לאורך ההיסטוריה, נשים תרמו תרומה משמעותית לתחום הרפואה, אך לעתים קרובות התעלמו מהן או שכחו אותן. במאה ה -19, למשל, אליזבת בלקוול הפכה לאישה הראשונה שקיבלה תואר ברפואה בארצות הברית. למרות שהייתה חלוצה פורצת דרך, היא עדיין לא הורשתה לעסוק במקצועה ברפואה הציבורית בשל מגבלות שהוטלו על נשים בתחום ופתחה קליניקה עצמאית שסבלה ממחסור במטופלים.
באופן דומה, בתחילת המאה ה-20 הפכה מארי קירי לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לפיזיקה, אך היא לא הורשתה להצטרף לאקדמיה הצרפתית למדעים בשל מגדרה.
למרות האתגרים הללו, נשים המשיכו לעשות צעדים גדולים בתחום הרפואה. כיום, נשים מיוצגות יותר ויותר בכל ההיבטים של התחום הרפואי, ממחקר ועד פרקטיקה קלינית.
גם העתיד נראה מבטיח מקצועית שכן נשים מהוות כיום כמעט מחצית מכלל הסטודנטים לרפואה בארצות הברית ובישראל המצב אף יותר טוב שכן למעלה ממחצית הסטודנטים לרפואה הן נשים.
נשים בישראל ובעולם מאיישות יותר ויותר תפקידי מנהיגות בתחום הרפואה, חלקן התברגו כמנהלות בתי חולים, חלקן עמדו בחזית המאבק בקורונה, אך הדרך עוד ארוכה.
בסדרות הטלוויזיה הפופולאריות המצב משתקף, תוכניות טלוויזיה כגון "האנטומיה של גריי", "ד"ר האוס" וגם הסדרה החביבה עלי "ניו אמסטרדם", מציגות דמויות נשיות וחזקות כרופאות מוכשרת.
אך בתקשורת החדשותית ובאולפני האקטואליה המצב לצערנו עדיין עגום והאולפנים מאוישים בעיקר על ידי רופאים גברים.
מחקר של ה-Global Media Monitoring Project אשר בחן את מקומן של נשים בחדשות קבע כי בין השנים 2015 ל-2020 רק 25% מההופעות בתקשורת החדשותית ברחבי עולם היו של נשים. בישראל על פי אותו מחקר המצב אף עגום יותר, רק 16% מההופעות החדשותיות באמצעי התקשורת היו נשים.
לתקשורת יש השפעה עצומה על האופן שבו אנו רואים את העולם, כולל התפיסה שלנו את מקצועות הרפואה אך עדיין כשמדובר בייצוג תקשורתי שווה של נשים רופאות, בדיווחים חדשותיים ואקטואליים אל מול גברים רופאים המצב מחייב שינוי דרמטי ויפה שעה אחת קודם.
נאוה עינבר היא יועצת תקשורת המתמחה בבריאות, בעלת משרד ליחסי ציבור, מדיה חברתית ומשברים תקשורתיים בתחום הרפואה והבינה המלאכותית לקידום הבריאות
