ד"ר מיכל גורדון (45)
מנהלת יחידת נתוני מחקר וחדר מחקר מרחבי, סורוקה
מצב משפחתי: נשואה, אם לשישה, סבתא לנכד
השכלה: תואר ראשון בביולוגיה חישובית (בר-אילן), תואר שני ושלישי בביו-אינפורמטיקה (בן-גוריון)
מי שמכיר את ד"ר מיכל גורדון, יודע שהמשפחה היא חלק בלתי נפרד ממנה, והשילוב בין חיי משפחה ענפים לקריירה טכנולוגית, הוא כנראה סוד הקסם שמניע את אחת הנשים המשפיעות ביותר על המחקר הרפואי בדרום.
כדוקטור לביולוגיה חישובית וביו-אינפורמטיקה, היא המוח שמאחורי התשתית הדיגיטלית של המרכז הרפואי סורוקה מקבוצת כללית. לפני שש שנים החליטה לעשות צעד משמעותי, חצתה את הכביש, ועברה מהאקדמיה לבית החולים. המטרה שלה הייתה ברורה: לחבר בין עולם הגנטיקה לבין הנתונים הקליניים של המטופלים בשטח.
"הגעתי לסורוקה בדיוק כשהקימו את חדר המחקר המרחבי. התחלנו עם אנליסטית אחת, והיום אנחנו צוות של אנליסטים, דאטה-סיינטיסטים ועשרות עוזרי מחקר. הטמענו מערכות מתקדמות שמאפשרות לנו לשלוף נתונים מכל המערך של כללית בכפוף לכללי הגנת המידע המחמירים של כללית, דבר שהופך את סורוקה למעצמת דאטה בקנה מידה בינלאומי".
פרויקט "הממצאים האקראיים בריאות"
ד"ר גורדון אינה מסתפקת רק באיסוף נתונים. היא רותמת את הבינה המלאכותית (AI) כדי למנוע טעויות אנוש, ואחד הפרויקטים המרגשים שהובילה עוסק ב"ממצאים אקראיים בריאות".
"תארו מטופל שמגיע לצילום עמוד שדרה בגלל כאבי גב. הרדיולוג מסתכל על הצילום ורואה כתם קטן בריאה. הוא כותב את זה בדוח, אבל המטופל חוזר לאורתופד, שמתמקד בעמוד השדרה ומפספס את ההערה על הריאות, וכך הממצא הזה עלול 'ליפול בין הכיסאות'".
כדי לפתור זאת, פיתחו ד"ר גורדון וצוותה, בהם: ד"ר גל בן אריה, רדיולוג בכיר וד"ר מיכאל קסירר, מומחה ברפואת ריאות כלי מבוסס מודלי שפה חכמים ,(NLP) הסורק את כל פענוחי הדימות בבית החולים ומאתר את אותם ממצאים אקראיים. "הכלי מקטלג את המטופלים לפי רמת דחיפות. כבר הגענו למצב שקראנו ליותר מעשרה מטופלים לחזור להמשך בירור. זה ממש להציל חיים בזמן אמת, לפני שהמחלה הופכת לגרורתית".
"יושבי השיבר": הקהילה שמעל לאגו
אחד החסמים הגדולים בעולם הרפואה הוא השמירה הקנאית על דאטה והביורוקרטיה שמסביב. ד"ר גורדון החליטה לשבור את המחיצות הללו והקימה בתמיכה של רשות החדשנות, את קהילת "יושבי השיבר" – פורום של אנשים שיש להם גישה ישירה ל"ברזים" של הדאטה ומגיעים ממרכזים רפואיים שונים. "הבנו שקשה להעביר דאטה רגישה בין ארגונים, אז החלטנו לשתף פעולה בדרכים אחרות – לשתף קוד, מתודולוגיות ודרכי עבודה. קידום בריאות זו מטרה מעל כל ביורוקרטיה או תחרות".
במסגרת היחידה למחקרים קליניים, ד"ר גורדון מפקחת על פרויקט ייחודי של הכשרת 45 סטודנטים לרפואה כעוזרי מחקר. תחת הנהגתו של פרופ' ויקטור נובק, מנהל מערך המחקר והחדשנות בסורוקה, הסטודנטים לומדים תכנות (Python, R) וסטטיסטיקה.
"הסטודנטים מסיימים לימודי רפואה עם 20 או 30 מאמרים מדעיים. הם כבר בחצי הדרך לפרופסורה. זהו דור חדש של רופאים שמדבר 'ביג דאטה'. אנחנו לא רק מטפלים בחולים של היום, אלא גם מעצבים את הרופאים של המחר", מדגישה ד"ר גורדון בגאווה.
