מחלת הקטרקט נחשבת לאחת המחלות השכיחות בגוף האדם. על פי הסטטיסטיקה, כ-70% מהאוכלוסייה שחצתה את גיל 70 סובלת ממנה ברמה כזו או אחרת, כאשר המספרים ממשיכים לעלות מדי שנה בקצב מתמיד.
‘’מדובר במחלה שבה העדשה התוך-עינית מתעכרת, תופעה שמתרחשת עם העלייה בגיל’’, אומר פרופ’ גיא קליינמן, מנהל מערך העיניים במרכז הרפואי וולפסון.
‘’בשלבים הראשונים המחלה בדרך כלל אינה מורגשת, אולם בהמשך היא עשויה להתבטא במספר דרכים, כאשר הסימפטום הנפוץ ביותר הוא ירידה בחדות הראייה לטווח קרוב ורחוק.
תופעות נוספות הן סנוורים והילות סביבות אורות (בעיקר בלילה) ועליה במספר המשקפיים בגיל מבוגר בו המספר כבר יציב. במידה וזיהיתם את אחת התופעות הללו או יותר, מומלץ להגיע בהקדם לבדיקה אצל רופא עיניים מומחה, על מנת לקבל אבחנה מדויקת’’.
לדברי פרופ’ קליינמן, האפשרות הניתוחית לטיפול בקטרקט נחשבת כיום לפתרון האופטימלי והבטוח ביותר, לאור הטכניקות הניתוחיות המתקדמות ושימוש בחומרים ייעודיים המגדילים את אחוזי הצלחה שלו לגבוהים במיוחד (כ-97%), לעומת סיבוכים מינוריים בלבד.
‘’ניתוחי הקטרקט עברו כברת דרך משמעותית לאורך השנים, ומציגים כיום שורה של חידושים שהפכו לאפקטיביים במיוחד, עבור המטופלים. בסיסם של הניתוחים הללו הם בתהליך של הוצאת העדשה העכורה מן העין, והשתלה של עדשה שקופה במקומה. לשמחתנו, ניתוחים אלו השתפרו בשנים האחרונות בהרבה מאוד אלמנטים, כאשר הדגש המרכזי הוא על הטכניקה הניתוחית שמתבססת כיום בחלק מן המקרים על שיטת חיתוך המתבצעת בקרני לייזר, ומשמשת לטובת יצירת פתח עגול במעטפת הקדמית של העדשה, דרכה מוציאים את העדשה העכורה המוחלפת בעדשה נקייה. פתח זה נוצר בצורה מדויקת על ידי הלייזר שבנוסף יוצר חריצים בתוך העדשה אשר מרככים אותה, ומאפשרים בתהליך מהיר ובטוח לשלוף אותה ביתר קלות מן העין’’, כך לדבריו.
קטרקט ועוד
עובדה נוספת שהופכת את ניתוחי הקטרקט בלייזר לפופולאריים במיוחד, נעוצה בעצם יכולתם לשמש בד בבד גם לטובת הליכי הסרת משקפיים והורדת צילינדר. ‘’קרני הלייזר מסייעות גם בסימון מיקום העדשה הטורית (עדשה שמתקנת את הצילנדר של הקרנית) על פני הקרנית’’, מוסיף פרופ’ קליינמן. ‘’מצב של אסטיגמטיזם (המכונה לרוב צילנדר על שם התיקון במשקפיים) הינו מצב בו הקרנית (הכיפה השקופה בקדמת העין) איננה עגולה אלא בצורת ביצה, ובכך מפריעה לטווח הראייה. אחת האפשרויות היא לתקן את הצילינדר על ידי יצירת חתכים בלייזר שמשטחים את הצד הקמור של הקרנית. כך למעשה השימוש בלייזר במסגרת ניתוח, מציג בעת ובעונה אחת מספר יתרונות – סימון מדוייק של מיקום העדשה, הורדת צילינדר למספר נמוך, לצד יצירת פתח עגול במעטפת העדשה יחד עם חריצים המרככים אותה, בטרם שליפתה מן העין’’.
