בנובמבר 2025 הכריז ד"ר מרטי מקארי, נציב ה-FDA, את מה שמומחים ברחבי העולם מכנים "פיצוץ גרעיני" ברפואת גיל המעבר: הסרת אזהרות ה-Black Box – האזהרה החמורה ביותר שה-FDA מטיל על תרופות – מכל ההתוויות שבתכשירי הטיפול ההורמונלי לנשים בגיל המעבר. 23 שנים אחרי שמחקר WHI הטיל צל כבד על הטיפול ההורמונלי, הרגולטור האמריקאי הצהיר: "טעינו, ומיליוני נשים שילמו את המחיר".
הסיפור מתחיל ב-2002, עם מחקר ענק שהראה קשר בין טיפול הורמונלי מסוים לבין עלייה בסיכון לסרטן השד ומחלות לב, וגרם לירידה דרמטית בשימוש בטיפול. אלא שלטענת המומחים ברפואת גיל המעבר, תוצאות המחקר תורגמו והוצגו לציבור בצורה מבלבלת ומפחידה שלא שיקפה את התמונה הנכונה. "המסקנות אינן מתאימות לנשים בריאות בתחילת גיל המעבר", מדגיש ד"ר גדעון קופרניק, יו"ר האגודה הישראלית לרפואת גיל המעבר.
"ה-FDA חייב את כל התכשירים ההורמונליים, אפילו טבליה וגינלית עם עשרה מיקרוגרם אסטרדיול שלא נספגת בכלל למערכת, לשאת את האזהרה החמורה. ואנחנו המומחים נלחמנו בכך יותר משני עשורים כדי לשבור את המיתוס הזה".
ההכרזה של ה-FDA מסמנת שינוי פרדיגמה. האזהרות על סיכון למחלות לב וכלי דם, וכן לסרטן שד יוסרו מכל התכשירים ההורמונליים. "אם לפני שנה אישה יצאה מהקליניקה עם מרשם לטיפול הורמונלי, חזרה לביתה, קראה את העלון המצורף, ראתה את מה שכתוב ב-Black Box ונבהלה, מעתה ואילך זה ישתנה", קובע ד"ר קופרניק.
"חוץ מחיסונים ואנטיביוטיקה, אין תרופה שיכולה לשפר את בריאות האישה המבוגרת יותר מטיפול הורמונלי", אומר מנהל ה–FDA.
הפן הכלכלי והאקדמי של גיל המעבר
רפואת גיל המעבר לא מסתכמת בעלון לצרכנית, זו שאלה של תפקוד יומיומי ומדיניות ציבורית. "הבריטים והאוסטרלים הבינו כבר לפני שנים שלנושא גיל המעבר יש משמעות כלכלית עצומה", מציין ד"ר קופרניק. "סקרים הראו שעד 40% מהנשים פורשות מוקדם מהעבודה או משנות את המקצוע שלהן בגלל תסמיני גיל המעבר. האמריקאים חישבו את זה ב-24 מיליארד דולר נזק בשנה. אנחנו רק מתחילים להבין שמדובר גם בסוגיה של אפליה על רקע מגדר וגיל".
מחקר שעתיד להתפרסם בקרוב מוסיף עוד נדבך להבנת גיל המעבר. פרופ' אורי אלון ממכון ויצמן בדק מיליארד בדיקות דם והגיע למסקנה מפתיעה: גיל המעבר מתחיל כבר 5 עד 10 שנים לפני המחזור החודשי האחרון. "הוא מצא נפילה כמעט בכל פרמטר שבדק הרבה לפני שהמחזור מתחיל ל'גמגם'", מספר ד"ר קופרניק. "המשמעות היא שגיל המעבר אינו שליש מהחיים כפי שנהוג לחשוב, אלא יותר ממחצית החיים הבוגרים".
בדיוק בגלל זה, מציין ד"ר קופרניק, אי אפשר להשאיר את הידע כתחום נישה. קורס אקדמי שעוסק ברפואת גיל המעבר, שהאגודה הישראלית לרפואת גיל המעבר מפעילה, בשיתוף בית הספר ללימודי המשך של אוניברסיטת תל אביב, כבר הכשיר כ-900 בוגרים. "לא בבתי ספר לרפואה ולא בהתמחויות לומדים על גיל המעבר. לרופאים ולרופאות או לאחים ולאחיות בארץ אין דרך ללמוד את הנושא. לכן כתבנו נייר עמדה במטרה שיהפוך לסטנדרט הזהב במקצוע שלנו".
הצורך בהכשרה חוצה התמחויות. ד"ר קופרניק מתאר כיצד ראומטולוג שרואה אישה עם כאבי מפרקים עלול להזריק לה סטרואידים למפרק בלי לדעת שכאבי מפרקים מופיעים כשהמחזור נעשה לא סדיר או נעלם. קרדיולוג שלא מבין ברפואת גיל המעבר לא מבין את התועלת העצומה שבטיפול הורמונלי ללב. ורופא אף-אוזן-גרון עלול לשלוח אישה עם סחרחורות לבדיקות מיותרות, כשבעצם היא צריכה מעט הורמונים.
