בשנים האחרונות, הכירורגיה חצתה קו פרשת מים. מרכזים רפואיים רבים מאמצים סימולציות מתקדמות, אוטומציה, שילוב בינה מלאכותית והדפסות תלת ממד, והניתוח הופך מתהליך מורכב ורווי אי-ודאות, לרפואה מדויקת, מתוכננת ומותאמת אישית. על סף 2026, השאלה איננה האם הטכנולוגיות האלה ימשיכו, אלא עד כמה רחוק הן יתקדמו וישנו את הדרך שבה מתכננים, מנתחים ומנגישים כירורגיה אישית ואיכותית יותר.
ד"ר שלמה דדיה, מומחה באורתופדיה אונקולוגית, מנהל מרכז לוין לחדשנות כירורגית והדפסת תלת ממד באיכילוב, מסביר כיצד המעבר מכירורגיה מבצעת לכירורגיה מתוכננת משנה את התמונה כולה.
"2025 הייתה חוליה בשרשרת של התקדמויות משמעותיות שמתרחשות ב-2 העשורים האחרונים, עם דגש על טכנולוגיות קצה שימשיכו להתפתח בקצב מהיר גם ב- 2026, כולל עם כניסתה של הבינה המלאכותית ללב העשייה הכירורגית. החיבור הזה מביא גם את הכירורגיה ליכולות קליניות מתקדמות. כך אפשר ליצור במחשב מודל וירטואלי שמספר סיפור של פתולוגיה, אנטומיה ויחסים בין גידול לבעיה אחרת ברקמות. המודל הזה משמש כלי המסייע בקבלת החלטות שזולג לתכנון הכירורגי".
ד"ר דדיה מצביע על תחום האונקולוגיה הכירורגית, כזירה שבה שימוש במציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR), מאפשר לזהות היכן עובר גבול הגידול, איזה איברים מעורבים והאם מדובר במעורבות ממשית. זהו מידע בעל ערך שמשנה את אופן קבלת ההחלטות.
ולא די בכך, באמצעות איחוד מגוון בדיקות הדמיות CT ו-MRI של אותו מטופל, וקבלת כל הנתונים במודל וירטואלי תלת ממדי אחד, ניתן לבצע דיון מולטי דיסציפלינרי עוד לפני הניתוח. "כל מודל מותאם למקרה ולצרכים כירורגים ספציפיים, תהליך שמשנה לחלוטין את תפיסת המנתח והצוות הרפואי המטפל. במודל של גידול באגן, ניתן להכניס את השופכנים, שלפוחית השתן, כלי הדם, העצבים, וכל אלמנט אחר שיש לו ממשק עם הגידול. כלים מתקדמים אלה, מאפשרים תכנון כירורגי ויוצרים סטנדרטיזציה מדויקת", קובע ד"ר דדיה.
תחום נוסף שבו המידול התלת ממדי צפוי לצמוח משמעותית בשנים הקרובות הוא המשתלים.
"באיכילוב מתקיימים תהליכים אוטונומיים להדפסת משתלים כחלק מפעילות בית החולים. כאן מדפיסים פיגומים חכמים הנשארים בגוף האדם ורקמה אנושית יכולה לגדול לתוכם. זאת בנוסף ליכולת להמיר כל חלק בשלד למשתל מטיטניום מודפס, כמו למשל הדפסת כלוב בית חזה שמחליף את עצם החזה והצלעות לאחר כריתת גידול. וכן משתלים מודפסים עשויים פולימרים, עם דגש על אזורים שאינם נושאים משקל, כמו גולגולת ופנים".
רובוטיקה, סימולציות וחדר ניתוח חכם
עדות נוספת לעתיד הכירורגי, נמצאת בתחום הרובוטיקה: "ב- 2025 חלה עלייה משמעותית בכניסת רובוטים לתחומי כירורגיה כללית, אורולוגית וגינקולוגית, כשכל בית חולים מחזיק לפחות רובוט אחד", מספר פרופ' יואב מינץ, כירורג, חוקר ויזם בתחום הכירורגיה הרובוטית והדיגיטלית, מנהל היחידה לכירורגיה של הוושט והקיבה, במרכז הרפואי הדסה עין כרם. לדבריו, היתרונות ברורים: ראייה תלת ממדית שמאפשר הרובוט, זוויות תמרון מגוונות ויכולת לבצע תנועות הרבה יותר עדינות ומדויקות, תוך שליטה ברעידות, שיפור דיוק בתפירה והפחתת עומס פיזי מהמנתח.
