עולם הבריאות עבר בשנים האחרונות מהפכה דיגיטלית בתחומים רבים, כאשר שירותים רפואיים שעד כה ניתן היה לצרוך אותם רק פנים מול פנים, עוברים היום שינוי והתאמה למציאות הדיגיטלית החדשה. המטופלים יכולים כיום, בין היתר, לפגוש את הרופא בשיחת וידאו או לבקש בקשות מהמרפאה באופן מקוון, אבל הם לא היחידים שנהנים מיתרונותיה של מהפכה זו. מהצד השני של המשוואה, גם לרופאים מתאפשר לבצע חלק מהפעולות השגרתיות בעבודתם, באופן דיגיטלי. במובנים אלה, המרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית הוא אחד מבתי החולים המובילים בישראל בתחום הפתולוגיה הדיגיטלית, כשכל עבודת פיענוח הבדיקות מבוססות רקמה, מתבצעת כיום באופן דיגיטלי.
"אנו בין הראשונים בארץ להכניס את תחום הפתולוגיה הדיגיטלית, ובחודשים האחרונים עברנו לדיגיטליזציה מלאה", מציין ד"ר עדי יוספוביץ, מנהל המכון לפתולוגיה במרכז הרפואי קפלן. "תחום הפתולוגיה הוא תחום פחות מוכר בקרב הציבור הרחב, למרות שיש לו חלק חשוב בתהליך הטיפול הרפואי. התפקיד המרכזי שלנו הפתולוגים הוא לאבחן מחלות באמצעות בדיקת רקמות ותאים, ואנו עובדים בשיתופי פעולה עם תחומי הרפואה השונים בבית החולים ליצירת טיפול מותאם אישי למטופל".
רקמה סרוקה
עד לאחרונה, בדיקת רקמה שהייתה מתקבלת במכון הייתה נבדקת על ידי הפתולוג באמצעות מיקרוסקופ. כיום, הרקמה נסרקת באופן דיגיטלי למחשב, וכך יכול הפתולוג לבחון אותה ברזולוציה ובהגדלה גבוהה על גבי מסך המחשב.
לעבודה הדיגיטלית על הסריקות והרקמות יש יתרונות רבים: "כאשר התהליך כולו ממוחשב, אפשר לגשת לנתונים ולסריקה של הרקמה מכל מקום כמעט, ולכן מתאפשר לנו להתייעץ בינינו, וכל זאת בלחיצת כפתור פשוטה וללא צורך בנוכחות פיזית של הפתולוג במכון עצמו". לא בכדי זכה המכון לפתולוגיה במרכז הרפואי קפלן להגדרה כמרכז מצוינות ברשת בתי החולים של "כללית" בזכות ההובלה בתחום הפתולוגיה הדיגיטלית.
פתולוגיה דיגיטלית מאפשרת הרחבת השימוש גם בטכנולוגיות חדשות נוספות, ביניהן גם בינה מלאכותית. הטכנולוגיה של בינה מלאכותית היא אולי הטכנולוגיה המעניינת ביותר שמפותחת כיום בעולם, והכניסה שלה לעולמות הרפואה, מאפשרת ייעול תהליכים ופיתוח יכולות חדשות, גם בתחום הפתולוגיה.
דיגיטציה לטובת הערמונית
סנונית ראשונה לכך נרשמה במרכז הרפואי קפלן, כאשר הפך לבית החולים הראשון בישראל בו הוכנסה לשימוש כפיילוט מערכת בינה מלאכותית לאבחון וזיהוי סרטן הערמונית, כחלק מההליך של בחינת הטכנולוגיה שפותחה על ידי חברת IBEX (אייבקס) הישראלית. המימון לפרויקט הושג ממענק מחקר משותף לקפלן ול- IBEX בסכום של 2.5 מיליון ₪, מטעם הרשות לחדשנות במשרד המדע. המערכת סורקת תמונות של ביופסיות המועלות לענן ומאתרת תאים ממאירים או כאלה החשודים כממאירים ונותנת התראת ממאירות.
"למעשה, עד היום, כל ביופסיה הייתה נבחנת על ידי שני רופאים – בפעם הראשונה על ידי פתולוג מתמחה שמאתר את התאים הממאירים (אם קיימים), ובפעם השנייה על ידי פתולוג בכיר שתפקידו לאמת את האבחנה. כעת, התוכנה של אייבקס נותנת רשת ביטחון נוספת ומסמנת על הרקמה אזורים חשודים או מעניינים כמו תאים ממאירים, דלקת, או שינויים במבנה הרקמה", מסביר ד"ר שחר איש-שלום, אחראי מו"פ ורפואה מותאמת אישית, ומנהל המעבדה במכון הפתולוגיה במרכז הרפואי קפלן.
"בזכות המערכת, ניתן להקל על הפתולוגים שמפענחים את הביופסיות, הזמן המושקע על כל מקרה מתקצר, העבודה הופכת יותר אפקטיבית ובטוחה. בשלב זה, המערכת נותנת מענה לביופסיות של סרטן הערמונית, אך אנו כבר בוחנים מערכות נוספות לזיהוי ולאבחון של סרטן המעי, סרטן הריאות וסוגים נוספים".
הסליידים עליהם מונחת רקמת הביופסיה מוזנים אל תוך סורקי סליידים מהמתקדמים הקיימים כיום בעולם. הסורקים ממירים את התמונה לתמונה דיגיטלית. תוכנה המפעילה בינה מלאכותית מתחילה לנתח את תמונת הביופסיה, מאתרת ומסמנת בצבעים שונים ממצאים ממאירים או שינויים נוספים ברקמה.
לפני החתימה על דוח הממצאים, ולאשרור האבחנה, הפתולוג מקבל את תוצאות הסריקה של התוכנה ומשווה עם הממצאים שלו. במידה וקיימת חוסר התאמה נעשית בדיקה נוספת.
"ללא ספק, העתיד כבר כאן, ויש לנו עוד לאן לשאוף. אנחנו גאים להיות בית החולים הראשון שמכניס לשימוש ניסיוני תוכנה לאיתור סרטן לשימוש המשתלב בעבודה היום יומית שלנו באבחון סרטן הערמונית בפתולוגיה", מציין ד"ר יוספוביץ. "זהו חלק מתהליך משמעותי יותר של דיגיטליזציה שעובר על תחום הפתולוגיה בשנים האחרונות. אנחנו מצטרפים לבתי חולים נוספים שעושים תהליך של דיגיטליזציה בפתולוגיה, המאפשרת נגישות מכל מקום ללא תלות במיקרוסקופ. אני מאמין שבעזרת תוכנות בינה מלאכותית המפותחות על ידי חברות הזנק ישראליות ובזכות שיתופי פעולה כאלה יתאפשר לנו לקצר זמני תשובות ולתת שירות טוב יותר למטופלי בית החולים".
לאתר >>> המרכז הרפואי קפלן
בשיתוף פעולה ממומן עם המרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית
