אף אישה לא אוהבת לדבר על זה: הריצה המהירה לשירותים באמצע פגישה, החרדה מפני התעטשות פתאומית, התחושה של הכובד, הלחץ באזור הנרתיק שמצטבר בסוף יום. בעיות ברצפת האגן, החל מדליפת שתן קלה ועד צניחת איברי האגן, משפיעות על מיליוני נשים בישראל ובעולם, אך ממשיכות להיחשב טאבו. הן נתפסות כגזירת גורל של אימהוּת או נשים מעל גיל 50: מצב ש"צריך ללמוד לחיות איתו". בפועל, זו אינה גזירה ואין סיבה להשלים איתה: כיום ניתן לאבחן ולטפל בהצלחה גבוהה ברוב מוחלט של המקרים.
ד"ר יאיר דייקן, מנהל השירות לניתוחי רצפת אגן במרכז רפואי מאיר, מומחה באורוגינקולוגיה, יועץ ומנתח במרכז הגינקולוגיה של הרצליה מדיקל סנטר, מציג את גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר: מלידות ועד פעילות גופנית מאומצת. כמו כן הוא מציין את דרכי הטיפול העדכניות שמאפשרות להחזיר לנשים שליטה מלאה בגופן ולשפר מהותית את איכות חייהן.
נתחיל בבסיס. מהי בעצם רצפת האגן ומהן התופעות שנגרמות בעקבות היחלשותה?
"רצפת האגן היא מערכת מורכבת של שרירים, רקמות חיבור ורצועות, היוצרת מעין 'ערסל' התומך בתחתית האגן. היא נושאת את משקלם של האיברים הפנימיים העיקריים: שלפוחית השתן, הרחם והמעי (הדק והגס), משתתפת בשליטה על הסוגרים ותורמת ליציבה התקינה של הגוף. יש לה גם תפקיד בתפקוד המיני של האישה. כאשר השרירים נחלשים, הרקמות נפגעות או הגמישות נפגמת, התמיכה נחלשת. התוצאה יכולה להיות דליפת שתן במאמץ (כשאישה מתעטשת, רצה, קופצת או צוחקת) או תכיפות ודחיפות במתן שתן. בעיות נוספות הן צניחת איברי האגן, מצב בו הרחם או קירות הנרתיק מאבדים את תמיכתם וצונחים. מצבים אלה יכולים לגרום ללחץ וכאב, לאי-נוחות בעת קיום יחסי מין ובעיות הקשורות במתן שתן וצואה. החדשות הטובות: לכל אחת מהבעיות האלה קיימים היום פתרונות יעילים".
רצפת האגן נתפסת לרוב כ"בעיה של נשים מבוגרות". האם זה מדויק?
"בעיות אלה נתפסות לעיתים קרובות כבעיה של נשים מבוגרות בלבד, אך מדובר במיתוס. אמנם הגיל הוא גורם סיכון, אך בשנים האחרונות נצפית עלייה ברורה בשכיחות התסמינים גם בקרב נשים בשנות ה־30 וה־40 לחייהן. אחת הסיבות לכך היא העלייה בעיסוק בספורט מאומץ בעל אימפקט גבוה כגון: ריצה, קפיצות והרמת משקולות. פעילות שמעלה את העומס על רצפת האגן ומובילה להעלאת השכיחות גם בקרב נשים צעירות. ישראל הפכה למעצמת ספורט עממי, ועם המודעות לבריאות עולה גם ההבנה שתסמיני רצפת האגן אינם נחלת גיל מבוגר בלבד".
מכאן עולה השאלה: מהם הגורמים שמביאים להיחלשות רצפת האגן?
