השינוי בבריאות הנשים בישראל אינו מתרחש רק בחדרי ישיבות או סביב שולחנות קבלת החלטות, אלא בתוך העשייה המקצועית והיומיומית של נשים שפועלות בשטח. בקהילה, בקליניקה, במחקר, ביזמות ובמדיניות, נרקמת מציאות חדשה שבה בריאות האישה מקבלת מקום מדויק, מודע ומותאם יותר.
עמותת Medonna "נשים בשביל הבריאות", מחברת בין נשים מובילות שפועלות לקידום התחום, והעוצמה האמיתית שלהן טמונה בכך שהעשייה לא נעצרת במסגרת העמותה. כל אחת מהן ממשיכה להוביל שינוי בזירה האישית והמקצועית שלה ולעצב מחדש את הדרך שבה נשים מקבלות טיפול רפואי. יחד הן יוצרות תמונה רחבה של שינוי שלא מגיע רק מלמעלה, אלא צומח מבפנים, מהשטח, מהמציאות.
10 נשים, חברות Medonna מספרות על המהות והדרך שלהן לקידום בריאות האישה בישראל.
מתיסכול לשינוי מערכתי עמוק
ד"ר מיכל סלע, מייסדת שותפה ויו"ר NogaFem, חברת המועצה הלאומית לבריאות האישה ויועצת לארגונים הומניטריים
"הקמתי את NogaFem יחד עם ד"ר רונאל קלינגמן כגוף מתודולוגי המהווה גשר אסטרטגי בין תחומי המחקר הרגולציה והחדשנות הטכנולוגית. אנו פועלות מול מקבלי החלטות, רגולטורים ותעשיית הפמטק, תוך שיתוף פעולה הדוק עם גופים בינלאומיים דומים בעולם, כדי להטמיע היבטי מין ומגדר בתהליכי קבלת החלטות. באמצעות הנגשת ידע, התבוננות מערכתית וקביעת סטנדרטים, אנו מבקשות להטמיע שפה וסטנדרטים חדשים באקו סיסטם הבריאותי, זאת, במטרה לשנות את פני הרפואה ולמנוע תחלואה ותמותה מיותרת בקרב נשים.
כאישה, העשייה שלי נובעת מארכיון חוויות אישיות: מזלזול בכאב ושמנופוביה רפואית ועד לאבחון מאוחר. ראיתי מקרוב כיצד המערכת מחמיצה נשים בשל הטיות מחקריות וטכנולוגיות, והחלטתי להפוך את התסכול המשותף לשינוי מערכתי עמוק. אני עושה זאת כדי להבטיח שהסטנדרט הרפואי עבור הדור הבא, עבור הבנות האישיות שלי ושל כולנו, יהיה רגיש, מדויק ושוויוני יותר", מספרת ד"ר מיכל סלע.
תוחלת ואיכות חיים דווקא עם סרטן
פרופ' תמר ספרא, מומחית באונקולוגיה, מנהלת המרכז לסרטן האישה במערך האונקולוגי באיכילוב
פרופ' תמר ספרא היא אחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות בישראל בתחום, כמי שמקדמת תפיסה רחבה של בריאות האישה, המשלבת טיפול, מחקר, מודעות ושינוי תרבותי.
פרופ' ספרא ידועה בגישה שמבינה שסרטן נשים אינו רק אירוע רפואי, הוא פוגע בדימוי הגוף, במיניות ובזהות הנשית. מתוך ראייה כוללנית זו היא משלבת טיפולי רפואה משלימה (אותה למדה בעצמה), תזונה ותמיכת גוף ונפש לחולות ולמחלימות. בנוסף היא מטפלת בהזרקת חומרי מילוי לפנים, במהלך טיפולים אונקולוגיים, זאת בהמשך למחקר שעשתה עם עמיתים מדיסציפלינות נוספות, בו הוכח שלחומרי מילוי מבוססי חומצה היאלורונית יש פוטנציאל לשפר את איכות החיים ואת התפיסה העצמית של מטופלות אונקולוגיות במהלך טיפול פעיל בסרטן.
אחד המהלכים שהיא מניעה הוא העלאת המודעות לסרטנים "שקטים" כמו סרטני מערכת המין הנשית, שמאובחנים לעיתים מאוחר מידי או מחלות של איברים אינטימיים שנשים מתקשות לדבר עליהן. כמו כן היא מקדמת מחקר בתחום סרטן השד אצל נשאיות BRCA.
במרכז לסרטן שבניהולה פועל מודל רב צוותי שכולל אונקולוגים, כירורגים, רדיולוגים וגנטיקאים, לטובת דיון רב תחומי ובניית תוכנית טיפול מותאמת אישית לכל אישה.