פרופ' מינץ מתייחס גם לסימולציות שמשמשות ללימוד, תכנון ניתוחים והכשרת מתמחים, אך בעתיד תיושמנה גם בחדר הניתוח. בהיבט הזה הוא מציג את הקשר בין חדר ניתוח חכם לבינה מלאכותית, כתומך החלטות לכירורג.
היכולת לתקשר עם גורמים מחוץ לחדר הניתוח החכם, מהווה פתרון טכנולוגי למספר מצבים: כשכירורג נתקל בבעיה וזקוק ל"עוד זוג עיניים", או הכוונה, ניתן לשדר את הניתוח למחשב או מכשיר סלולרי בזמן אמת. כירורג מנוסה יותר יכול להעניק עצה והכוונה, לעקוב אחר הניתוח, ולבצע Telesurgery- שליטה על הרובוט שמבצע את הניתוח מרחוק.
"ב— 2026, תיכנס מערכת שידור ניתוח, לקבלת הכוונה ועזרה בזמן אמת מכירורגים מנוסים", מציין פרופ' מינץ.
מעבירים את זה הלאה
המעבר לכירורגיה רובוטית, יצר צורך דחוף בהכשרה ייעודית של דור העתיד. "מי שרוצה להתמחות ברובוטיקה כירורגית, צריך ללמוד בחו"ל ולקבל תעודת הסמכה", מספר פרופ' מינץ.
מצב זה הביא לייזום תוכנית להקמת "אקדמיה לרובוטיקה" בבית החולים הדסה. "מטרתה להציע חינוך, אימון והסמכה לכירורגים וצוותים מכל הארץ, תוך היכרות עם מגוון רובוטים השייכים לחברות שונות. האקדמיה עתידה למנף שיתופי פעולה עם חברות סטרטאפ ורובוטיקה, ליצירת תשתית לפיתוח בינה מלאכותית ורובוטיקה רפואית". מהלך זה משתלב במגמה רחבה יותר של העברת ידע והטמעת טכנולוגיות כבר משלב הלימודים וההכשרה הקלינית. קורסים טכנולוגים רפואיים נלמדים בבתי ספר לעיצוב, דבר שתורם להכשרת מעצבים שמסייעים למנתחים לתכנן ניתוח בעזרת ידע של תוכנות CAD, שימוש בתלת ממד והדפסות.
"השילוב והנוכחות של מהנדסים ומעצבים תעשייתיים, לצדם של רופאים, כירורגים, מומחים בהדמיה ועוד, יוצר שפה ייחודית שמסייעת לשיח המולטי דיסציפלינרי. השפה הזו ממשיכה למעבדה, לתכנון טרום ניתוחי, לחדר הניתוח ולתוצאות כירורגיות מדויקות יותר, והמטופל זוכה לשלם שגדול מסך חלקיו", מדגיש ד"ר דדיה.
מדפיסים רקמה
ד"ר מורן ידיד, מהנדסת ביו-רפואית, ראש המעבדה לביו-הנדסה ורפואה רגנרטיבית במכון המחקר של המרכז הרפואי לגליל, מתייחסת לקפיצה הגדולה שעתידה להתרחש ולהשתלב בעשור הקרוב בתחום הדפסת הרקמות (Bioprinting), אותה היא זוקפת להתפתחות בתחומי הנדסת חומרים חכמים, נושא שנחקר במרחב האקדמי.
"כיום, היכולת להדפיס מבני רקמה עדינים עדיין מוגבלת, ברזולוציית ההדפסה ובתכונות החומרים שבהם ניתן להשתמש. הדפסות תלת ממד (3D) וביתר שאת הדפסת ארבעה ממד (4D) צפויות לשנות את הכללים: הן יאפשרו לשלוט בתכונות השתל גם לאחר שהודפס. במילים אחרות, הרקמה המודפסת תוכל לעבור שינוי מבוקר בתגובה לגירוי חיצוני.כך למשל, שתל שיודפס בגודל מסוים וייחשף לסביבה חומצית או לגירוי חשמלי, יוכל לשנות את צורתו או את מבנהו, ולהתאים את עצמו טוב יותר לצרכים הרפואיים. המשמעות היא שבעתיד נוכל להדפיס גם כלי דם קטנים מאוד — תחום שכיום כמעט ואינו אפשרי בהדפסת תלת ממד, בזכות טכנולוגיות שמאפשרות 'להקטין' ולדייק את המבנים לאחר ההדפסה".
