"הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים", הובטח לחוה בספר בראשית. את המסע הזה מההיריון ועד להורות, מלוות 4 רופאות במערך הגינקולוגיה והמיילדות במרכז הרפואי וולפסון. מוזמנים להצטרך אליהן.
ללדת בטוב
"חדר לידה הוא מקום מלא בעשייה והתרחשות בכל רגע ביממה", מציינת בחיוך גדול ד"ר ענת שמואלי (43), מנהלת יחידת חדרי לידה ויולדות בוולפסון. הדרך והבחירה של ד"ר שמואלי, בהתמחות ביילוד ובגינקולוגיה, נסללה עבורה כבר בשנה הראשונה ללימודי הרפואה. בהיותה סטודנטית, זכתה ללוות זוג בלידתם הראשונה.
"הוקסמתי מהתהליך המופלא של הבאת חיים חדשים לעולם. בהמשך חיי המקצועיים נחשפתי ליתרונות הרבים שיש לתחום: גיוון מקצועי, קשר עם מטופלות, דינאמיות ושמחה גדולה, אין ספק שאם הייתי צריכה לבחור היום תחום התמחות, הייתי בוחרת לעבור כל יום בדרך הארוכה הזו מחדש", מדגישה ד"ר שמואלי, בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון.
אלא שהדרך הזו רוויה אתגרים רבים, איתם מתמודדים ד"ר שמואלי וצוותה במחלקה: "בכל יום ניצבים מולי אתגרים מקצועיים, ואני מודעת לכך שכל החלטה שאקבל יחד עם הצוות, תשפיע על חייהם של בני זוג והעוברים שלהם".
אחד האתגרים המשמעותיים אותם הציבה ד"ר שמואלי על שולחנה הוא חינוך דור המתמחים להיות רופאים מקצועיים ואנושיים. "לשמחתי, התברכנו בצוות מתמחים איכותי ונפלא שהופך את המשימה למספקת ומהנה", היא מציינת.
מה לדעתך מאפיין את ההורים הישראלים, משלב ההיריון ועד הלידה?
"קיים גיוון ניכר בין אוכלוסיות שונות בארץ, שנובע מראיית עולם שונה, אמונה ותרבות. יש הורים שמעוניינים לדעת כל פרט מידע על העובר וההיריון, מבצעים את כל הבדיקות המומלצות, קוראים ומבררים את כל המידע שיש בכל רגע נתון ומגיעים מוכנים ומגובשים למפגש עם הצוות הרפואי. לעומתם, זוגות אחרים מעדיפים להימנע מבדיקות מסוימות, כיוון שההחלטות שלהם לא יושפעו מממצא כזה או אחר. גם במהלך הלידה, יש נשים שמעוניינות להיות בשליטה מלאה על התהליך, בעוד אחרות מבקשות שלא לדעת מה צפוי ואיזה טיפול ניתן. תפקידנו כרופאים לקבל בהבנה ובחוסר שיפוטיות את ראיית העולם של כל מטופלת ולהעניק את הטיפול הטוב ביותר המותאם לה באופן אישי", מסבירה ד"ר שמואלי.
עצה טובה להורים צעירים.
"תיהנו מההווה. נצלו ונצרו כל רגע גם אם קשה, מעייף ומתסכל לפעמים. אלה רגעים שלא חוזרים. אל תתעקשו על שום דבר שלא עושה לכם טוב, גם אם קראתם עליו בספר. בסוף, אהבה וחום, הם הדברים החשובים לתינוק שלכם".
ומה ילד העתיד?
"בשנים האחרונות גברה מאוד המודעות לזכויותיהן של היולדות. הרפואה הפטרנליסטית שמכתיבה ליולדת מה טוב עבורה, לפעמים גם מבלי לקבל את הסכמתה, חולפת מן העולם ואיננה לגיטימית יותר. התפיסה החדשה מעמידה את היולדת במרכז, ומחייבת אותנו להכניס למערך השיקולים גם את רצונותיה של היולדת", מבהירה ד"ר שמואלי.
מקדימים את זמנם
המסע בראשית החיים מתחיל עבור חלק מההורים בלידה מוקדמת, כשהתינוק שנולד להם מוגדר פג. מדובר בדרך כלל בלידות לא צפויות, שמתרחשות לפני השבוע ה-37 להיריון. את הלידות האלה פוגשת ד"ר ענת אורון (50), מנהלת מחלקת פגים וילודים בבית החולים וולפסון.
ד"ר אורון, מומחית ברפואת ילדים ובעלת התמחות- על ברפואת ילודים ופגים, ידעה בילדותה, שרפואה מהווה את המקצוע היחיד שתרצה לעסוק בו.
"גם הבחירה ברפואת ילדים הייתה פשוטה וטבעית עבורי. במסגרת ההתמחות ביצעתי רוטציה של חצי שנה בפגייה והתאהבתי במקצוע. לכן לאחר סיום ההתמחות בילדים המשכתי מיד להתמחות נוספת בנאונטולוגיה", מספרת ד"ר אורון.