"גורמי הסיכון מתחלקים ל-3 קבוצות עיקריות. הראשונה קשורה להריון וללידה שהם הגורם המשמעותי ביותר. בתהליך ההריון וכמובן במהלך הלידה, מופעל לחץ ממושך על רצפת האגן, דבר התורם לחולשת הרקמות. לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים) מעלה עוד יותר את הסיכון. הקבוצה השנייה כוללת גורמים מולדים כמו גנטיקה, המבנה וסוגי הקולגן, המשפיעים על חוזק הרקמות, וכן הגיל והירידה ברמות האסטרוגן שקשורות בהיחלשות של השרירים. הקבוצה השלישית קשורה לאורח חיים: השמנת יתר, עישון המוביל לשיעול כרוני, מחלות כרוניות כמו סוכרת שמגבירה השתנה, נשיאת משאות כבדים או עבודה פיזית מאומצת. צריכת יתר של משקאות משתנים כמו קפה ותה".
מהם הסימפטומים?
"התלונה השכיחה ביותר שאנו רואים קשורה לדליפת שתן, והיא מתחלקת לשלושה סוגים עיקריים על בסיס שכיחותם: דליפת שתן במאמץ מהווה את רוב המקרים, כ-40% מכלל התלונות; דליפת שתן בדחיפות מהווה כ-25% מהמקרים, ומתבטאת בצורך פתאומי וחזק להטיל שתן, שאינו ניתן לשליטה; ולבסוף, דליפת שתן מעורבת, בו האישה סובלת משני הסוגים במקביל - גם מדליפה במאמץ וגם בדחיפות בכ-35% מהמקרים. בנשים מעל גיל 75 עולה התלונה על דחיפות במתן שתן ל כ 35%. נשים שיאובחנו עם צניחת אברי האגן ידווחו על בלט נרתיקי (גוש היוצא החוצה מהנרתיק), לחץ באגן, כאבים ואי־נוחות ביחסי מין. במקרים מסוימים הצניחה אף גורמת לקשיים תפקודיים כמו קושי להטיל שתן ו/ או צואה. כל אלה משפיעים באופן ישיר על איכות חיי האישה".
משינוי אורחות חיים לניתוחים כירורגיים
לפני שנתמקד בטיפולים, חשוב להדגיש שהתאמתן מבוצעת בהתאם לבעיות הרקע, אורח חיי האישה ויש צורך בהתאמה אישית. ד"ר דייקן התמחה במרכז רפואי מאיר. את תת ההתמחות באורוגינקולוגיה, המשלב ידע גינקולוגי ואורולוגי, הוא עשה באירלנד, באחד המרכזיים האורוגינקולוגים הגדולים באירופה והיה הישראלי הראשון שביצע תת התמחות זו תחת הEUGA- הארגון האירופי לאורוגינקולוגיה (European UroGynaecological Association).
מהן האפשרויות העומדות בפני אישה שרצפת האגן שלה נחלשה? האם תמיד היא תכוון לניתוח?
"מטרת־העל של התחום היא שיפור איכות החיים. אם קיימת בעיה אך היא לא מפריעה למטופלת, תמיד קיימת אפשרות שמרנית לגיטימית: לא לטפל. במקרה ואיכות החיים נפגעת, מתחילים בשינויים פשוטים בהרגלים כמו הפחתה בצריכת משקאות משתנים כמו תה וקפה - לצד טיפול בהשמנה ושינוי אורחות חיים. מכאן אנחנו עוברים לטיפול הממוקד יותר - פיזיותרפיה של רצפת האגן. זהו כלי מדהים, וטיפולים משלימים כמו פילאטיס אכן עוזרים מאוד לבניית שרירי ליבה ותמיכה. עם זאת, יש גבול לכוחה של הפיזיותרפיה. במקרים של דלף במאמץ חמור או צניחה מרמה מסוימת, זה כבר פחות יעזור".
מה עושים במקרים אלה?
"אם הפיזיותרפיה לא עובדת, אז לפני שמגיעים לאפשרות הכירורגית, יש לנו את התומכנים (פסארי), התקנים קטנים שניתן לשים בנרתיק כדי לתמוך באיברים שצנחו. זו אופציה מצוינת, אבל היא לא תמיד נוחה או מתאימה לכולן. ככלל, צניחה של רצפת האגן אינה מחייבת ניתוח באופן אוטומטי. אם מדובר בבעיה בשלבים המוקדמים שלה, לרוב יספיקו טיפולים שמרניים - ובעיקר תרגילים לחיזוק רצפת האגן, רק כאשר כל הטיפולים השמרניים הללו לא מצליחים לשפר את איכות חייה של המטופלת, אנחנו עוברים לאופציות הכירורגיות".
