תפיסות שגויות הובילו, לא פעם, ליצירת הבניות חברתיות ותרבותיות מעוותות. בהיסטוריה של הפסיכולוגיה נרשמה לפחות אחת מרכזית כזו לגבי נשים, עם המונח "היסטריה", שהתקבע כאִזְכּוּר להתנהגות נשית בלתי נשלטת, רגשית או מוגזמת.
ההשלכות של תפיסה זו מלוות אותנו עד היום. נשים רבות שחוות מצוקה נפשית מתקשות לפנות ולבקש טיפול מחשש שיתויגו כ"היסטריות", או בשל החשש מהרמת גבה מצד הסביבה.
"מפתיע, אבל גם כיום אלה שכבר פונות לקבלת עזרה פסיכולוגית, עלולות להיתקל בחומות של סטיגמות חברתיות", מציינת סטפאני מגזניק, פסיכולוגית קלינית בכירה במרכז לבריאות הנפש גהה, מקבוצת כללית. "סטיגמות אלה מהוות את הסיבות המרכזיות לכך שנשים רבות לא מקבלות את הטיפול הראוי והמתאים גם כשמצבן קשה. כאשר אין לגיטימציה והבנה מספקת על בריאותן של נשים ועל ההשפעה ההורמונלית, הרגשית והחברתית בצמתים במעגל הפריון, רבות מהן ממשיכות לחוות את היעדר הלגיטימציה ותחושת האשם, דבר שוודאי מחמיר את מצבן", היא מוסיפה.
כוחן של סטיגמות
לאחרונה הקימה מגזניק שירות חדש, בשם "אורה", שמטרתו להעניק מענה מקצועי, נגיש וזמין לנשים הזקוקות לתמיכה נפשית סביב צמתים שונים במעגל הפריון: החל מנשים בזמן טיפולי פוריות וכלה בנשים בגיל המעבר. השירות פועל במתחם אולימפיה לטיפול בטראומה ומשבר, מחוץ לכותלי המרכז לבריאות הנפש גהה, לטובת הנגשת הסיוע לנשים, תוך התגברות על הסטיגמה הראשונית שבפנייה לבריאות הנפש.
מגזניק, שמנהלת את השירות הייחודי שכולל צוות מטפלים רב מקצועי, מיומן ומנוסה בתחום בריאות הנפש של האישה, מספרת כי הקבוצה הראשונה שנפתחה לפני כחודשיים נועדה לנשים שחוו לידה שקטה. "הקבוצה הזו התמלאה במהירות שיא — דבר שהעיד על המחסור החמור במענים זמינים המותאמים לטיפול בנשים במשבר", היא מדגישה.
לדבריה, המודל הטיפולי דוגל בגישה של התערבות במשבר ומעניק מענה מהיר, מקצועי ומותאם אישית לכל פונה. "השירות נפתח בהערכה ובאבחון על ידי הצוות מקצועי, ומציע קבוצות טיפוליות מגוונות, כמו טיפולים פרטניים וטיפולי תמיכה, והמענים הולכים ומתרחבים. חשוב לנו להעניק מענה מהיר ולהימנע מרשימות המתנה, שכן במצבי משבר יש חשיבות רבה לתזמון ההתערבות לטובת תוצאות טיפוליות מיטביות".
היעדר מענה זמין מהווה לדעתך מעצור גדול יותר מהסטיגמה הנלווית לבריאות הנפש?
"שניהם עדיין קיימים, לצערי. זכור לי במיוחד מקרה של אישה שפנתה לרופאה, והיתה זקוקה לטיפול נפשי בעקבות התקופה הקשה שעברה עם טיפולי פוריות ארוכים וכמה אובדני היריון. היא ביקשה מהרופאה טופס 17 כדי לגשת לטיפול אצלנו, והרופאה ענתה לה: 'תחשבי טוב טוב לפני שאת פונה לבית חולים פסיכיאטרי לבריאות הנפש'. בעיניי זו אמירה חשוכה וסטיגמטית, שמונעת מאישה לקבל טיפול ראוי ורק מגבירה את המצוקה, האשמה והבושה שלה. ועם זאת, חשוב להבין שאירועים כאלה עדיין מתרחשים, למרות המודעות הגוברת".
האם את סבורה שיש הבדלים במענים לבריאות הנפש בין נשים וגברים?