דוגמה קריטית לכך היא הטיפול בנשאיות BRCA. "בישראל בדיקת BRCA מוצעת לכל הנשים האשכנזיות, גם לנשים ממוצא אשכנזי חלקי. כשמוצאים נשאית, הטיפול המיידי הוא כריתת שחלות, לפעמים בגיל צעיר מאוד. אם הן לא מקבלות טיפול הורמונלי, ייתכן נזק בריאותי משמעותי: יותר תמותה, יותר מחלות לב, אלצהיימר, אוסטאופורוזיס וירידה קוגניטיבית. אולי, ואלה התקוות שהבינה המלאכותית עשויה לעזור לנו בעתיד להבין מי מהנשאיות באמת תחלה ומי לא, ולפטור 40% מהנשים מההליך הזה".
מה עוד השתנה השנה בגישה לטיפול בתסמיני גיל המעבר?
"ה-FDA אישר לשימוש תרופה חדשנית שמטפלת בבסיס הביולוגי של גלי החום, לא טיפול הורמונלי אלא במנגנון שבו גלי החום נוצרים. זו התקדמות משמעותית לנשים שאינן יכולות או לא רוצות לקחת הורמונים".
ומה צפוי בשנת 2026 בתחום רפואת גיל המעבר בישראל?
"ממש בימים אלה אנחנו עובדים עם משרד הבריאות על מיזם שעוסק בכל האספקטים של בריאות האישה, וחלק ממנו יעסוק בגיל המעבר. במרץ 2026 צפוי להתפרסם חוזר מנכ"ל שיחייב את קופות החולים ואת הרופאים להתייחס לנושא.
מדובר בשינוי מערכתי שיוביל לסטנדרטיזציה של טיפול בנשים, למשל יומלץ לרופא שמטפל בנשים מעל גיל 40 לשאול אותן שאלות מסוימות, יומלץ לקופות החולים לדאוג למספר מסוים של מרפאות ייעודיות, ובתי ספר לרפואה יחויבו להכניס את הנושא לתוכנית הלימודים".
כיצד האגודה פועלת להגברת המודעות בקרב ציבור הנשים?
"אנחנו עושים כנסים לרופאים, שפתוחים גם לקהל הרחב, גם למי שאינו נמנה על אנשי צוות רפואי. אנחנו מפיצים חוברות ועלוני מידע לנשים, ויש לנו קבוצת פייסבוק פעילה שבה אנחנו עונים על שאלות".
בנוסף, האגודה ערכה הכשרות לדיאטניות משום שתזונה קריטית בגיל הזה לבריאות העצם, למערכת העיכול ולבריאות הקוגניטיבית. "אנחנו פועלים עם קבוצת 'גנים טובים' שנותנת תמיכה לנשאיות BRCA ויש להם כבר מעל עשרת אלפים חברות. במקביל, אנחנו עובדים עם הדס (דסי) מנדל, מייסדת קהילת #מדברות_פֶּרִי - קהילה שפעילה בוואטסאפ וברשתות החברתיות, הפועלת להנגשת ידע ומידע מבוססי מחקר ומדע לנשים בתקופת הפֶּרִימנופאוזה (טרום גיל המעבר). במסגרת הפעילות מתקיימים גם מפגשי לייב ושיח ישיר עם נשים מהקהילה, בהשתתפות רופאות, רופאים ואנשי מקצוע מהאגודה. הגישה היא לאפשר לכל אישה להבין מה קורה בגוף שלה, להכיר את מגוון הטיפולים הקיימים, ולקבל החלטות מושכלות יחד עם הרופא או הרופאה המטפלים בה. המטרה שלנו היא לפעול בשני כיוונים: גם להכשיר רופאים וגם להעצים נשים, כי אם המטופלות יבואו וידרשו, לרופאים לא תהיה ברירה והם יצטרכו להתעדכן", מדגיש ד"ר קופרניק.
הפריחה בתחום גיל המעבר מביאה איתה גם אתגרים. "לדוגמה, צצו מספר גורמים, כמו קבוצות פייסבוק וחשבונות אינסטגרם, שמקדמים תכנים, ייעוץ וטיפול בתוספים שונים לבריאות האישה וגיל המעבר, לעיתים ללא הוכחות קליניות וללא בסיס מדעי", מדגיש ד"ר קופרניק. "חשוב שכל אישה תדע לבחור נכון את מקורות המידע והאגודה רואה עצמה כסמכות המקצועית שמרכזת את הידע ומייצרת אחידות".
בשיתוף האגודה הישראלית לרפואת גיל המעבר







