות AI מתקדמות במישורים שונים. דוגמה בולטת לכך היא השימוש באלגוריתמים לאבחון מהיר ומדויק של שבץ מוחי. המערכת מסוגלת לסרוק בדיקות CT ו-MRI בזמן אמת, לזהות חסימות של כלי דם גדולים במוח (LVO) ולהתריע לצוות המצנתרים והנוירולוגים באופן מיידי. היכולת הזו מקצרת משמעותית את הזמן מרגע הגעת המטופל ועד לפתיחת החסימה- פרק זמן שבו "זמן הוא מוח".
בנוסף כלי AI משמשים למדידה מדויקת של נפחי רקמה (אטרופיה) במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון. היכן שהעין האנושית מתקשה להבחין בשינויים מזעריים בין בדיקה לבדיקה, המכונה מספקת נתונים כמותיים שמאפשרים מעקב מדויק אחרי התקדמות המחלה. במבט קדימה, ההשפעה של ה-AI צפויה להפוך מ"מזהה" ל"מנבאת". מודלים עתידיים יוכלו לשלב נתונים גנטיים, הדמייתיים ואורח חיים כדי לחזות את סיכוייו של אדם לפתח מחלה נוירולוגית שנים לפני הופעת התסמינים הראשונים. טכנולוגיות ה"תאום הדיגיטלי" יאפשרו לנוירולוגים לבחון את יעילותה של תרופה מסוימת על מודל ממוחשב של מוח המטופל לפני תחילת הטיפול בפועל. כך, הרפואה הנוירולוגית תהפוך לאישית ומדויקת יותר מאי פעם. למרות ההתקדמות הטכנולוגית המדהימה, ה-AI לא מחליף את הנוירולוג. הוא משחרר אותו מהניתוח הטכני של הררי נתונים ומאפשרת לו להתמקד במה שחשוב באמת: קבלת החלטות מורכבות, אמפתיה וליווי אנושי של המטופל בדרכו להחלמה.