"השאיפה שלי היא לשפר את איכות חייהן של נשים חולות סרטן במהלך ההתמודדות עם המחלה וגם בתהליכי ההחלמה", מציינת ספרא.
מכאב אישי לעשייה פורצת דרך
בר לוי, מנכ"לית ומייסדת עמותת "הבית של בר" – למען נשים עם סרטן גינקולוגי
"הקמתי את עמותת 'הבית של בר' מתוך כאב אישי, לאחר שאמי נפטרה בגיל 54 מסרטן רירית הרחם. העמותה פועלת לרווחת נשים המתמודדות עם סרטן גינקולוגי, מעלה מודעות לתסמינים ולגורמי סיכון, ופועלת לייצוג קולן של המטופלות בפני מקבלי החלטות. פעילותנו רלוונטית בקידום בריאות נשים בכלל, לצד התמיכה והליווי שאנחנו מעניקות למטופלות עצמן. בנוסף, אנו עובדות יד ביד עם האיגודים הרפואיים, מקדמות מחקר ומקדמות מדיניות בריאות מיטבית ברמה המערכתית", מספרת בר לוי.
בשנים האחרונות הצליחה העמותה להעלות את המודעות של סרטן הגינקולוגי לשיח הציבורי, לקדם הכנסת תרופות מצילות חיים לסל הבריאות, כמו גם אמצעים לרפואה מונעת כמו חיסונים ובדיקות גנטיות. "בנוסף ליווינו למעלה מ-3,400 משפחות שחוו סרטן גינקולוגי, כדי שלא ירגישו לבד במסע. אחד מרגעי השיא, היה בהיותי שותפה לכתיבת הקווים המנחים האירופיים לטיפול בסרטן רירית הרחם, כשלמעשה השפעת העמותה ניכרת ברמה העולמית. אני שואפת להרחיב עוד יותר את הפעילות בזירה הבינלאומית, ולהוביל שינוי מערכתי שיבטיח שנשים עם סרטן גינקולוגי יקבלו אבחון מוקדם יותר, טיפול מיטבי וקול אמיתי בעיצוב מערכת הבריאות".
תזונה היא ליבת הבריאות
פרופ' רונית אנדוולט בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, לשעבר מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות
יחד עם פרופ' יעל לצר, הקימה פרופ' רונית אנדוולט את המסלול הייחודי לתואר שני ב"תזונה והתנהגות" באוניברסיטת חיפה, שהכשיר מאות תזונאיות להעניק מענה רגשי והתנהגותי המותאם למורכבות חייהן של נשים. בנוסף, מחקריה ופעילותה במשרד הבריאות התמקדו בהשפעת המצב הסוציו-אקונומי על בריאותן של נשים, בדגש על נשים מהחברה הערבית והדרוזית, תוך התאמת תוכניות למניעת סוכרת למבנה המשפחתי והתרבותי.
כמי שהובילה את רפורמת סימון המזון, מס המשקאות הממותקים והסדרת המזון בצהרונים, יצרה פרופ' אנדוולט סביבה תזונתית בטוחה יותר עבור נשים וילדיהן. כמו כן דאגה לפתח שירותים תזונתיים לאוכלוסיות של פעוטות עם צרכים מיוחדים, שרות בטיפות חלב ופיקוח על הצהרונים ועוד.
"כיום אני מובילה פיתוח כלי AI וסוכנים דיגיטליים המנגישים רפואה מונעת מותאמת אישית, המאפשרת לנשים לנהל את בריאותן ואת בריאות משפחתן בצורה יעילה וברת קיימא", מציינת פרופ' אנדוולט.
להציב את בריאות האישה במרכז
מלי קושא, חברת הוועד המנהל ב-Medonna, יו"ר ועדת היגוי לגיבוש המלצות יישומיות בבריאות האישה במשרד הבריאות, משנה ליו"ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה ויו"ר לשכת האתיקה של האחים והאחיות בישראל
"לאורך שנות פעילותי במערכת הבריאות, זיהיתי פער ברור בין מקומן המשמעותי של נשים במערכת לבין ההתייחסות לצרכים הבריאותיים הייחודיים שלהן. מתוך ההבנה כי בריאות האישה הינה המפתח לחיזוק החוסן הבריאותי, החברתי והכלכלי של מדינת ישראל, אני פועלת לקדם תפיסה רחבה ברמה הלאומית. בריאות האישה אינה רק סוגיה רפואית, היא שאלה של שוויון, של ידע ושל מי יושב סביב שולחן קבלת ההחלטות", מסבירה קושא.
