"חיפשתי מקצוע שבו אוכל להמשיך ללמוד כל החיים", מספרת ד"ר תמר דוקרסקי-מרקס, מי שכיהנה עד לאחרונה כיו"ר האיגוד הישראלי לרפואת חניכיים, על הבחירה בעולם רפואת השיניים. לדבריה, כמומחית לרפואת חניכיים ושתלים היא זוכה לשלב בין העיסוק הרפואי עצמו – לבין יצירתיות. "תמיד אהבתי את העיסוק היצירתי באמנות. ברפואת שיניים יש הרבה מאוד מקום לראייה ועשייה אמנותית".
בשלב מוקדם במהלך הלימודים בפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה עין-כרם, ד"ר דוקרסקי-מרקס בחרה להתמחות ברפואת חניכיים. "כבר בשנה השלישית נמשכתי לתחום רפואת החניכיים. העולם הזה משלב כירורגיה עדינה, טיפולי שתלים, טיפול במחלות הקשורות למצב הבריאותי – ממשקים עם כל תחומי רפואת השיניים האחרים כמו גם הרפואה הכללית. רפואת חניכיים מאפשרת להתייחס בצורה הוליסטית למטופלות ולמטופלים שלנו. מאז ועד היום אני עוסקת בתחום – במקביל להתמחות סיימתי בהצטיינות תואר שני מחקרי, ואחרי מספר שנים פתחתי מרפאה עצמאית המוקדשת לתחום רפואת החניכיים".
היא מספרת כי רפואת החניכיים פותחת צוהר למצבו הבריאותי הכללי של המטופל. "החניכיים הן הבסיס להכול: אם החניכיים אינן בריאות, אין מה שיחזיק את השיניים בפה; אך מעבר לכך, החניכיים משקפות את מצב הבריאות הכללי של אדם. לעיתים, דרך מצב החניכיים אפשר לאבחן מחלות שונות, כגון סוכרת. יש מחקר ענף העוסק בקשר בין מצב החניכיים והבריאות הכללית, וידוע היום שיש קשר בין מחלת חניכיים שאינה מטופלת לבין מחלות לב, סוכרת, אוסטאופורוזיס, סיבוכי הריון, דמנציה, מחלות מעי דלקתיות ואפילו סרטן".
כיצד נראית העשייה הרפואית שלך?
"כיום אני בעיקר מקבלת מטופלים פרטיים במרפאה שלי. במקביל, אני פעילה מאוד במסגרת ועד האיגוד הישראלי לרפואת חניכיים, ולאחרונה סיימתי קדנציה כיושבת -ראש האיגוד. במסגרת התפקיד, הייתי אחראית בין השאר על ארגון ימי עיון וכנסים שנועדו להרחיב את ההשכלה של המומחיות והמומחים בתחום – וגם להעביר את הידע בתחום רפואת החניכיים לקהילת הרופאות והרופאים הכלליים".
איזה ציון היית מעניקה לנושא השוויון המגדרי בתחום רפואת החניכיים?
"כשהייתי סטודנטית, לא היו הרבה מודלים נשיים שיכולתי לראות מולי, רוב המורים שלי היו גברים. לשמחתי, כיום יותר ויותר נשים בוחרות להתמחות בתחום רפואת החניכיים. הרוב הגברי בתחום מורגש פחות מאשר בעבר. יש היום יותר רופאות בכירות, גם באקדמיה וגם בפרקטיקה הפרטית. ברמה האישית, מאוד חשוב לי לייצר מודלים לצעירות שיראו לאן לשאוף קדימה. כמו בכל מקום, השאיפה היא להגיע למצב של חמישים-חמישים".
האם יש קשר בין רפואת החניכיים ונושאים מגדריים?
