תינוק שנולד עם "הוראות הפעלה" לניהול רפואי להמשך החיים, בדיקות דם ללא דקירה, עוזר רופא מבוסס Gen AI, כל אלה ועוד נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים ועומדים לשנות פניה של רפואת הילדים כפי שאנו מכירים אותה היום. המפגשים הרפואיים אליהם יגיעו ילדי המחר יהיו פחות כואבים ומעוררי חשש, מדויקים יותר ומותאמים אישית. ולעיתים, המפגש הרפואי הוא זה שיגיע אליהם – פרואקטיבית, ועד הבית – אבחון טרם הופעת סימפטומים, כלים מתקדמים לטיפול נפשי עצמאי או קבוצתי מרחוק, ומכשירים מותאמים לילדים המאפשרים ניטור ומעקב ביתי מלא. פיתוח חדשנות רפואית במיוחד לילדים, Ped-Tech, ולא כנגזרת לפתרונות אשר יוצרו למבוגרים, ישפיע דרמטית על העתיד ועל בריאותם ורווחתם של מיליוני בני אדם.
שמים את הילדים במרכז
ברפואת ילדים הגודל כן קובע ועמו גם הגיל, המין ורמת ההתפתחות הקוגניטיבית. מתוקף כך הציגה הפדיאטריה לעולם רפואה מותאמת אישית עוד טרם המצאת המושג. הכרח המציאות להתאים כל מענה רפואי למטופלים בעלי מאפיינים פיזיים ומנטליים הנמצאים בדינמיקה מתמדת, יצרו תחום עם אדפטיביות ויצירתיות מובנית, שבו עומד המטופל במרכז. על פניו זהו כר פורה לצמיחת חדשנות רפואית - ועם זאת השדה הקליני נותר באופן יחסי מאחור. בעוד תקופת הילדות היא המאפיין הרפואי היחיד המשותף ל-100% מהאוכלוסייה, ולמרות שילדים מהווים כ-30% מהאוכלוסייה בישראל הם נהנים מפחות מ-10% מההשקעה הכלכלית בבריאות. בפועל, מרבית הטכנולוגיות והתרופות המשמשות ברפואת הילדים פותחו במקור עבור מבוגרים.
על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2048 צפויה האוכלוסייה בישראל לעמוד על כ-15 מיליון איש, כשמתוכם למעלה מ-30% יהיו ילדים. במהלך 2 העשורים האחרונים ויותר, נאספה כמות עצומה של מידע ברשומות רפואיות דיגיטליות – בסיס ידע ענק ברפואת ילדים, המשקף את ציר ההתפתחות מילד ועד מבוגר צעיר ואת רצף הטיפול בין בית החולים לקהילה. מדובר בפוטנציאל גדול שטרם מוצה במלואו - להיות אבן שואבת לסטארט-אפים, לחברות ביו-טק ופארמה, לחממות טכנולוגיות ולקרנות הון סיכון. מחקרים מראים שלכ-20% מהילדים יש מחלות כרוניות ולכ-2% מהם יותר ממחלה אחת. כמו כן, שיעור השמנת היתר נמצא בעלייה ועומד על 1/3 מהאוכלוסייה, ובשילוב אורח חיים לא בריא גורם לעלייה ביתר לחץ דם, סוכרת, מחלות מעי דלקתיות ועוד. גם סרטן בצעירים נמצא בעלייה, ואנו רואים עלייה חדה בהפרעות נפשיות וירידה בגיל ההופעה, כש-20% מבני הנוער סובלים מחרדה, דיכאון והפרעות אכילה.
לא משחק ילדים
למרות כל האמור, ישנם חסמים בדרך לפיתוח חדשנות משמעותית ורלוונטית. בין היתר, הרצון להימנע מאתגרים בשלבי הפיתוח, כמו הרגולציה המגנה על ילדים, וכן היותם צרכנים בעלי מוח וגוף מתפתחים. הטעות הנגררת הגדולה מכולן, היא המשך ההסתמכות על ניתוח מסורתי של דפוסי צריכת שירותי בריאות לפיו מבוגרים הם הצרכנים העיקריים, ואילו ילדים מהווים נתח שוק קטן ושולי. חלוקת העוגה בהתאם לתפיסה זו, תורמת להעדר קורלציה בין מידת ההשקעה בבריאות לבין שיפור תוצאים בריאותיים, כפי שמדווח ה-WHO. כך לדוגמה, ארה"ב מדורגת ראשונה בין מדינות ה-OECD בהוצאות על בריאות, אך גם בשיעור האובדנות ונטל המחלות הכרוניות, ואחרונה בתוחלת החיים.
