מעל 8,000 חולים אונקולוגיים בשנה מטופלים במרכז לרפואת הסרטן ע"ש חוסידמן במרכז הרפואי שיבא, ומקבלים מעטפת מקצועית מלאה מקרוב ל-800 עובדי המכון. המרכז, בניהולו של פרופ' רענן ברגר, כולל את המכון האונקולוגי, המכון ההמטואונקולוגי, המחלקה להשתלות מח עצם, מכון הקרינה ומכון המופיליה וקרישת דם וכן אשפוזי יום. לצד אלה מתנהלים ביחידה למחקרים קליניים במכון יותר מ-300 מחקרים בו זמנית.
המובילות המקצועית של המרכז מבוססת במידה רבה על מומחיותן של נשות מקצוע כמו פרופ' טליה גולן, מנהלת היחידה לסרטן הלבלב, פרופ' אורית קידר-פרסון, מנהלת יחידת קרינה לשד, וד"ר מיכל צרפתי, מנהלת היחידה לגידולי מערכת השתן והמין, כולן זוכות להערכה בינלאומית.
נשים כמערך הגנה רפואי
ד"ר רוני שפירא-פרומר היא מנהלת מכון אלה למלבאום, לאימונואונקולוגיה ומלנומה ומנהלת השרות לאונקו-גינקולוגיה. גדלה והתחנכה ברמת גן. אביה חשף אותה ואת אחיותיה לספרים שעצבו את עולמו שלו. אחד מהם היה הספר "זעקת האימהות" (מורטון תומפסון) שמספר את סיפורו של ד"ר איגנס זמלוויס אשר חשף את הסיבה לתמותת נשים בלידה. הספר הוביל את אביה של ד"ר שפירא-פרומר להיות רופא ובעקבותיו, גם אותה ואת אחותה הצעירה.
"נראה שאהבתו למקצוע הרפואה בכלל והאונקולוגיה בפרט, שלחה אותנו לחפש את המימוש בעשייה היומיומית מול מטופלים ובמחקר קליני", היא מספרת.
בתחום האונקולוגיה, זכתה לחוות שתי מהפכות: הראשונה, בתחום המלנומה עם מהפיכות עצומות בטיפול במלנומה שהשפיעו על כל עולם האונקולוגיה. השנייה, בתחום הטיפול בגידולים גינקולוגיים עם הבנת הביולוגיה של המחלות ושינוי משמעותי בטיפולים בזכות הטיפולים הביולוגיים והאימוניים.
נשים - כ"כיפת הברזל" של הבריאות והרפואה בישראל, האמנם?
"נשים מהוות כבר שנים יותר ממחצית הסטודנטים בבתי הספר לרפואה, מגיעות לכ-70% מכיתות בית הספר לרפואה (גם בתי, נטע, ביניהן). במובן הזה, הן מהוות מערך הגנה טיפולי/רפואי למדינת ישראל. נשים מובילות פעילות קלינית במחלקות בתי החולים ובמרפאות הקהילה, ובחודשים האחרונים למדנו שגם במלחמה – בחזית הטיפול ובמצבי חרום. המושג כיפת ברזל מגדיר גם פיתוח, תחכום וחדשנות, תחומים שרופאות וחוקרות עוסקות בהם להובלת חדשנות ברפואה. זו בהחלט כיפת ברזל מהותית שלנשים יש חלק גדול וחשוב בה".
האם יש היבטים מגדריים במלנומה ומה המסר החשוב ביותר בהתייחס לסרטן זה?
"מלנומה מאובחנת בנשים ובגברים, האבחון והניהול של נשים וגברים הוא אחיד (לצד מאפיינים ייחודיים לכל אחד מהמגדרים באבחון בגיל צעיר, גיל פריון). לקרינת השמש יש תפקיד בהתפתחות סרטן העור ומלנומה בפרט, לכן יש כמובן מסר חשוב, אוניברסלי של התנהגות חכמה בשמש ובכללה תשומת לב לשינוי בנגעים פיגמנטריים ופניה במועד לטיפול כשעולה חשד לשינוי בנגע עורי. ישראל נמצאת בקדמת הטכנולוגיה, במיוחד בתחום הטיפול בגידולי עור ומלנומה. מעניין במיוחד הוא תחום הטיפול התאי, כבר ב- 2006, ניהלנו במכון אלה טיפול באמצעות תאי מערכת החיסון של המטופל. התאים הופקו בשיטה ייחודית מגרורת מלנומה של החולה עצמו. היינו המרכז השני בעולם שניהל את הטיפול הייחודי במתכונת הזו, בסיועה של משפחת למלבאום שהקימו את מכון אלה בשיבא (לזכר בתם שנפטרה מהמחלה בגיל 28) וחיברו אותנו לתמיכה מחקרית של ה-NIH מרכז מחקרי ייחודי בוושינגטון. טיפלנו מאז בעשרות רבות של חולים, בחלקם עם הצלחה שנמשכת שנים ארוכות. החדשות המרתקות הן שבמהלך פברואר 2024 אושר לראשונה הטיפול הייחודי בתאי מערכת החיסון על ידי ה-FDA רשות התרופות האמריקאית, והדבר צפוי לדחוף עוד יותר את המחקר והפיתוח של הטכנולוגיה הייחודית הזו בעולם".