בתחום הנאונטולוגיה (רפואת ילודים) מצאה ד"ר אורון את התמהיל המקצועי המתאים לה ביותר: "שילוב של עבודה דינאמית ומלאת אדרנלין בטיפול נמרץ, המצריכה מיומנויות מיוחדות בטיפול בפגים זעירים ובהפעלת מכשור מתוחכם, יחד עם טיפול בילודים בריאים. לעוסקים בתחום נתנה הזכות לטפל בתינוקות בשניות הראשונות לחייהם, ובעזרת טיפול נכון גם להציל חיים. הטיפול בילודים ובפגים יכול לקבוע לא רק אם התינוק ישרוד, אלא גם איזו איכות חיים צפויה לו בעתיד. לכן האחריות היא עצומה, ויש צורך בתשומת לב לכל פרט קטן ובקבלת החלטות מהירה ונכונה", מדגישה ד"ר אורון.
מה תוכלי לומר להורים שזה עתה נולד להם תינוק/פג?
"בטחו בצוות המטפל והקשיבו בתשומת לב להנחיותיו ולעצותיו. היו כאן בשביל תינוקכם. גם באשפוז בפגייה וברגעים הקשים ביותר, הקול, המגע והריח שלכם, חשובים ביותר לגדילתו ולהתפתחותו של תינוקכם".
ד"ר אורון צופה אל העתיד באופטימיות לנוכח ההתפתחות הטכנולוגית, ובכללה ההתקדמות בנושאים כמו בינה מלאכותית, שיטות טיפול חדשניות ואמצעים אבחנתיים וטיפוליים. כל אלה, לדבריה, יטיבו וישביחו את הטיפול בילודים, ויאפשרו הישגים נוספים בתחום.
כשהעניינים מסתבכים
לעיתים, למרות הטיפולים האיכותיים ביותר, לא ניתן למנוע סיבוכים מיילדותיים, הנגרמים במהלך ההיריון או הלידה. את המצבים האלה, פוגשת ד"ר יעל גנאור פז (44), מנהלת השירות לסיבוכים מיילדותיים ואחראית על החינוך הרפואי באגף נשים ויולדות בוולפסון.
עבור ד"ר גנאור פז, שהתמחתה ברפואת האם והעובר בבית חולים "סנט מייקלס" באוניברסיטת טורונטו, ובוגרת התכנית למנהיגות בחינוך רפואי בתכנית "מנדל" בירושלים, הבחירה בהתמחות זו היא זכות גדולה, ואחריות עצומה.
"אני ברת מזל ללוות, לייעץ ולטפל בנשים בתקופות החיים המשמעותיות של ההריונות והלידות. ההתרגשות והשמחה שבלידה הן עצומות ומופלאות. יחד עם זאת, לעיתים ההתמודדות עם תוצאות היריון שאינן טובות הן אתגר, כל פעם מחדש, ומצריכה כוחות רבים. לעיתים קשה לשאת את חוסר הוודאות הקיים בטבעו של המקצוע, אך אני מאמינה שיש לנו, לרופא/ה ולמטופלת, אחריות משותפת לעשות את המיטב בשאיפה להגיע לסוף ההיריון בידיים מלאות", מדגישה ד"ר פז.
במסגרת תפקידה היא מלווה מטופלות במרפאות האם והעובר משלב מוקדם בהריון ועד הלידה.
"האתגר המשמעותי הוא במחויבות לתת מענה לשני המטופלים, האם והעובר, באופן מתואם ומותאם. הידע והמיומנויות הנדרשים לשם כך נוגעים במגוון רחב של תחומים: רפואה פנימית, הכרות עם התערבויות כירורגיות תוך רחמיות, ולעיתים אף ניהול מצבי חירום. לעיתים שיקולים אימהיים ועובריים עלולים להתנגש, עד כדי דילמות אתיות מורכבות", מספרת ד"ר פז.
אתגר נוסף הוא מרכיב אי הוודאות, עם כל ההתקדמות בבדיקות ובהדמיות, הרפואה עדיין לומדת על שלומות העובר בדרכים עקיפות, לאורך כל ההיריון.
"לעיתים בדרך הזו ישנן מהמורות, קשיים ואף משברים, ומתפקידי לתת לזוג מענה רפואי מקצועני, ללוות ולהיות איתם,גם בשמחה וגם בתוך הקושי".
מה מאפיין אותנו הישראלים במהלך ההיריון ועד הלידה?
"אני לא בטוחה שאני יכולה להצביע על מאפיין ייחודי, אולי מכיוון שהחברה הישראלית מגוונת. אני פוגשת מגוון זוגות, שבאים מתרבויות שונות עם עולמות ערכים ייחודיים. אחד האתגרים שיש לנו במקצוע הוא לנסות ולהתאים את הליווי של ההיריון לצרכים של האם והעובר, תוך התחשבות בתרבות ובהשקפת העולם של הזוג".
