אחד התחומים בהם יש רוב לנשים רוב מוחלט בישראל הוא תחום הסיעוד.
84,000 אחים ואחיות (עד גיל 67), נמצאים במערכת הבריאות, כ-70,000 מהם הן אחיות. כולן/ם שותפים בהתמודדות עם אתגרי המערכת בשגרה ובוודאי בחירום.
השנה התחום אף זכה לשם חדש אחיות ויום האישה מהווה הזדמנות לשים זרקור על נשים אשר מנהלות ומובילות עשרות אלפי עובדות ועובדים בתחום הכל כך חיוני לתיפקודה השוטף והמוצלח של מערכת הבריאות הישראלית.
כישורי ניהול ותמרון
את תחום הסיעוד בכללית, ארגון הבריאות הגדול בישראל, מובילות ומנהלות נשים, שהחלו דרכן כסטודנטיות בבתי הספר לסיעוד, דרך טיפול בחולים בבתי החולים ובמרפאות הקהילה, ועד אלפי עובדים ברמת הארצית.
ריקי זטלנד, אחות ראשית וראש אגף סיעוד בתי חולים בכללית. במסגרת תפקידה היא אחראית על כ-13,000 אחיות/ים.
"בתפקידי אני אחראית על פיתוח מקצוע הסיעוד בכללית, קביעת סטנדרטים מקצועיים, תחומי האחריות בסיעוד, התפתחות מקצועית וקלינית, תכנון, גיוס ושימור כוח האדם, בשיתוף עם מנהלי משאבי אנוש. גם מערך ההכשרה המקצועית, הכולל 3 בתי ספר לסיעוד (אקדמית דינה, מאיר וקפלן) נמצא באחריותי, וכן ההכשרות בקורסים בסיסים, וקידום תחום המחקר", מספרת זטלנד.
מקצוע הסיעוד, בימי מלחמה, כיצד הוא בא לידי ביטוי בבתי החולים?
"כולנו הושפענו מאירועי ה-7 באוקטובר ברמה האישית והלאומית, אני מתפעלת לנוכח גבורת האחים והאחיות בכל מתארי הטיפול, גם לצד הכאב. עם פרוץ המלחמה, בית החולים 'סורוקה' טיפל בלמעלה מ- 700 פצועים ביממה הראשונה ללחימה, תוך התמודדות עם טילים שנפלו באזור ובני משפחה שנפגעו, ובהמשך הצטרפו למאמץ לטיפול בפצועים כלל בתי החולים. האחיות טיפלו וממשיכים לטפל בכל הפצועים הקשים והמורכבים, בחטופים ששבו ובבני משפחותיהם. האחיות/ים מלווים את הפצועים מרגע הגעתם לחדרי הטראומה, עד הגעתם למחלקת השיקום. פעילות ייחודית יש לאחים ולאחיות בבתי החולים לבריאות הנפש 'שלוותה' ו'גהה' שמעניקים טיפול נפשי תומך לפצועים הקשים, למפונים ולבני משפחותיהם. כמובן שהאחים והאחיות תורמים רבות גם בטיפול שיקומי בבית החולים לשיקום 'לוינשטיין', ובמחלקות שיקום בבתי החולים הכלליים, זאת עם כישורים מקצועיים שמסייעים לפצועים להגיע לתפקוד מיטבי ולשיקום מלא, עד שחרורם הביתה".
האחיות כ"כיפת הברזל" של הרפואה בישראל, האמנם?
"האחיות הן עמוד התווך של מערכת הבריאות, פועלות בכל המתארים הטיפוליים בבתי החולים. העוצמה של הצוותים המקצועיים, בעלי יכולות וכישורים גבוהים, הנותנים טיפול רפואי איכותי, זמין, יוזם וחדשני בכל האתגרים שלפנינו אין ספק שמתוך הקושי צומחת ומתגלה הגבורה והעשייה העוצמתית של האחים והאחיות במלחמה".
מה יש בארגז הכלים של נשים בסיעוד?
"לאחיות כנשים יש ראייה רחבה ואינטגרטיבית, גמישות ויכולת הסתגלות גבוהה, עשייה פרקטית ויכולת לפעול באופן מיטבי בטיפול באירועים, בקונפליקטים ובמצבי אי וודאות. נשים, אשר בדרך כלל, עוסקות גם בניהול המשפחה, מיומנות בניהול משימות רבות במקביל, לא מפתיע שהן מתגלות כבעלות יכולות תמרון וניהול".
עצה לנשים בסיעוד הדור הבא.
"להיות אחות זו דרך חיים, המאפשרת לשלב חדשנות בטיפול והטמעת טכנולוגיות חדשות שנותנות ערך משמעותי בטיפול. זהו מקצוע שמאפשר פעילות עצמאית תוך מיצוי הפוטנציאל האישי והמקצועי בסביבה משתנה. אנחנו שותפות לרגעים החשובים של המטופלים שלנו. אך חשוב מכל, להמשיך ללמוד, להתקדם ולהתפתח, להיות מצוינות ולהמשיך לחלום".