"קיים צורך ברפואה שמתייחסת גם לאספקטים של מגדר. אחד הדברים הידועים היום, הוא שמחלות חניכיים מושפעות משינויים הורמונליים במחזור החיים הנשי. אמנם מחלת חניכיים היא מחלה זיהומית – אבל היא מושפעת מגורמים שונים – גנטיים, סביבתיים (למשל עישון) ובריאותיים. בין היתר, שינויים הורמונליים משחקים תפקיד משמעותי בהשפעה על מצב החניכיים. ניתן לראות את ההשפעה של אותם שינויים הורמונליים בגיל ההתבגרות, במהלך ההיריון, כמו גם בגיל המעבר. תחום שעדיין לא נחקר מספיק, הינו קשרי הגומלין בין טיפולי פוריות ובריאות החניכיים. ידוע כי שינויים הורמונליים בנוכחות מחלת חניכיים לא מטופלת, יכולים להביא להחמרת המחלה. מאידך, זיהום לא מטופל ומצב דלקתי בגוף עשויים להפחית את סיכויי ההצלחה של טיפולי פוריות. בהמשך החיים, נשים נוטלות לעיתים תרופות (למשל, לטיפול באוסטאופורוזיס) אשר יכולות להשפיע על הטיפול בחניכיים – ועל היכולת לבצע טיפולים כירורגיים. יש צורך בהעלאת המודעות של כלל הממסד הרפואי לנושא זה, לטובת המטופלות שלנו".
מהם האתגרים המשמעותיים של רופאי החניכיים?
"התחום מצריך שילוב של מיומנויות שונות. ראשית, נדרשת השקעה רבה בלימוד ופיתוח הידע המקצועי – כולל מיומנויות כירורגיות עדינות. מעבר לכך, חשובה ההתייחסות ההוליסטית למטופל ולמטופלת שבאים אלינו – ולא רק לשיניים עצמן. נדרשת הבנה של מצבים רפואיים ונפשיים, תוך התייחסות לאדם שעומד מולך. הטיפול המיטבי במחלת חניכיים מצריך רמת שיתוף פעולה גבוהה של המטופלת או המטופל – חשוב לתת את הדעת ולייצר את הקשר שיאפשר את שיתוף הפעולה הזה".
כיצד מלחמת "חרבות ברזל" השפיעה על שגרת העבודה?
"מצב החירום השפיע על ההתנהלות במרפאה ומחוצה לה. באזורים רבים בארץ היה צורך להיערך לעבודה תחת טילים ואזעקות. לא אחת מצאתי את עצמי נאלצת להפסיק טיפול כדי להתפנות למרחב מוגן, יחד עם המטופל. רופאות ורופאי שיניים רבים לקחו חלק בזיהוי חללים כחלק מהיחידה המשטרתית והצבאית. במקביל, נפתחו מרפאות שיניים ניידות של עמותת 'נתן' לטובת המפונים –באילת ובים המלח. גם אני התנדבתי להעניק טיפול לאנשים שנמצאו רחוק מהבית – ללא גישה ויכולת להגיע לטיפול מסודר. המלחמה משפיעה על האוכלוסייה הכללית ובוודאי על המפונים. יש עליה בתלונות על כאבי מפרק הלסת והידוק שיניים כתוצאה מהמתח הרב; התפרצות דלקת חניכיים חריפה; התפרצות של וירוסים הגורמים לפצעים בחלל הפה - כתוצאה מהירידה בתפקוד מערכת החיסון.
חוסר הנגישות לטיפול, תזונה לקויה, תחזוקה לא מספקת – משפיעים כולם לרעה על בריאות השיניים והחניכיים. הרבה אנשים עזבו את ביתם בלי לקחת איתם שום דבר – אפילו לא מברשת שיניים. לצערי, יש עליה בחודשים האחרונים בשיניים סדוקות כתוצאה מחריקת שיניים ותופעות לוואי נוספות. הלחץ הנפשי מורגש בכל חלקי האוכלוסייה ומקבל ביטוי ברור גם בתחום הדנטלי".
****
ד"ר תמר דוקרסקי-מרקס
מומחית ברפואת חניכיים ושתלים
לימודים: רפואת שיניים, האוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה עין-כרם, מוסמך במדעי רפואת השיניים בהצטיינות, האוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה עין-כרם, התמחות ברפואת חניכיים בפקולטה לרפואת שיניים בהדסה עין כרם.
עצה לדור הבא של רופאות השיניים
"לאורך השנים סימנתי לעצמי מטרות ופעלתי להשגתן. ברור שיהיו קשיים לאורך המסע – וצריך למצוא את הדרכים להתמודד איתם. גם אם הגדרת לעצמך מטרה, חשובה הגמישות והיכולת לשנות יעדים תוך כדי תנועה, כי תנאי החיים מחייבים אותנו להשתנות. הגעתי להישגים לא רק בזכות העבודה הקשה, אלא גם בזכות התמיכה מהבית של משפחתי, חברותי ועמיתותי למקצוע".
בשיתוף ד"ר תמר דוקרסקי-מרקס