מטרת ועדת ההיגוי שקושא עומדת בראשה, היא להגיע להמלצות יישומיות בתחומים של רפואת מגדר במעגל חייה של האישה, על מנת ליצור רצף טיפולי אינטגרטיבי מנערות, דרך פוריות ועד לגיל המעבר ולזקנה. פעילות זו פונה לאנשי מקצוע במערכת הבריאות ולנשים בקהילה, במטרה לחזק ידע, מודעות והשפעה בתחום.
"השינוי המשמעותי ביותר שכבר נוצר הוא בשיח: יותר מודעות, יותר מנהיגות נשית ויותר נשים שלוקחות חלק בעיצוב העתיד של מערכת הבריאות".
לשנות חיים לנשים בעולם השלישי
ד"ר רונית אלמוג, רופאת נשים בכירה, מומחית בגינקולוגיה ומיילדות בבית החולים "ליס" ליולדות, יועצת לבריאות האישה בגיל המעבר, ניהלה בעבר את מרפאת גיל המעבר באיכילוב
אחד התחומים שבהם ד"ר רונית אלמוג בולטת ותורמת במיוחד לבריאות האישה, הוא גיל המעבר (מנופאוזה), תחום שבעבר לא קיבל מספיק תשומת לב רפואית. על פי הגישה שלה מדובר בתהליך פיזיולוגי – לא במחלה ויש לו השפעות רחבות: שינה, מצב רוח, מיניות, עצם, לב ועוד.
"חשוב לעודד נשים לדבר על התסמינים וללמוד לחיות איתם כי יש מה לעשות כדי לטפל בהם", מדגישה ד"ר אלמוג.
בכובעה האחר היא עומדת בראש זרוע הסיוע ההמוניטרי של המרכז הרפואי איכילוב, המוציאה משלחות רפואיות מבית החולים לסייע ולטפל בנשים במדינות מתפתחות שידן לא משגת טיפול רפואי. הפעילות הזו החלה רק עבור נשים והתרחבה גם לילדיהן ובני משפחה נוספים.
במסגרת המשלחות מקימים הצוותים מחנות בריאות מאולתרים ומסייעים למטופלות/ ים שמעולם לא פגשו רופא, ומתן הדרכות לצוות הרפואי המקומי כך שיוכלו להמשיך טיפול בעתיד. עד כה יצאו משלחות להודו, לנפאל, לגווטמאלה, ליביריה, בורונדי ועוד. במסגרת פעילות זו מציגים הרופאים את פניה היפות של ישראל לעולם ומהווים שגרירי של רצון טוב מטעם מדינת ישאל. עבור הנשים שנבדקות ע"י הרופאים מישראל מדובר במפגש משנה חיים.
"כאישה אני חשה זכות גדולה לסייע לנשים בארץ וברחבי העולם, פעילות זו לימדה אותי שהזכות לתת לאחר היא המתנה הטובה ביותר שאדם יכול להעניק לעצמו", מספרת ד"ר אלמוג.
בית שהוא עוגן להחלמה
דקלה שיר פריאנט, מייסדת ויו"ר עמותת "שינה, את החיים שלך"
"לאחר שחליתי בסרטן השד פעמיים והחלמתי, הבנתי שהאתגר האמיתי מתחיל ביום שאחרי. לאחר שמסתיימים הטיפולים וכשמעטפת התמיכה נעלמת, הסביבה מצפה לחזרה מיידית לשגרה, כשנשים עדיין מתמודדות, עם תופעות לוואי, קושי נפשי וחיים אחרים. החלטתי להשקיע את זמני בשינוי המצב לפיו לא מתקיים שיקום רציף לאחר סיום הטיפולים. הקמתי את העמותה היחידה בארץ שמתמקדת רק בשלב ההחלמה מסרטן, עבור נשים שמחלימות מכל סוגי הסרטן", מספרת דקלה שיר פריאנט.
העמותה פועלת כדי להוביל שינוי במדיניות תהליכי ההחלמה, בשיתוף עם בתי חולים, קופות חולים ועמותות נוספות. כחלק מפעילות העמותה הקימה שיר פריאנט בתי החלמה עבור נשים, מקום שבו הן תקבלנה את המעטפת החסרה להחלמתן וחזרתן לשגרת החיים. המרכז הראשון הוקם בנובמבר 2025 בראשון לציון, ועשרות נשים מחלימות כבר זוכות בו למענה ולמעטפת, הכוללים הרצאות, טיפולי רפואה משלחמה ועוד.
"הקמת העמותה ויצירת עוגן עבור כל כך הרבה נשים מהווה בעיני נקודת שיא, ומאפשר להן למצוא הדהוד לתחושותיהן ולתת למונח החלמה, את המקום הראוי במסע המטופלת".