משקיעים מחפשים אימפקט. כשזה נוגע לבריאות, אין מרחב המאפשר אימפקט פוטנציאלי משמעותי יותר מאשר רפואת ילדים. היכולת להפוך ילד בריא למבוגר בריא, היא הזדמנות לייצר במעמד אחד השפעה שתימשך 120 שנה ותשפר באופן יסודי את בריאות הציבור והפריון הכלכלי. בנוסף, ברפואת ילדים איננו נאלצים להסתפק בהכרח באיזון ובהקלה על תסמינים, אלא ניתן להגיע בשיעור גבוה לריפוי אמיתי. המיקוד בילדים, ובילד הבריא בפרט, מדגים שינוי אסטרטגי בתחום ה-Ped-Tech שמגן על בריאות, במקום להיאבק רק בסיבוכי מחלות - אלה שלא אובחנו, כאלה שזוהו מאוחר, וכל אלה שהפכו לעובדה בשטח - מצלקת, מגבילה ויקרה.
ילדי העתיד
מספר מגמות שמתרחשות בשנים האחרונות צפויות להפוך את ההשקעה בחדשנות ברפואת ילדים למכרה זהב של בריאות ציבורית. ההתפתחות האדירה בתחום ניתוח דאטה, בינה מלאכותית ולמידת מכונה, מאפשרות לייצר תובנות שיניעו את העולם מהרפואה המונעת של המאה ה-20, לעבר רפואה פרואקטיבית במאה ה-21. עד כה דאגנו לחיסונים, בדיקות סקר וקמפיינים להפחתת גורמי סיכון. בזכות כלים חדשים נוכל להתאים מראש לילדים תזונה שתמנע התפתחות סוכרת תלויה בתרופות, להתריע מראש כי ילד נמצא בסיכון לפיתוח אלרגיה או הפרעת אכילה ולצייד את ההורים בכלים מתאימים, ולזמן באופן אקטיבי נערות בסיכון לאנדומטריוזיס, כדי למנוע בעיות פריון בעתיד.
במקביל, בעוד התרחבות שירותי בריאות דיגיטלית מספקת מכפיל כוח אבחוני וטיפולי בכלל האוכלוסייה, היא בעלת תפקיד מיוחד ברפואת ילדים. פיתוח אמצעים טכנולוגיים להעברת מידע, ניהול תקשורת וטיפול מאפשר לדבר בשפת הילדים, במדיה בה הם מרגישים חופשיים לתקשר. שימוש ברפואה דיגיטלית מצמצם פערים בין דוריים בין המטפל וההורים למטופל, ובעל פוטנציאל להגברת שיתוף, הבנה והיענות. בתור צרכנים טבעיים של טכנולוגיה מתקדמת כבר מינקות, ילדים הם לקוחות עם פוטנציאל להטמעה מהירה ורחבה מאוכלוסיות אחרות של כלים חדשים, ובעלי גישה לטכנולוגיה שמסירה חסמים כמו צורך בנטרול התנגדויות וחששות.
בהינתן תנאים בשלים כל כך להתרחבות ושגשוג, נראה שהמשוכה היחידה שעומדת כעת בפני הסטה בלתי נמנעת של משאבים לכיוון חדשנות ברפואת ילדים, היא שינוי תודעתי. בדומה למהפכה המבורכת שעברה בשנים האחרונות המודעות לגבי רפואה וטכנולוגיה רפואית עבור נשים (Fem Tech), ב-2024 הגיעה שעתה של ה-Ped-Tech, הלוא היא חדשנות ברפואת ילדים. השקעה מתאימה תסייע בקידום פרויקטים שתכליתם להפיח חיים חדשים במונחים אבחון מוקדם ורפואה מונעת, לייצר עידן חדש בקשר ותשתיות טיפוליות, ולהפוך את הילדים של היום למבוגרים הבריאים של המחר.
ד"ר שירלי סער היא מנהלת מרכז החדשנות של מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית
לאתר >>> מרכז שניידר לרפואת ילדים
בשיתוף מרכז שניידר לרפואת ילדים