מהן האופציות הכירורגיות?
"בצניחת אברי האגן יש מספר אופציות שעומדות לרשותנו. הגישה הראשונה היא ניתוחים וגינליים שמבוצעים דרך הנרתיק ללא פתיחת בטן ולכן הניתוח אינו מותיר צלקות חיצוניות. במקרים מורכבים יותר, במיוחד בצניחות מורכבות, משתמשים בגישה רובוטית או לפרוסקופית שמאפשרת להרים ולתמוך ברחם או בנרתיק באמצעות רשת עדינה שמחברת את האיברים לרצועות חזקות באיזור האגן. אחד החידושים המעניינים כיום הוא היכולת לבצע חלק מהניתוחים הלפרוסקופיים דרך הנרתיק בלבד, וכך אנחנו משיגים דיוק כירורגי גבוה ומצמצמים את הצורך בחתכים בבטן".
ד"ר דייקן מדגיש, כי במהלך ניתוח לתיקון צניחת איברי האגן, עולה לעיתים הצורך בכריתת הרחם. החלטה זו מתקבלת, כמובן, בהסכמה מוקדמת ומלאה של המטופלת. לרוב מדובר בנשים בנות 55-50 ומעלה, שסיימו את תוכנית הילודה שלהן. "אם הצניחה היא משמעותית במיוחד, ניתן לבצע כריתת רחם במהלך הניתוח וכמובן ישנה גם האפשרות לשמר את הרחם ולתקן רק את הצניחה. יחד עם זאת, הגישה היא תמיד אישית ותלויה ברצונותיה של האישה".
מה באשר לדליפות שתן?
"הטיפול בדליפת שתן במאמץ הוא אחד הניתוחים השכיחים והמצליחים ביותר כיום. אנחנו מדברים על ניתוח פשוט וקצר יחסית, כמו ניתוח TVT, שבו אנחנו משתילים רצועת רשת קטנה שתומכת בצינור השופכה. הניתוח הזה מהווה בסיס תמיכה כמו הרצועות שקיימות בגוף טרם הפגיעה, והגוף מחזק אותו על ידי בניית רקמת חיבור מעליו. לניתוח שיעורי הצלחה של מעל ל- 90%, שיעור סיבוכים נמוך והתאוששות מהירה. חשוב לדעת שנכנס לשוק גם טיפול בלייזר לדליפת שתן קלה. זהו לא פתרון כירורגי, אלא פרוצדורה שיכולה להתאים לשלבים ההתחלתיים של התופעה, עוד לפני שמדברים על רשתות וניתוחים. לסיום, מגוון אפשרויות הטיפול רחב. התפקיד שלי, בתור מומחה באורוגיניקולוגיה הוא לתכלל את כל התלונות בשילוב עם הבדיקה הגופנית, הרקע הרפואי של האישה ורצונה, ועל ידי כך להתאים עבורה את הטיפול המדויק".
לסיכום, מהו המסר למטופלות?
"המסר החשוב ביותר לנשים הוא פשוט אך מעצים: עם מודעות, טיפול נכון והכנה מתאימה ניתן להפחית משמעותית את שכיחות בעיות רצפת האגן ואף למנוע חלק מהן לחלוטין. נשים המתכננות הריון יכולות להרוויח במיוחד מחיזוק מוקדם של רצפת האגן, שמפחית את הסיכון לדליפות שתן או לצניחה בהמשך החיים. כל טיפול חייב להיות מותאם אישית, בהתאם לפרופיל הרפואי, לרצונות ולשלב החיים של כל אישה. נשים שמגיעות עם פגיעה ממשית באיכות החיים יכולות לקבל מענה מקצועי, אנושי ומקיף ולחזור לתפקוד מלא ולחיים נוחים ובריאים".
בשיתוף הרצליה מדיקל סנטר