גילוי מוקדם עוד יותר
סיון סדן, מייסדת משותפת ומנכ"לית PinkStar
"מה אם ניתן היה לזהות סרטן שד שנה מוקדם יותר? זו השאלה שעומדת בבסיס PinkStar המפתחת טכנולוגיית AI המסייעת לרדיולוגים בפענוח בדיקות MRI. בדיקה זו נחשבת לאחד הכלים הרגישים ביותר לגילוי סרטן השד, אך פרשנות הבדיקה מורכבת מאוד ולעיתים הסימנים המוקדמים ביותר של המחלה קשים לזיהוי בעין אנושית. במקביל, בעולם הרפואי הולכת וגוברת ההבנה כי יותר נשים, במיוחד נשים עם שד צפוף, זקוקות לבדיקות MRI כחלק מהמעקב שלהן. הטכנולוגיה צמחה מתוך המרכז הרפואי שיבא על ידי המייסדות המשותפות ד"ר דבי ענבי ופרופ' מירי סקליר, כחלק ממרכז החדשנות ARC.
אני חושבת על הבת שלי ועל הדור הבא. רפואה שמזהה מוקדם יותר ומדויק יותר, טובה לנשים, אבל גם למערכות הבריאות, כי גילוי מוקדם משפר תוצאות רפואיות וגם חוסך עלויות אדירות".
צירים לחיבור בין נשים
יובל יפה מושקוביץ, מיילדת ומנכ"לית ארגון המיילדות בישראל, מובילה את פרויקט "פותחות ציר"
מודל מיילדת הכפר שמחבר בין נשים הרות לבין מיילדות בקהילה, בא לידי ביטוי בפרויקט "פותחות ציר".
"במסגרת הפרויקט נשים מקבלות ביקור בית וליווי טלפוני משבוע 30 להריון ועד לאחר הלידה, מתוך מטרה להעניק תמיכה מקצועית ורגשית בתקופה משמעותית ולעיתים גם מאתגרת", מסבירה יובל יפה מושקוביץ.
"הפרויקט החל ביוני 2024 ביישובים סמוכי גדר בצפון, מתוך צורך שעלה בתקופת חירום עבור קהילת הנשים ההרות. מטרתו הייתה להעניק מענה מקצועי ובטוח, להפחית חרדה ולהיות במוכנות מרבית במקרה של הסלמה וקושי להגיע למרכזים רפואיים. מאז, ועם שתי המערכות מול איראן, הורחב הפרויקט לכלל הנשים בישראל, וכולל מענה מורחב וייחודי לנשות מילואימניקים ואנשי קבע. עד כה כ-2,500 נשים פנו לפרויקט".
מתוך המשובים להם זכה הפרויקט עולה כי המענה המיילדותי חיזק את תחושת הביטחון של הנשים, הפחית חרדה וחסך פנייה למוקד רפואי. "העשייה הזו מחברת בין מקצועיות מיילדותית לבין כוח הקהילה והתמיכה בין נשים. החלום הוא שגם בשגרה, לכל אישה תהיה גישה לליווי רציף ומלא על ידי מיילדת", מסכמת מושקוביץ.
מרחב אינטימי להקשבה עצמית
רוני נוף מלץ, מנכ"לית עמותת "נשים לגופן"
"נשים לגופן" פועלת מעל 20 שנה לקידום בריאות נשים בעבודת שטח, הפצת ידע ופעילות לשינוי מדיניות. העמותה מקיימת מפגשים עם נשים ונערות בקהילות מגוונות ברחבי הארץ, בחברה היהודית והערבית, בהם עולה שוב העובדה שנשים עדיין חסרות מידע על הגוף והבריאות שלהן.
"אנחנו יוצרות עבור נשים מרחב אינטימי לשיח על נושאים שבדרך כלל מושתקים. בהתאם לפערי ידע שאנו מזהות, אנו מפיקות תוצרי ידע עבור נשים ומביאות את צרכיהן אל מקבלי החלטות במערכת הבריאות. על רקע המלחמה אנחנו פוגשות את ההשפעות של מצבי חירום על בריאות נשים. מחקרים שערכנו במלחמה הראו כיצד בריאותן של נשים רבות נפגעת - השינה, התזונה והיקף הפעילות הגופנית של רבות מהן נפגעו; רבות דוחות בדיקות רפואיות, נמצאות במתח וחרדה וחשות ירידה בביטחון האישי. אנו מתאימות את העבודה שלנו בשטח לצרכים ומציפות אותם בפני קהלים בעלי השפעה.
זו עבורי שליחות לאפשר לנשים לשתף בניסיון החיים שלהן ולהשלים להן ידע מהימן כדי לשפר את בריאותן", מסבירה רוני נוף מלץ.
בשיתוף Medonna