רב תחומיות
ד"ר עינב נילי גל-ים, מנהלת המכון לאונקולוגיה של השד, נולדה במרכז הרפואי שיבא לאב מנתח לב ולאם אחות. בצה"ל שירתה בחיל המודיעין ובהמשך בחרה בלימודי רפואה כמהלך טבעי. בתום 3 שנות לימוד, המשיכה לדוקטורט בביולוגיה, והייתה האישה הראשונה באוניברסיטת תל אביב שהשלימה תוכנית משולבת של דוקטורט בביולוגיה ולימודי רפואה. בהמשך יצאה לתקופת פוסט דוקטורט בקליפורניה וחזרה להתמחות בשיבא כחלק מהמחזור הראשון של תוכנית "תלפיות" לפיתוח מנהיגות רפואית.
נשים כ"כיפת הברזל" בבריאות וברפואה בישראל, מה דעתך?
"כמנהלת, אני סבורה שיש מעט מדי נשים בדרגות ניהול בכירות ברמת האגפים ובתי החולים, ויש לכך מגוון סיבות. נשים וגברים צריכים להיות שווים בכל האומדנים, ויחד עם זאת יש חשיבות ויתרון לכך שכל מנהל או מנהלת יביאו את תפיסת העולם הייחודית להם לתוך התפיסה הניהולית שלהם. בתפקידי אני מקפידה להיות ערה לצרכיהם ולמצוקותיהם של כל העובדים בדרגים תחתיי", מציינת ד"ר גל-ים.
מה דעתך על קידום בריאות האישה בישראל?
"מערכת הבריאות בישראל טובה וסל התרופות הוא אחד המכילים והמתקדמים בעולם עם תרופות וטכנולוגיות חדשות, שנכנסות אליו במהירות יחסית למדינות כמו קנדה ואירופה. אבל צריך להתריע על השחיקה החמורה והמתמשכת בכוח האדם ובמשאב האנושי. עדיין קיים פער גדול בין המרכז לפריפריה בנגישות לידע, בטכנולוגיה וברמת הרפואה והחינוך, בוודאי במגזרים מוחלשים ובמיוחד בנשים. בתחום שלי זכיתי לעבוד במרכז שמספק בידיי את כל השירותים ברפואה ברמה בינלאומית".
קיימת מודעות גבוהה לאבחון מוקדם של סרטן השד בישראל?
"יש מודעות גדולה בחלק משכבות האוכלוסייה, תלוי במעמד הסוציו אקונומי והמיקום הגיאוגרפי. באוכלוסיות המוחלשות, שבהן המודעות פחותה, יותר נשים מגיעות לאבחנה מאוחר, ועל כך צריך לשים את הדגש. קיים חוסר מודעות לסרטן שעלול להופיע בהיריון או לסרטן שד גנטי. גם החוסן שלהן והמשך ההתעקשות על בדיקות נוספות תלוי במיקום הגיאוגרפי ובמעמדן בקהילה".
מהי הבשורה של שיבא לחולות בסרטן השד?
"כבר לפני שנים רבות חרטנו על דגלנו את הרב תחומיות בטיפול, כך שאנחנו לא רק אונקולוגיה אלא גם כירורגיה, קרינה של השד ועוד. אנחנו צוות של עשרות אנשים, שנפגש מדי שבוע כדי לדון בכל מקרה על כל האספקטים שלו ולהחליט על דרכי הפעולה הטובות ביותר. הדבר מייעל תהליכים, משפיע על התוצאה הסופית וכמובן מהווה מעטפת ותחושת בית למטופלות. בנוסף, שיבא מביא מקצועיות בלתי מתפשרת, בזכות נגישות למחקרים קליניים ותרופות בחזית הרפואה העולמית בעולם".