אלמנטים אחרים שמעלים את הביקוש לניתוחי קטרקט בלייזר בשנים האחרונות, כוללים יכולת דיוק יוצאת דופן המסייעת לרופאים לבצע את מלאכתם בסטנדרט שטרם נראה כמותו. ‘’אם בעבר החלפת העדשה בניתוח סייעה לראות למרחק אחד טוב ללא משקפים, הרי שכיום התפתחו עדשות טוריות מיוחדות שמתקנות את הצילינדר, או לחילופין עדשות מולטי-פוקליות המספקות מענה לכל טווחי הראייה, שמטרתן לצמצם באופן משמעותי את התלות במשקפיים. על מנת לשפר את הניתוחים הללו מתבצעות בדיקות מדוקדקות לבחינת בריאות העין והתאמתה לניתוח, יחד עם ציוד מדידה מתקדם לבדיקת תכונות העין המשפיעות על בחירת העדשה בצורה המיטבית. במקביל, התפתחו גם נוסחאות ומחשבונים אמינים המסייעים לצפות מראש את מספר העדשה הספציפית שיש להשתיל בכל עין. התפתחות חשובה נוספת של השנים האחרונות הינה בתחום החומרים מהם מיוצרים העדשות שהם חומרים אשר אינם מעוררים כלל תגובת על ידי הגוף'.
יצוין כי מערך העיניים במרכז הרפואי וולפסון הינו המוסד היחיד ברפואה הציבורית, המאפשר ביצוע ניתוח קטרקט בלייזר ללא עלות, כשלדברי פרופ’ קליינמן, לכך מתווספים כאמור גם יכולות רפואיות יוצאות דופן. ‘’ניתוח קטרקט הוכח כניתוח שביכולתו להחזיר עטרה ליושנה, ולרבים מאיתנו לראות כפי שהיינו צעירים, ולעיתים אף טוב יותר. כיום אנחנו מנתחים גם בשלבים מוקדמים יותר, שכן הניתוח בטוח ומגדיל את איכות החיים’’.
ובעתיד?
פרופ’ קליינמן מציין כי בימים אלה נמצאת בפיתוח עדשה אקומודטיבית שתפקידה לחקות את העדשה הטבעית שלנו בגיל צעיר. ‘’בניגוד לעדשה המולטי פוקלית שיוצרת על רשתית העין בו זמנית 3 תמונות של הרחוק, הביניים והקרוב והמח בוחר את התמונה הרלוונטית, העדשה האקומודטיבית תתן תמונה אחת בלבד לפי צרכי המנותח’’.
עוד הוא מציין שורה של פיתוחים מרעישים שצפויים לעמוד בחזית ניתוחי העיניים כבר בעתיד הקרוב: “כדוגמת ניתוחים שיאפשרו השתלת תאי גזע תקינים שיושתלו כחלק מטיפול ברשתית פגומה, לצד הזרקת תרופות חדשות ממשפחת נוגדי ה-VEGF לדיכוי כלי דם פתולוגיים ועידוד ספיגת בצקת מהרשתית במצבים של פגיעה ברשתית, ועד טיפולי לייזר מיוחדים למחלת הגלאוקומה שמטרתם להוריד את הלחץ התוך עייני ולמנוע התקדמות המחלה’’.
פרופ’ קליינמן מתגאה להחמיא לרפואת העיניים כחול-לבן, שלדבריו ניצבת בטופ העולמי. ‘’זה לא סוד שהרפואה הישראלית בתחום העיניים היא מהמתקדמות בעולם. יש אצלנו כיום את מיטב הרופאים והטכנולוגיות, בשילוב עם חברות ביו-טכנולוגיה, ביו-פארמה וסטארט-אפים מן השורה הראשונה שמביאים לארץ את פסגת המחקר, יחד עם פיתוחים מדהימים, לרבות עדשה אקודומטיבית, קרנית ורשתית מלאכותיות ועוד, כך שאם מסתכלים קדימה, אפשר בהחלט להיות אופטימיים’’.
לקביעת תור לטרום ניתוח יש ליצור קשר עם מתאמת הניתוחים בטלפון: 035028950 | פקס: 037984066
מייל: cataract@wmc.gov.il
בשיתוף המרכז הרפואי וולפסון