בלשית המחלות הנדירות של הנגב
לפני כ-30 שנה, כשפרופ' אורנה סטרץ -חכם התחילה את התמחותה ברפואת ילדים, היא לא דמיינה שיום אחד היא תהפוך לאחת הדמויות המרכזיות בתחום המחלות המטבוליות והנדירות. המומחיות שלה היא מחלות מטבוליות שהן מחלות נדירות. "זה הבייבי שלי", היא מסבירה. אחת המחלות שקרובות לליבה היא "נימן פיק טייפ C"– מחלה ניוונית קשה שנגרמת מהצטברות כולסטרול באברוני התאים וגורמת לנוירודגנרציה.
כדי להסביר את חשיבות האבחון, היא משתפת במקרה מארה"ב: "דיילת בת 62 פוטרה מעבודתה, כי סבלה מרעד בידיים ומדיבור לא ברור. כולם היו בטוחים שהיא אלכוהוליסטית. בדיעבד התברר שיש לה 'נימן פיק'. הדבר ממחיש עד כמה קל לפספס את המחלות האלה".
מקרים אלה הם לא רק נתונים סטטיסטיים אלא שליחות אנושית: "אני פועלת בעולם הקטן שלי, ומבחינתי כל ילד הוא עולם ומלואו שזכאי לאיכות חיים ולמענה רפואי מדויק. מחלות נדירות מוגדרות אמנם כבודדות, אבל יחד הן מהוות 'שק עצום' של חולים שזקוקים למענה".
האתגר הייחודי בנגב
בשל המבנה הדמוגרפי של הדרום, סורוקה מהווה מרכז עולמי לחקר מחלות גנטיות. "יותר מ-90% מהמטופלים שלי הם מהאוכלוסייה הבדואית, בשל שיעור גבוה של נישואי קרובים, אנחנו פוגשים מחלות בשכיחות של אחת למיליון. האתגר הגדול הוא לא רק הרפואי, אלא גם התרבותי. יש הרבה הסתרה בנושא הזה בגלל החשש מסטיגמה על המשפחה".
פרופ' סטרץ-חכם מספרת על תינוק שאובחן אצלה עם תסמונת נדירה במיוחד. "זיהיתי אצלו ריסים ארוכים מאוד, סימן שראיתי אצל תינוקת אחרת. הוריו הכחישו קשר משפחתי, והתברר שהם אחיינים, ולכן חלק משמעותי מהעבודה שלי הוא העלאת המודעות".
פרופ' סטרץ-חכם פועלת למניעת מחלות בדרכים יצירתיות, כולל הרצאות בפורומים של אנשי דת מוסלמים ופעילות חינוכית. את ההשראה היא שואבת מארגון "דור ישרים" החרדי, המאפשר בדיקות גנטיות אנונימיות לפני נישואים למניעת לידת ילדים חולים. "אני מסבירה מהן ההשלכות ומנסה למצוא פתרונות בתוך הגבלות הדת, כמו בדיקות סיסי שליה אשר מאפשרות סיום הריון בשלב שמותר לפי הקוראן עד היום ה-120 להיריון".
הסנסור שיחליף את בדיקות הדם
בתחום החדשנות, פרופ' סטרץ-חכם מובילה מחקרים פורצי דרך בשיתוף עם פרופ' ליטל אלפונטה מאוניברסיטת בן גוריון. "אנחנו מנסים לבנות סנסור תת-עורי, בדומה למד הסוכר של חולי סוכרת, עבור חולים במחלת 'מייפל סירופ' (MSUD). זו מחלה מטבולית תורשתית שבה הגוף אינו מסוגל לפרק חומצות אמינו מסוימות, מה שמוביל להצטברות רעלים שעלולים לפגוע במוח. החולים במחלה זו זקוקים לניטור צמוד של חומצות אמינו, והסנסור הזה יאפשר להם לחיות חיים בטוחים יותר עם ניטור רציף במקום דקירות שבועיות".
גם בתחום הפגים פרופ' סטרץ-חכם לא נחה, ולאחרונה בנתה פרוטוקול מחקר המשלב את שתי התמחויותיה: מתן חומצת אמינו מסוימת לפגים המונשמים לאורך זמן, כדי להיגמל מהנשמה ולהוריד יתר לחץ דם ריאתי.
העתיד כבר כאן
השילוב של המוח החישובי והנתונים של ד"ר גורדון עם הלב הקליני והניסיון של פרופ' סטרץ-חכם הוא שמציב את סורוקה בחזית הרפואה העולמית. הן מודות שתחום המחקר והחדשנות לא שמור לנשים בלבד, אבל מציינות שלנשים יש בהחלט יתרונות: "לנשים יש קצת יותר סבלנות ופחות אגו", אומרת ד"ר גורדון, ופרופ' חכם מחזקת: "אצלנו הנשים האגו מתחלף במסירות".
בשיתוף סורוקה
