2 מיליארד שקל. זה הסכום שמשקיע בית החולים בילינסון בבניין רפואי אחד חדש. לא שיפוץ של מחלקה ולא תוספת אגף, אלא מבנה שלם, בן 15 קומות ובשטח של כ-70 אלף מ"ר, שיהפוך עם סיום בנייתו למבנה הרפואי הממוגן ביותר בישראל. המבנה כולל 11 קומות מעל הקרקע ו-4 קומות תת-קרקעיות, שתוכננו מראש לפעילות רפואית מלאה גם בתנאי חירום קיצוניים.
השם שנבחר לו, "מגדל התקווה", מגדיר מחדש את תפקידו של בית חולים ציבורי בעידן של שגרה וכן בעידן של מלחמה מתמשכת ואיומים ביטחוניים, שבו הרציפות הטיפולית אינה מובנת מאליה. הפרויקט מתאפשר, בין היתר, בזכות תרומה חסרת תקדים של ענת וד"ר שמואל חרל"פ בסך 180 מיליון דולר, התרומה הגדולה ביותר שניתנה אי פעם לבית חולים ציבורי בישראל.
בשם הרצף הטיפולי
"המשמעות של המבנה הזה היא יוצאת דופן בכל קנה מידה", אומר עו"ד לירון גולדנברג, המשנה למנכ"ל בתי החולים בילינסון והשרון , האחראי על הפיתוח, הבינוי, התפעול, הרכש וקידום בתי החולים. "אנחנו לא בונים כאן רק בניין אשפוז נוסף, אלא יוצרים מתקן שיבטיח רציפות תפקודית והמשכיות טיפולית בחירום, תוך הגנה מיטבית על המטופלים והצוותים. המטרה היא לייצר סביבה שבה הצוות הרפואי לא צריך לעצור את הטיפול ולרוץ למרחב מוגן, אלא יכול להמשיך להציל חיים בתוך מרחב מוגן ומתקדם".
תפקידו של עו"ד גולדנברג מציב אותו בעמדה שבה החלטות ניהוליות ותקציביות משפיעות ישירות על היכולת של בית החולים לפעול, להתרחב ולהתאים את עצמו למציאות רפואית וביטחונית דינמית, במיוחד כאשר מדובר במרכז-על המשרת מיליוני מטופלים בשנה.
ההשקעה האדירה הזו מגיעה בעיתוי שאינו מקרי. לאורך כל תקופת מלחמת "חרבות ברזל" קלט בית החולים בילינסון מעל ל- 2000 פצועים בדרגות חומרה שונות. חלקם פונו ישירות משדה הקרב באמצעות מסוקים אל מתחם הנחיתה שבבילינסון, מקרים מורכבים שדרשו התערבות מיידית של צוותי טראומה, כירורגיה, אורתופדיה וכדומה.
במקביל נדרשה הנהלת בתי החולים להתמודד עם איום טילים מתמשך, תוך שמירה על פעילות רפואית מלאה, הכוללת השתלות איברים וניתוחים דחופים. המציאות הזו חידדה את ההבנה שבית חולים בישראל חייב להיות מוכן לשמש כ"אי תפקודי" גם בתנאי חירום, מבלי לפגוע באיכות הטיפול.
חוסן גם בחירום
45 אלף מ"ר מתוך המגדל החדש תוכננו ונבנים בפועל כממוגנים. המשמעות אינה רק עמידות פיזית של הקירות, אלא יכולת להמשיך ולהפעיל שירותים רפואיים קריטיים גם בתרחישי חירום ממושכים, מבלי להזיז מחלקות או להסתמך על פתרונות זמניים. 3 קומות שלמות במגדל תוכננו כממוגנות במלואן, ובהן יוקמו חדרי הניתוח, מתחמי הדימות וחדרי צנתור. המבנה יכלול כ-300 מיטות אשפוז וטיפול נמרץ, שמונה מחלקות, שמונה חדרי ניתוח, מתחמי צנתור מוח ולב ומתחם מסחרי. אכלוס המגדל, המתוכנן למרץ 2027, צפוי לשנות את פני הקמפוס כולו ולאפשר את הכפלת היקפי הפעילות של המחלקות הקיימות כיום במגדל האשפוז גור שאשא.