פחות כוח יותר ניהול
ד"ר מירב קדמי, מנהלת מרכז האשפוז ההמטואונקולוגי, למדה בגימנסיה גן נחום בראשון לציון במגמת מתמטיקה ופיזיקה, ואפילו נרשמה ללימודי פיזיקה ורפואה באוניברסיטה. "אבל בסוף החלטתי שמתאים לי יותר להיות רופאה מאשר פיזיקאית", היא מספרת.
מה ייחודן של נשים ברפואה?
"נשים תופסות יותר משרות כרופאות בכירות, שינוי מבורך שעושה טוב למערכת ולמטופלים. לצערי, אין עדיין מספיק נשים בעמדות הנהלה בכירות. ניהול של נשים בשטח הוא נכון, מבוזר יותר וכוחני פחות. ריכוזיות וכוחנות לא עובדות בניהול. כמנהלת אני מאמינה בדוגמה אישית, וכבר כרופאה זוטרה ולכל אורך הקריירה האמנתי שכל מנהל צריך להיות השראה לעובדיו".
מהי המובילות והחדשנות של שיבא בתחום ההמטואונוקולוגי?
"היינו הראשונים בארץ להוביל את האימונותרפיה בטיפול CAR-T בלימפומה, שנכנס לשימוש בעולם כמה שנים קודם לכן. בהובלת ד"ר אברהם אביגדור, מנהל המערך, התאפשר לנו לתת טיפול מציל חיים בצורה של מחקר קליני, שלא היה זמין ונגיש לאף מטופל. אנחנו ממשיכים לקדם ולפעול בתחום האימונותרפיה לסרטן באופן כללי ובמיוחד בתחום הלימפומה. זו המצוינות שלנו".
כיצד נראה עתיד תחום ההמטואונקולוגיה בשיבא ובישראל בכלל?
"בתחום ההמטואונוקולוגי יש סוגים שונים של מחלות, חלקן עם סיכויי החלמה גבוהים וחלקם נמוכים. בארץ ובעולם ניכר שיפור בתוחלת החיים, בהחלמה של המטופלים, בטיפול בתופעות הלוואי כתוצאה מטיפולים כימותרפיים, ביולוגיים ואימונולוגיים וכן בהתייחסות לצורכי המשפחה שמקיפה את החולה. טיפול בחולה סרטן מצריך התייחסות לא רק למחלה אלא גם למה שנלווה לה, למשל משפחתו, שעוברת גם היא משבר קשה. בארבע השנים האחרונות חל שינוי חיובי משמעותי בנושא. בתחום הטיפול התרופתי אין ספק שנמשיך להוביל, נטמיע טכנולוגיות חדשות וניכנס לכמה שיותר מחקרים. אני מקווה שהמטופלים ירגישו את התמיכה בכל התחומים, ולא רק בפן הרפואי".
מנהיגות חדשנות
ד"ר עינת שחם שמואלי, מנהלת היחידה לגידולי מערכת העיכול, נולדה באילת ואפילו התגוררה משך שנתיים בימית שבסיני. בשירותה הצבאי הייתה חובשת וזו למעשה הפעם הראשונה שבה נתקלה בעולם הרפואה. "את ההתמחות באונקולוגיה בחרתי גם בגלל הרקע המחקרי המעניין, אבל בעיקר בגלל בני האדם הטובים שעוסקים בתחום קליני זה", היא מספרת.
נשים באקוסיסטם הרפואה בישראל 2024.
"יש הוכחות מדעיות לכך ששילוב נשים בעמדות בכירות תורם להצלחתו של כל ארגון. התמזל מזלי לעבוד במחלקה ובה רופאות רבות, נהדרות ובכירות, מנהלות, חוקרות, יזמיות ומעוררות השראה, אך זה לא המצב בכל מקום. נשים הן הרוב בלימודי רפואה ומהוות כמחצית מהמתמחים, אך ככל שעולים בסולם הדרגות הרפואי הולך מספרן ומתמעט. יש מעט מאוד נשים מנהלות מחלקה או בעלות משרה בכירה בהנהלה. בדיוק מסיבה זו חברתי לד"ר גל בן-חיים (פנימאית ומומחית מלר"ד), עמה השתלמתי בנושא חדשנות רפואית בתכנית של החברה הישראלית לטכנולוגיה עילית. ד"ר בן חיים, העלתה רעיון מבריק של השתלמות ייחודית בנושא 'מנהיגות דרך חדשנות'. תוכנית SheRocks תצא לפועל בשיתוף מכללת רייכמן, ומטרתה לתת לרופאות צעירות בשיבא כלים ניהוליים לקידום באקוסיסטם הרחב הזה שנקרא עולם הרפואה".