להיכן להערכתך צועד התחום?
"הגנטיקה הולכת ותופסת מקום משמעותי בתהליכי האבחנה והטיפול. כולנו נצטרך ללמוד ולהתאים את הייעוץ והליווי, כך שיהיו תפורים גם למידותיה הגנטיות של המטופלת", מניחה ד"ר פז.
הריון מאתגר
ד"ר ג'וליה ברדה פישלר, מומחית במיילדות וגינקולוגיה, מנהלת היחידה לרפואת אם ועובר, ומנהלת המרכז לנפגעות תקיפה מינית בוולפסון. במהלך לימודי הרפואה, לא חשבה שתרצה לעסוק ברפואת נשים, אבל בשנה האחרונה ללימודים צפתה בפעם הראשונה בלידה והבינה שזהו מקומה.
"הגורם המשמעותי שהוביל אותי לבחור במקצוע הרפואה, הוא האפשרות ליצור קשר ותקשורת עם אנשים, מצב המאפיין אותי מאד. אני עוסקת בהריון בסיכון, תחום שבו נדרשת התמודדות עם הריונות מורכבים וקשים במטרה להוביל ללידה בטוחה ומוצלחת. כל הצלחה מעוררת אצלי את הרצון לפגוש את המקרה המאתגר הבא. האתגרים שבמקצוע מאלצים אותי לחשוב מחוץ לקופסה ויוצרים עניין מיוחד סביב הטיפול, מצב שמשאיר אותי ערנית וסקרנית. אין סיפוק גדול יותר מלראות תינוק שנולד בריא בסופו של הריון מורכב", מדגישה ד"ר ברדה.
ספרי על האתגרים.
"האתגר הגדול ביותר לדעתי הוא לבצע את עבודתי על הצד הטוב ביותר, למרות האילוצים שקיימים במערכת. השאיפה שלי כרופאה היא להתייחס לכל מטופלת כאילו היא המטופלת היחידה. כל אישה זקוקה לתשומת לב מרבית, מצב שדורש מהצוות הרפואי ריכוז מקסימלי, הקשבה, זמן, וסבלנות, תוך התמודדות עם השעות הארוכות והמחסור החמור בתקנים לרופאים, אחיות ועובדי צוות בכלל".
מה מאפיין את ההורים הישראלים?
"אצל הזוגות הישראלים, שני בני הזוג מאד מעורבים בתהליך ליווי ומעקב ההיריון והם שותפים מלאים לו. הנשים הישראליות בתקופת ההיריון מאד מגויסות לתהליך, מקפידות על מעקב ההיריון, מבצעות כל מאמץ כדי להגיע לתוצאות טובות. אני מטפלת בנשים עם הריונות מורכבים, שדורשים הגעה תכופה לבדיקות, מעקב והשקעה בבית, והן עושות זאת תוך שילוב עבודה, קריירה וטיפול בילדים, ולא מדובר במשימה פשוטה".
ספרי על רגע מכונן.
"בתחום זה יש תמיד הפתעות, וכל רגע כזה הוא סוג של רגע מכונן. בוחרת להתמקד ברגע מכונן אישי שלי: בתקופה שבה עשיתי התמחות, היה 'משטר' מאד נוקשה. זו הייתה כמעט בושה לבקש חופש ללא סיבה רצינית או להיות חולה. נעדרתי מהרבה מסיבות כיתה ואספות הורים. לטקס סיום שנה של כיתה א', הגעתי מתוך יום עבודה, ובעצם פספסתי את הבן שלי מופיע במסיבה. זו תחושה קשה לאימא. אז הבנתי שלמרות שאנחנו צועדות לעולם פמיניסטי יותר, שדוחף ומאפשר לנשים להיות קרייריסטיות, עדיין אי אפשר למחוק או להתעלם מרגשות אימהיים. אישה, בינה לבין עצמה, עדיין תרגיש שהיא יכולה לתת יותר כאימא, ולראייה, מקרה הזה היה יותר משמעותי עבורי מאשר לבן שלי".
בעתיד?
"הטכנולוגיה המתוחכמת והחכמה תוכל להחליף את עבודת הרופא. יחד עם זאת, חשוב לדעת שאין תחליף לידע ולניסיון שנצבר במשך שנים רבות של לימודים ועבודה בתחום. הניסיון הזה הופך את הרופא ליותר גמיש מחשבתית. לכן, במקרים רפואיים קשים וסבוכים, בלתי צפויים מראש, בהם נדרשת חשיבה 'מחוץ לקופסה', האחד שיוכל לתת מענה מיטבי הוא הרופא, ומכאן שהשילוב בין הפן המקצועי והאישי של הרפואה עם הטכנולוגיה המתקדמת אופטימלי", מבטיחה ד"ר ברדה.
בשיתוף המרכז הרפואי וולפסון