אחיות מלוות את החוזרים מהשבי
רות ברוך, ראש אגף סיעוד בחטיבת קהילה, בכללית, אחראית על ניהול של כ-6,000 אחיות ואחים במרפאות הקהילה בכל רחבי הארץ. בנוסף באחריותה פעילותו של מוקד האחיות וניהול מערך קידום הבריאות.
"המלחמה העצימה את המודעות לתפקידן המרכזי של האחיות בקהילה", מציינת ברוך. "כבר ב-7 באוקטובר, האחיות שלנו שמתגוררות ביישובי העוטף, רצו למרפאות בקיבוציהן וטיפלו בפצועים תחת אש, תוך סיכון חייהן. אותן אחיות, פונו יחד עם משפחותיהן ולמרות הקושי העצום שחוו הן חזרו לעבוד ולטפל בקהילות שלהן, במלונות או בישובים הזמניים שאליהם עברו. בימים הראשונים המפונים חששו לצאת מהחדרים, אבל היה להם אמון באחות המרפאה. והן, מתוך מחויבות למטופלים, בני הקהילה שלהן, המשיכו לטפל בהם למרות הקושי והכאב".
האחים והאחיות כ"כיפת הברזל" של הרפואה בישראל, האמנם?
"הטיפול בעשרות אלפי מפונים, שרובם נמנים על לקוחות כללית, היווה אתגר גדול, והאחיות היו הדומיננטיות בטיפול במטופלים. הן התחילו במתן מענה לצרכים שעלו בימים הראשונים, ובמשך הזמן יצרו שגרת עבודה מול המפונים. קיימנו שיחות טלפון לחולים עם צרכים מיוחדים, כולל מונשמים ומרותקים, כדי להכין אותם לקראת פינוי בדרום ובצפון. המשכנו לטפל במחלות כרוניות כולל הרצאות וסדנאות לשמירה על אורח חיים בריא, גם בתקופה זו.
הייתה זו מציאות שלא הכרנו, ולכן המשכנו בטיפול יזום במסגרתו מיפינו מי יכול להיות זקוק לנו ובמה. כך למשל, התקשרנו לנשים בהריון ומפונות לוודא שהן יודעות לאן להגיע ושהן ממשיכות במעקב ההיריון. פנינו להורי פגים לוודא שהם מקבלים את החיסונים הנדרשים אחת לחודש, יצרנו קשר עם חולים שמקבלים טיפול מיוחד ותיאמנו עבורם הגעה לקבלת הטיפול, התקשרנו למטופלים מרותקים ועריריים לוודא שהם מסתדרים ועוד".
רגישה, נוכחת, נפקדת
לצד הפעילות המבורכת הזו, לאחים ולאחיות היה תפקיד משמעותי בליווי ובטיפול בחוזרים מהשבי. נדמה שלאתגר הזה, לא הכינו אותם לימודי הסיעוד וגם לא שנות הניסיון הרבות שצברו.
"כשהתחלנו להיערך לחזרת השבויים, בנינו מודל בו האחות היא הגורם המטפל ואשת הקשר של המטופל. ידענו שאחות ואישה, זהו השילוב הנכון והמתאים עבור המטופלים היקרים והמיוחדים האלה. הפגנת רגישות רבה, להיות נוכחת וגם נפקדת, לאפשר להם להחליט מה מתאים להם, מתי ובאיזה מינון. כל זאת כדי לרכוש את אמונם ולאפשר להם לשלוט במצב. בהמשך נוצר קשר מיוחד בין השבים והשבות לאחיות אשר מיפו את הצרכים שלהם והתאימו לכל אחד ואחת טיפול מתאים. הן דאגו להנגיש את הטיפול עד הבית, כך שהטיפול יהיה אינטימי ודיסקרטי. שיתפנו אחיות מנוסות ממרפאות שונות כולל מרכזי הילד לטיפול בילדים, אחיות גריאטריות לטיפול בנשים המבוגרות, ואחיות מתחום בריאות האישה. אנו ממתינות ומייחלות לשובם של יתר החטופים".
מה יש בארגז הכלים של נשות הסיעוד?
"מקצוע הסיעוד משלב מקצועיות, יכולת אבחנה בין עיקר וטפל, תפקוד במצבי לחץ, משימתיות, רגישות ויכולת הכלה. מי שמבטאת את השילוב המיוחד הזה היא נילי מרגלית, האחות מסורוקה אשר חזרה מהשבי, ולמדנו שגם שם המשיכה לתפקד כאחות בתנאים מאתגרים במיוחד. היכולת לבצע מספר משימות יחד, ולשים לב לפרטים הקטנים, היא יכולת בה ניחנו נשים".
עצה לנשים בסיעוד הדור הבא.
"האמינו בעצמכן, תכננו את הקריירה ותשאפו הכי רחוק. יש כיום מסלולים מקצועיים ומסלולי ניהול, וכל אחת יכולה למצוא את דרכה ולהגשים את שאיפותיה. שילוב התכונות של אישה ואחות מאפשר לנו להיות מכפיל הכוח של מערכת הבריאות".
בשיתוף כללית