בתחום המומחיות שלך - גידולי מערכת העיכול, האם קיים הבדל בין נשים לגברים?
"כמו שאני נוהגת לומר, סרטן פוגע שווה בכולם בלי הבדל דת, גזע ומין. עם זאת, אנחנו רואים בשנים האחרונות עלייה בשיעורי סרטן מערכת העיכול בצעירים. כאן נכנסת מורכבות גדולה מאוד גם של פוריות, משפחה, זוגיות ויחסים, שהיא אמנם לא ייחודית רק לנשים הצעירות החולות, אבל היא בוודאי מסובכת עבורן. כשבאה אלי אישה צעירה בשנות ה-30-20 עם גידול בחלק התחתון של המעי הגס, ואני יודעת שאחרי הטיפול שנועד להבריא אותה היא לא תוכל להרות, ויהיו לטיפול השלכות פיזיות על פעולות חיים בסיסיות כמו הליכה לשירותים וקיום יחסי מין, אז הכול הופך למורכב ואישי יותר. מצד שני, כאשר חולה צעיר.ה שלי מבריא.ה ונולד לו.ה תינוק.ת, זה הכי משמח".
מהי החדשנות של שיבא בטיפולים ובטכנולוגיות בסרטן מערכת העיכול?
"בית החולים לסרטן בשיבא הוא מרכז אונקולוגי גדול, גם במונחים עולמיים, ומתנהלים בו מחקרים רבים פורצי דרך. התשתיות אדירות ומגוונות, ואנחנו חשופים למחקרים ולטכנולוגיות שנמצאות בחזית העשייה העולמית. מעבר לכך, אני חושבת שהייחודיות שלנו היא דווקא בהון האנושי ובאיכות הצוות. ביחידה שלי אני יודעת שכולם: הרופאות, הרופאים, האחיות, המלוות, מתאמות המחקר, המזכירות, הפסיכולוגית והעו"ס, באים לעבודה עם תחושת שליחות ומחויבות לתפקידם ומעניקים יחס אישי למטופל ולמלווים שלו. גם ביחידות אחרות במרכז הסרטן, ובמחלקות בית החולים השונות, ישנם אנשי צוות רפואי מסורים, מקצוענים שאפשר להיעזר בהם ולסמוך עליהם. בעיני, החוזקה שלנו היא בעבודת הצוות המדהימה".
את המעטפת הכוללנית לחולים האונקולוגיים משלים המערך לטיפול תומך.
"טיפול תומך מהווה התמחות בפני עצמה, וכולל גם את הטיפול הפסיכו-סוציאלי כחלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי, וכן את הרפואה האינטגרטיבית, המשלבת רפואה משלימה עם רפואה קונבנציונלית", מסביר מנהל מרכז הסרטן פרופ' ברגר.
הוא סבור שלרוב הנשי בניהול מרכז הסרטן יש חלק גדול ביתרון המקצועי שהוא מציע למטופלים ולעובדים כאחד. "ניהול נשי מאופיין ברב שכבתיות. נשים קשובות לצורכי העובדים והמטופלים שלהן, הניהול שלהן מכיל יותר, והמרכיב הרגשי נוכח לצד המרכיב הרציונלי, דבר שמהווה יתרון חשוב במקום כמו מרכז לרפואת סרטן", מדגיש פרופ' ברגר. "הן לא רק רופאות מעולות ומנהלות מצוינות, הן מציגות יכולות גבוהות ומוטיבציה בתחום האקדמי, שחשוב לחקר הסרטן ולמוניטין שלנו. בארגז הכלים שלהן מצויות התמדה ונחישות מעבר לנורמה. הן מוכנות להשקיע הרבה מאד ויש להן יכולת לייצר קשרים אישיים ובינלאומיים מעולים".
המרכז הרפואי שיבא הוא אחד המעסיקים הגדולים והמגוונים בישראל, וכבר כיום נשים מהוות למעלה מ-70% מכלל העובדים בו. במרכז הרפואי מושקעים גם חשיבה ומשאבים רבים בטיפוח מנהיגות נשית בדרגי הניהול, מתוך תפיסה ארגונית לפיה שילוב נשים רבות יותר בדרגי הניהול וההובלה מביא עמו ערך מוסף הן מבחינה רפואית והן מבחינה אנושית ומעצים לא רק נשים כי אם את הארגון כולו.
בשיתוף המרכז הרפואי שיבא