במערכת בריאות ציבורית שמתמודדת עם מחסור כרוני במיטות, עומסי חירום גוברים ותלות גוברת בתשתיות שנבנו לפני עשרות שנים, המשמעות של "מגדל התקווה" חורגת מגבולות הקמפוס של בילינסון. לראשונה מוקם בישראל מבנה שתוכנן מראש כתשתית קבועה שמניחה שחירום הוא חלק בלתי נפרד מהשגרה שלנו. במובן הזה, מגדל התקווה אינו רק פרויקט של בתי החולים בילינסון והשרון, אלא מודל שיכול להשפיע על אופן החשיבה של מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות כולה. השילוב בין מיגון, ריכוז תחומים קריטיים, טכנולוגיות מתקדמות ותכנון תפעולי ארוך טווח מייצר סטנדרט חדש לבניית בתי חולים בישראל, כזה שמבקש להבטיח לא רק טיפול רפואי מצוין, אלא גם יציבות ויתירות מערכתית לאורך זמן.
מרכז הלב במגדל יפעל תחת הנהגתו של פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה בבתי החולים בילינסון והשרון (מרכז רפואי רבין) ויכלול יחידות צינתור לב ואלקטרופיזיולוגיה מתקדמים. מרכז המוח, בניהולו של פרופ' שגיא הר-נוף, מנהל המערך לנוירוכירורגית בבילינסון, יביא בשורה טכנולוגית דרמטית. בין היתר יוקם בו "חמ"ל שבץ מוחי" לניהול מיידי של אירועים חריפים, ויירכש מכשור קצה הכולל MRI תוך-ניתוחי (iMRI), מכשיר לייזר לטיפולים זעיר-פולשניים בגידולי מוח ומערכת MEG לאבחון אפילפסיה. המטרה היא לספק מענה של 360 מעלות, משלב האבחון המדויק ועד לטיפולים המורכבים ביותר, הכל תחת מעטפת ממוגנת וטכנולוגית.
כיצד התמודדתם עם הצורך להמשיך לטפל גם תחת תנאי חירום קיצוניים במהלך המלחמה, ואיך הניסיון הזה השפיע על התכנון הסופי של המגדל?
"מצבים אלה חייבו אותנו לעבוד במספר רבדים במקביל ובמהירות שיא. בתוך זמן קצר מאוד הפעלנו את החניון התת-קרקעי במגדל לבית חולים חירום ממוגן בשטח של יותר כ- 12,000 מ"ר עם כ-350 מיטות אשפוז. העברנו אליו מחלקות שלמות של טיפולים נמרצים, דיאליזה, מחלקות כירורגיות ופנימיות, גם מבילינסון וגם מבית החולים השרון. במקביל מיגנו תשתיות קריטיות כמו צוברי חמצן, גנרטורים, בנק הדם וחוות שרתים", מספר עו"ד גולדנברג.
הניסיון הזה, שבו ראינו צוותים רפואיים עובדים בתנאים מורכבים ומעבירים חולים מקומה לקומה תחת איום, הוא שעיצב את החשיבה על מגדל התקווה.
"הבנו", אומר עו"ד גולדנברג, "שבניין רפואי מודרני בישראל חייב להיות 'בית חולים בתוך בית חולים', כזה שיודע לעבור למצב עבודה מוגן באופן מלא ומיידי, ללא צורך בפתרונות זמניים או בהעברות חירום מורכבות".
תנופת הבנייה בבתי החולים בילינסון והשרון אינה מסתכמת רק במגדל החדש. בשנים האחרונות עבר בית החולים לנשים ויולדות שיפוץ מקיף ביותר. מדובר במבנה שהוקם במקור בשנת 1936 והיה הבניין הראשון במתחם בילינסון.
4 מחלקות אשפוז ליולדות שודרגו והוסבו לחדרי אשפוז פרטיים, מהלך ששינה באופן משמעותי את חוויית האשפוז וההחלמה. בנוסף שופצו מיון היולדות והכניסה הראשית לבניין, הוקם המרכז לבריאות העובר והתווספו חדרי לידה וירטואליים, חדר לידה טבעית מרפאות יחידת האולטרסאונד ועוד.
מהי ההשפעה של המעבר לחדרים פרטיים על חוויית המטופלת?
עו"ד גולדנברג: "זו בשורה של ממש ליולדות באזור המרכז ובכלל. אנחנו מאמינים שפרטיות ואינטימיות הן לא מותרות, אלא חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול וההחלמה. לפני השיפוץ, מספר יולדות חלקו חדר אחד, מה שיצר עומס ותחושת חשיפה. היום, כל יולדת מקבלת מרחב פרטי משלה עם תנאים המכבדים את המטופלת ואת בן זוגה.