"מערכת הבריאות בעולם כולו מתיימרת להיות שוויונית, אך בפועל היא עדיין מותאמת בעיקר לגברים. בעוד שמרכזים לבריאות האישה מתרבים, ההבנה של הצרכים הנפשיים הייחודיים לנשים נותרת חלקית ומגיעה באיחור. כך, למשל, נשים זוכות למעקב רפואי צמוד בהיריון, אך נשארות כמעט ללא ליווי נפשי במהלכו ולאחר הלידה. למרות שקיים שאלון לניטור דיכאון אחרי לידה בטיפות חלב, הוא אינו מספק ונשים רבות שנמנעות לציין מצוקה, מחשש לשיפוטיות או להתערבות חיצונית, נותרות בודדות במערכה, ללא מענה אמיתי".
בריאות האישה כמכלול
מגזניק מציינת שכשמדברים על בריאות הנפש בקרב נשים רבים נוטים לצמצם את השיח לחרדה ולדיכאון אחרי לידה — תופעות חשובות ונפוצות, אך רחוקות מלהיות הבלעדיות. "נשים חוות קשיים נפשיים בכל שלבי הפריון שלהן, מטיפולי פוריות מתמשכים, דרך אובדני היריון ועד לידות טראומטיות שעלולות להוביל להפרעה פוסט-טראומטית. גם המחזור החודשי, החוויה הנשית הבסיסית ביותר, נושא עמו סטיגמות שמונעות מנשים לקבל מענה לתסמונות כמו תסמונת קדם וסתית דיספורית (PMDD) — דבר שעלול לפגוע משמעותית באיכות חייהן".
לדבריה, מחקרים מראים כי כ-30% מהנשים תופסות את הלידה כאירוע טראומטי, וחלק מהן אף בסיכון לפתח PTSD. דיכאון וחרדה בהיריון ולאחר הלידה משפיעים על כ-20% מהנשים, אך מאחר שאין ניטור מסודר רבות מהן אינן מאובחנות בזמן. התוצאה היא סבל מיותר, שלעתים ניתן היה למנוע. נושא שלם נוסף שנזנח מהמודעות הוא תקופת גיל המעבר, שלמעשה מתחילה בסערה הורמונלית גדולה כמה שנים לפני שמתרחשת הפסקת הווסת, ומלווה בשלל תסמינים שאינם מדוברים.
מגזניק מדגישה שנתונים אלה ממחישים את העובדה שבריאות הנפש הנשית אינה רק עניין אישי, אלא בעלת השפעה רחבה על החברה כולה. "המחקרים תומכים ומוכיחים כי מצוקה נפשית של נשים משפיעה לא רק על איכות חייהן, אלא גם על התפתחות ילדיהן, על הזוגיות, על סביבת העבודה ואף יוצרת נטל כלכלי משמעותי על מערכות הבריאות והרווחה".
כיצד היית ממליצה לשנות את המצב הקיים?
"בריאות האישה חייבת להתרחב מעבר להיבטים הפיזיים. הגוף והנפש שלובים זה בזה, וטיפול איכותי צריך להתייחס לשניהם. לא בכדי החלטנו להתחיל בטיפול בנשים שחוו לידה שקטה. זה נושא כאוב שהשלכותיו הנפשיות עמוקות, ולפי מחקרים כ-40% מהנשים האלה בסיכון לפתח PTSD — שיעור דומה לזה של חיילים אחרי קרב. הגיע הזמן לשנות את המציאות דרך הצפת המודעות".
מהם מענים הנוספים שיספק השירות החדש?
"מלבד אבחון מהיר על ידי צוות מולטי דיסציפלינרי, בשירות כבר פועלות קבוצות טיפוליות מגוונות, ובקרוב תיפתח קבוצה ייעודית לנשים המתמודדות עם אתגרי פוריות: מטיפולי פוריות ואנדומטריוזיס ועד קשיים בכניסה להיריון. בין אם בטיפול פרטני או קבוצתי, המטרה היא לספק מרחב תומך להתמודדות רגשית עם האתגרים הייחודיים האלה. בריאות נפשית היא זכות בסיסית, וכל אישה שחווה מצוקה צריכה לדעת: היא לא לבד, והיא זכאית לטיפול מותאם, תומך ומבין", מבטיחה מגזניק.
כיצד מגיעים אלינו? מרפאת אולימפיה, שמשון 5, כניסה A, קומה 2, פתח תקוה | א'-ה' 16:00-8:00
חייגו >>> *3751
Oragh@clalit.org.il
בשיתוף המרכז לבריאות הנפש גהה, מקבוצת כללית
