כל חיי חלמתי להשפיע בתחומי הבריאות. מגיל צעיר היה ברור לי שאהיה אחות. ברוך השם, את החלום הצלחתי לממש בזכות בית הספר לסיעוד לניאדו, ייעודי לנשים, שצבר מוניטין בתחום. אישה חרדית צריכה לעבוד קשה כדי לפתוח לעצמה דלתות לעולמות הניהול. אין די ביציאה ללימודים, יש צורך לייצר קשרים ולהתערות ברוב המקרים בסביבה שאינה טבעית לה. זהו חלק בלתי נפרד מהמסלול לניהול, ועלול ליצור מחסום בפני אישה שומרת תורה ומצוות. בתפקידי המרכזי אני מנהלת את תחום האיכות ומניעת הזיהומים בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר. אלה הם תחומי ליבה במקצועות הבריאות, בהם נדרש שיתוף פעולה של כלל הסקטורים בביה"ח כדי להגיע להישגים ותוצאות. העיסוק והאחריות בתפקיד זה מלווה בתחושות עמוקות של משמעות, סיפוק ותרומה.
שילוב בין האקדמיה לשטח
עם השנים, האתגרים והתארים, במקביל לעבודתי בבית החולים, מוניתי להיות חברת סגל בכיר ב"מרכז האקדמי לב", בשלוחה ייעודית לנשים חרדיות בבני ברק.
תחושת השליחות שלי היא בסיוע לסטודנטיות חרדיות לצלוח את ההלם הראשוני בלימודי הסיעוד והמפגש הראשוני באקדמיה. אני נוכחת בעוצמה ובשליחות המניעות אותן, אשר מביאות אותן למקצוע מתוך אידיאל של סיוע לזולת ורצון לפרוץ את המעגל הסוציואקונומי, להתקדם ולהשתכר טוב יותר מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהן. מקצוע הסיעוד הוא רחב ומגוון, וכל אחת יכולה למצוא את התחום הספציפי אותו היא יכולה להוביל.
לשמחתי, הנהלת הרצליה מדיקל סנטר, תומכת ומאפשרת לי לשלב בין האקדמיה לבין תפקידי הניהולי, מה שמאפשר להביא לתוך בית החולים עדכנות אקדמית, ובו זמנית לשלב בהרצאותיי מול הסטודנטיות אף את השטח והעשייה הקלינית מתוך בית החולים.
בשנים האחרונות, השפעות המגדר על הבריאות תופסות תאוצה בארץ ובעולם. הידע והמחקר הקליני הרב שהצטבר, מבסס את ההבדלים האנטומיים, הפיזיולוגיים והמניעתיים, בין גברים לנשים. מיקוד הרפואה המגדרית עוסק בעיקר בביולוגיה, למשל שכיחות גבוהה יותר של תחלואה בקרב נשים בתחומים שונים, מחלות אוטואימיונית, פיברומיאלגיה, מיגרנות ועוד. מעט מאוד מחקרים עוסקים בהשפעות הכלכליות, התרבותיות והחברתיות על קידום בריאות והתפתחות תחלואה בנשים. למרות התובנות הרבות והתפתחות רפואה מותאמת לנשים, עדיין יש מקום לביסוס בריאות האישה בקהילה החרדית. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר, במידת ההקפדה על ביצוע בדיקות סקר וממוגרפיה, פעילות גופנית ועוד. עם זאת, נמצאה שכיחות נמוכה יותר של תחלואה בסרטן שד בנשים חרדיות ואילו תמותה בשכיחות גבוהה יותר לאלה שחלו. ההבדלים הללו נובעים גם כתוצאה מאורח החיים של האישה החרדית: ריבוי לידות, לידה בגיל צעיר ושכיחות הנקה ממושכת, ועוד מאפיינים מובחנים שמבדלים את האישה החרדית מהאישה החילונית.
המפתח לשינוי, טמון בעיקרו בהרחבת הידע והכשרה אקדמית. שורה של מכללות ואוניברסיטאות פתחו בשנים האחרונות מסלולים ייעודיים לנשים חרדיות במגוון תחומים: מדעי המחשב, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וסיעוד. ההכשרה היא הצעד הראשון בדרך לשילוב נשים חרדיות בסקטור עובדי הבריאות ויש לעודד זאת.
רפואה מגדרית
ההתייחסות לבריאות מגדרית, מכירה בכך שהביולוגיה של האישה משליכה על שונות במופע של מחלות לאורך מעגל חייה. הרפואה המגדרית מבקשת לבחון נשים בקונטקסט עצמאי מבלי להשוות אותן לגברים. הדומיננטיות של גברים בעולם הרפואה, מנעה בעבר מנשים באופן כללי, פתיחות לפנות בבעיות שהן חשו בגינן לא בנח כמו: בעיות גינקולוגיות, סרטן השד ועוד. התפתחות טכנולוגיות ושכיחות של נשים בתחום הבריאות, תרמה לעלייה וקידום בריאות - נשים. מלבד ההתייחסות לאישה ולצרכי הבריאות שלה בהקשרים הביולוגים, חשוב מאוד לבחון את מאפייני הבריאות בהקשר התרבותי. הקונטקסט התרבותי חברתי הוא חלק בלתי נפרד מההשלכות על בריאות האישה. עבודת הדוקטורט שלי, עסקה בין היתר בהבדלים מגדריים בהתפתחות תחלואה. במסגרת המחקר מצאתי שבקרב גברים חרדים יש עודף משקל מאשר בנשים חרדיות, (זאת למרות שיעור הילודה הגבוה בקרב הנשים), כמו כן נמצא כי, גברים חרדים נחשפים למזון לא בריא יותר מנשים. מאחר ובתרבות החרדית האישה אמונה על החינוך בבית והיא יכולה לשמש כערוץ לחינוך לאורח חיים בריא לה ולסביבתה. כאחות, אני סבורה כי באמצעות מתן כלים מקצועיים, ניתן לרתום נשים להיות מתווכות ושגרירות בריאות, כל אחת בקהילה שלה.
לא ה"מה עושים", אלא ה"איך עושים"?
לאור התמורות החברתיות בחברה בכלל ובחברה החרדית בפרט, ניתן לסמן את האישה החרדית כערוץ הולם, לקידום הבריאות במשפחה.
לצד היציאה ללימודים מקצועיים אקדמיים, מתחת לפני השטח רוחשת לה מהפכה: נשים חרדיות רבות פועלות לקידום בריאות בתוך החברה החרדית וגם מחוצה לה. ההבנה שניתן להשפיע מבלי לוותר על הערכים והזהות הדתית – תרבותית, תרמה לשינוי שילך ויתרחב.
להערכתי, בעזרת השם בעשור הבא, שיעור הנשים החרדיות בתפקידי מפתח בתחומי הבריאות, יהיה משמעותי יותר, ויוביל להשפעה חיובית בכלל האוכלוסייה, קרי הן בחברה החרדית (נשים וגברים כאחד) והן במערכת הבריאות בכלל.
ד"ר הילה וידל היא מנהלת את תחום האיכות ומניעת הזיהומים, בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר וחברה בסגל הבכיר בחוג לסיעוד "מרכז האקדמי לב"
בשיתוף הרצליה מדיקל סנטר
