לפני כשני עשורים ולראשונה בעולם, בוצע במחלקה האורתופדית בבית החולים הדסה, ניתוח פורץ דרך להחלפת מפרק באמצעות מערכת הנחיה ממוחשבת. מאז קיבלה המחלקה הכרה כמרכז של חדשנות טכנולוגית בתחום האורתופדיה. ב-30% מתוך כ-8000 ניתוחים שמבוצעים בשנה במחלקה נעשה שימוש בטכנולוגיות חכמות וב-10% מהם נעשה שימוש גם ברובוטיקה ובניווט ממוחשב.
"עולמות המחשוב והרובוטיקה משנים את עולם האורתופדיה, והשאיפה שלנו היא להגדיל את ההיקפים ל-80% מכלל הניתוחים המבוצעים במחלקה", מדגיש פרופ' אירי ליברגל, מנהל המערך האורתופדי בבית החולים.
מה היתרון בשימוש במערכות טכנולוגיות באורתופדיה?
"המערכות הטכנולוגיות מאפשרות לנו לדייק ולשפר את העבודה הרפואית שלנו. הליך שגרתי כמו הכנסת בורג לעצם, שיתבצע באמצעות הטכנולוגיות החדשות מאפשר תוצאה מדויקת במרביתם הניתוחים. הטכנולוגיה מאפשרת לנו שיפור, דיוק והגעה לאזורים בגוף אליהם לא ניתן להגיע בלעדיה", מעיד פרופ' ליברגל.
לצד היתרונות, מה הם הקשיים ביישום טכנולוגיות ברפואה?
"את הטכנולוגיה עצמה שלא תמיד קל ליישם בפועל. וקיים גם הקושי התקציבי הטמון בשימוש במערכות שעולות הון רב. בנוסף, הרופאים המנתחים הם בעלי אופי שמרני ומעדיפים לשלוט בכל ההליך, כך שיש להם סוג של רתיעה מובנית משימוש ברובוטים וממערכות מתקדמות. אחת ההצלחות הגדולות של בית חולים הדסה הייתה ניפוץ הרתיעה של הרופאים מהשימוש בטכנולוגיה ויישומה בפועל בשטחים רבים בהם עוסק בית החולים".
הרובוטים אינם פוגעים ביכולת השיפוט האוטונומית של הרופא המנתח?
"הטכנולוגיה מוגדרת כמי שעוזרת לרופא לשפר את הביצועים ולא מחליפה את הרופא. למערכות החדשניות יש יכולות המשלבת בינה מלאכותית עם ניווט בזמן אמת, בשילוב הרובוט, כך שהן מאפשרות לרופאים יכולת שיפוט וקבלת החלטות בצורה אופטימאלית".
ספר על המערכות הטכנולוגיות החדשניות עימם אתם עובדים במחלקה?
"שני הרובוטים החדשים ביותר הם 'מזור X' ו'רוזה' – ROSA (Robotic Surgical Assistant), ומלבדם פועל רובוט בחדר ניתוח היברידי המעניק לרופא מידע הדמיתי איכותי. כמו כן אנו עושים שימוש במערכות צילום קדם ניתוחיות הן בדו ממד ובתלת ממד. אנו יכולים להדפיס בתלת ממד אביזרים שישמשו אותנו כמודלים להבנה ותכנון הניתוחי וכמדריכים במהלך הניתוח. בנוסף יש לנו מערכת ייחודית של חברת SPI שנועדה לשמור על הרופא.
מערכת זו מכירה את הפרוצדורה הניתוחית מא' - ת' והיא מציבה בפני המנתח, על מסכים, את השלבים השונים במהלך הניתוח, לניהול רציף ונכון של הניתוח. היא נותנת מידע לכל הצוות המטפל - רופאים וצוות סיעוד, כיצד להתקדם לביצוע אופטימלי של הפעולה. המערכת מאפשרת בקרה למנהל המחלקה שיכול להבין באמצעותה מה היו השלבים המורכבים ביותר בניתוח, מה היו צווארי הבקבוק של הפעולה או של המטפלים וכיו"ב".
מה ייחודו של הרובוט מזור?
"הייחודיות של רובוט מזור באה לידי ביטוי בשילוב בין יכולות רובוטיות ליכולות ניווט. הרובוט מאפשר להחדיר ברגים או משתלים בסביבת עמוד השדרה, שהיא סביבה מאוד מורכבת. סטייה של סנטימטר או שניים בסביבה זו עלולה להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בגופו של המטופל. כך שהרובוט מוסיף לממד הבטיחות עבור המטופלים ומדייק מאוד את עבודת המנתחים".
רוזה, רובוט לניתוחי החלפת ברך, מה תרומתו?
"ניתוחי החלפת ברך הם ניתוחים וותיקים הנעשים במחלקה משך 4 עשורים, בעזרת כוונות סטנדרטיות. ב-15 השנה האחרונות נכנס עניין הניווט הממוחשב שעזר למנתחים לדייק את מקום וזווית החיתוך. היתרון של הרובוט טמון בבינה המלאכותית על פיה מתבצעת הפרוצדורה, בשילוב הדמיה תלת ממדית של המפרק, בעזרתה מתכנן המנתח את המיקום האופטימלי של השתלים, וכן היעזרות בזרוע רובוטית אליה מחובר מכשיר החיתוך. הרובוט בודק את הברך ואת מתח הרקמות לפני החיתוך ויכול לחזות מראש מה תהיה התוצאה של חיתוך במקומות ובזוויות שונות. כלומר אנו לא פועלים יותר כמגיבים לחיתוך אלא מתכננים אותו בצורה מדויקת הרבה יותר, שמביאה לתוצאות אופטימאליות. בסופו של יום הרובוט מאפשר לנו לבצע ניתוחים בהתאמה אישית לכל חולה ולהגדיל את אחוזי ההצלחה בטיפולים, מצב שמחולל את ההבדל הגדול", מסכם פרופ' ליברגל.