ההשקעה הזו, שנאמדת בעשרות מיליוני שקלים, הניבה תוצאות מיידיות עם גידול של יותר מ-10% בהיקף הלידות. "אנחנו רואים זאת בנתונים, אבל בעיקר בתגובות המתרגשות של המשפחות שמגיעות אלינו וזוכות לרמה מלונאית מעולה לצד המצוינות הרפואית הידועה של צוות בית החולים".
לצד אלה, מרכז דוידוף לטיפול וחקר מחלות הסרטן עבר הרחבה משמעותית עם תוספת של 6 קומות, מה שהפך אותו לבניין בן 12 קומות המטפל ב-1 מכל 6 חולי סרטן בישראל. ההרחבה מאפשרת הגדלה של פעילות האשפוז והמרפאות, לצד הצטיידות בטכנולוגיית רדיותרפיה מתקדמת המאפשרת דיוק מרבי בפגיעה בתאים סרטניים. גם מתחם ה-MRI החדש, שהוקם בתרומת קרן עזריאלי, תורם לקיצור תורים משמעותי ושדרוג השירות למטופלים הזקוקים לאבחון מהיר וקריטי.
מה מקומה של טכנולוגיה מתקדמת בתוך מהלך בינוי כל כך נרחב?
עו"ד גולדנברג: "המבנים הם רק התשתית הפיזית. בלי טכנולוגיה מתקדמת וחשיבה תפעולית חדשנית, אין להם משמעות אמיתית. אנחנו נערכים כעת להטמעה של מערכות טכנולוגיות חדשות, כמו שני מכשירי PET CT חדישים ומערכת ה- MR-LINAC במכון הרדיותרפיה, המשלבת דימות MRI ברזולוציה גבוהה עם טיפול קרינתי מותאם אישית בזמן אמת. הטכנולוגיות הללו משפרות את הדיוק הטיפולי ומפחיתות פגיעה ברקמות בריאות, אך הן גם מחייבות תכנון פיזי מוקפד מאוד, החל מגובה התקרות ועד לתשתיות החשמל והמיגון".
"מבחינתנו, בינוי, טכנולוגיה ורפואה חייבים להיתפס כמקשה אחת שנועדה להבטיח למטופל את הטיפול הטוב ביותר שאפשר לייצר כיום בעולם", קובע עו"ד גולדנברג.
הנהלת בתי החולים בילינסון והשרון, עד לאחרונה בראשות ד"ר איתן וירטהיים, מדגישה כי לצד הקירות והמכשירים, הלב של המהפכה הזו הוא ההון האנושי. השילוב בין תשתיות מודרניות לבין הצוותים הרפואיים המובילים נועד להבטיח כי הרפואה הציבורית בישראל תמשיך להוות חוד חנית של מצוינות. התרומה חסרת התקדים של משפחת חרל"פ אינה רק השקעה כספית, אלא הצהרת אמון עמוקה בבית החולים ובמערכת הבריאות הישראלית כולה. כפי שמסרו ענת וד"ר שמואל חרל"פ במעמד חתימת ההסכם, התרומה מעבירה מסר של תקווה לעתיד המדינה, כאשר המגדל ישרת את כל חלקי החברה הישראלית ויהווה עבור כולם "מגדלור של תקווה".
בית חולים ציבורי נבחן ברגעים שבהם המערכת נמתחת לקצה, ולא על פי התוכניות שעל הנייר. תנופת הבינוי בבילינסון, ובראשה "מגדל התקווה", נועדה לאפשר למערכת לפעול באופן מתוכנן ויציב גם בתנאים מורכבים ביותר. המבחן של המהלך אינו נמדד במספר הקומות או המטרים הרבועים, אלא ביכולת של המרכז להמשיך ולהעניק רפואה ציבורית מתקדמת, אנושית ובטוחה דווקא כשהלחץ גובר, מתוך תשתית מוכנה ובנויה מראש ולא מתוך אלתור של שעת חירום. המגדלים הצומחים מעל שמי פתח תקווה הם עדות לחוסנו של בית החולים, לתפקידו המרכזי במערכת הבריאות ולמחויבות הבלתי מתפשרת להבטיח את עתיד הרפואה במדינת ישראל לשנים רבות קדימה.
בשיתוף בית החולים בילינסון
